1. זה מתחיל להראות כמו דפוס התנהגות דומה, ד.נ.א של מועדון. מאז שיואב כץ מחזיק בהפועל חיפה, זו קבוצה שהשלם שלה קטן מסך חלקיה. קבוצה עם תקציב כזה, שיש לה סגל ממש לא רע, עם שחקנים בעלי ניסיון באירופה ומאמן שעלה לשלב הבתים בליגת האלופות ולקח אליפות בשנה הראשונה שלו כמאמן, עם נקודה משני משחקים בגביע הטוטו מול שתי הקבוצות הכי אומללות בפגרה הזו.
נדמה לי שיש במועדון הזה איזשהו לחץ לרצות את הבוס, וזה לחץ שמחלחל למטה, ללא הצדקה. הפועל חיפה היא דרג שני בכדורגל הישראלי, מה שנכנס להגדרת התחזית: 5 עד 8. זה שחיפה הצליחה רק בעונה האחרונה לסיים יותר גבוה ממקום 10, ועדיין להיות רק במקום 8, זה הזוי, יותר מהבוס שלה.
הפועל חיפה יכולה להיות בפלייאוף העליון, אבל היא לא שווה את זה. למורדות התחתונים של הפלייאוף העליון מגיעות קבוצות מרגשות, כאלה שמשחקות מהר, זריז, מינימום נגיעות, אנדרדוג מובהק. בני סכנין כזו, מכבי פ"ת כזו, בני יהודה לפעמים. הפועל חיפה לא מצליחה למצוא את עצמה במקומות האלה. היא לא מרגשת, היא לא מיוחדת, היא לא באמת אנדרדוג. ועם כל ההקדמה הזו יש לה דרבי ביום שלישי.
יואב כץ. יש רצון לרצות אותו, וזה פוגע
מילה על סכנין. אחרי האקספרימנט האומלל עם מאמן זר שגם זר למקצוע, מחפשת הקבוצה מאמנים שלא בטוח שקבוצות אחרות בליגת העל היו שמות עליהם יד, וחלקם מאמנים טובים. השאלה היא מה רע באיימן חלאילה, עוזר המאמן שהדרך אתמול את הקבוצה? מצחיק להגיד את זה דווקא לסכנין, אבל לא חייבים לחפש בכוח מאמן יהודי. אם יש במגזר שחקנים כל כך מוכשרים, בטוח שיש גם מאמנים.
2. אסור להתלהב ממכבי חיפה אחרי משחק אחד. חייבים לשפוט אותה לאורך תקופה, לבדוק בזהירות את היציבות שלה ואת שיטת המשחק. חיפה כבשה בשבוע שעבר כי היה לה את אלירן עטר על המגרש. אתמול היא התחילה לשחק ברגע שקאיו נכנס. בשיטת משחק שמבוססת על מהירות וכדורים ארוכים לשטחים מתים, צריך רגל מסיימת. לקאיו ייקח זמן – תזכרו כמה זמן לקח לקיארטנסון להתניע בעונה שעברה – ובינתיים עטר בדרך למכבי ת"א.
אוהדי חיפה לא אוהבים את מי שלא רוצה לשחק אצלם, אבל גם יודעים שעטר זה שובר שוויון. שיטות משחק לא מנצחות משחקים, רק כדור ברשת מנצח אותם. ולכן, כשיש עטר ודמארי בקבוצה – סקוררים טבעיים – יש סיכוי שגם במשחק פחות טוב, חיפה תנצח. כששניהם אינם, זו קצת יותר בעיה.
אתמול גם לא היה ברור מי הקבוצה הנחותה במגרש. קריית שמונה היא קבוצת מרכז טבלה ומעלה טיפוסית, תמיד הייתה ותמיד תהיה, אבל איך מכבי חיפה הפכה להיות כזו, זה כבר לא ברור. חיפה תצטרך ליצור דומיננטיות ולתרגם זאת לשליטה במגרש. בשיטת המשחק הזו אי אפשר לקחת אליפות, אי אפשר גם להתמודד עליה. ומכבי חיפה בסך הכל רוצה שיזכרו שהיא קיימת.
עטר ודמארי. שוברי שוויון
3. כל קבוצה בליגת העל יכולה לרשום שישה זרים בסגל שלה ולשתף בו זמנית חמישה. תיאורטית, זה אומר 84 זרים בליגה. אם היו אומרים לנו לפני כמה שנים שיותר מ-10% מהזרים יהיו מחמש המדינות החזקות באירופה וכמעט 20% מהם יהיו משמונה הבכירות, היינו יוצאים מדעתנו. אבל בעולם הגלובלי, כשבקפריסין מותר 17 זרים בכל קבוצה, ברור שגם לשם מגיעים מהליגות הכי טובות באירופה.
רק שלא מדובר באמת בחמש הליגות הטובות באירופה, אלא במקרים מסוימים בליגות המשנה: ארבעה מצרפת, שנים מגרמניה, שלושה מספרד, אחד מאיטליה. ודווקא השחקן הכי בכיר הוא קפטן נבחרת צ'כיה, שמשחק במכבי פ"ת. הארומה הזו של שחקנים מליגות מערביות, ממדינות שנחשבות גדולות, אולי עושה רושם על הצופים, אבל זה לא מוסיף דבר לליגה, בטח לא על חשבון השחקן הישראלי.
נגמרו הימים שיוצאי דינמו קייב הגדולה הגיעו לארץ, בכירי הנבחרת ההונגרית או שחקנים ששיחקו במונדיאל. השאלה תהיה כמה מהשחקנים שמשחקים היו בארץ יהיו ביוני הקרוב ברוסיה, בשלב הבתים. הגיע הזמן ללמוד מאנגליה ולקבוע רישיון עבודה. שחקן זר יקבל פה אשרת עבודה רק אם תפיסת המקום של הישראלי שיבוא על חשבונו תהיה מוצדקת.
מה דעתך על הכתבה?