ביטחון, אינטליגנציה, אסרטיביות, משמעת עצמית, סיבולת והחלטיות הם רק חלק מהתכונות שנדרשות כדי להשלים בהצלחה קורס טיס ולהפוך לאחד מהנבחרים לעמוד בחוד החנית של חיל האוויר של צה"ל.
לשישה מ-40 המסיימים של קורס הטיס מחזור מספר 171 שיעמדו היום (חמישי) על מגרש המסדרים בבסיס חיל האוויר בחצרים, גם יש משהו נוסף במשותף – לכולם יש רקע ספורטיבי שהם מאמינים ששיחק תפקיד חשוב בקבלתם לקורס, ובכך שסיימו אותו בהצלחה.
לדוגמה ג' ממושב בשרון, שהיה שחקן כדורמים בהפועל עמק חפר בליגה הבכירה לפני שהחל את שירותו הצבאי. ג' הגיע לגמר גביע המדינה עם הקבוצה וסיים איתה במקום השלישי בליגה, אך אפילו לא שקל ללכת במסלול של ספורטאי מצטיין שהיה דואג לו לשירות צבאי נוח בהרבה.
"תמיד היה ברור שהצבא יגיע קודם", אמר ג' בראיון, "בכלל, זה משהו שמאוד מאפיין את הענף. זה ענף מאוד לוחמני שהרבה שחקנים ממנו יוצאים לסיירות, שייטת ומטכ"ל ופחות הולכים לספורטאים מצטיינים, זו גם הסיבה שהענף הזה באמת תקוע. באמת ראיתי והרגשתי שאני יכול לתרום כלוחם, או במקרה שלי כטייס".
ג', 22, שישרת כטייס תובלה, הסביר על הקשר בין הספורט לקורס הטיס. "הערכים שאתה מקבל בבריכה של עבודת צוות ולוחמנות הם בסופו של דבר מרכיבים מאוד חשובים בקורס", אמר ג', "למרות כל האווירה שנוצרה לגבי קורס טיס של חבורה של סוליסטים שחושבים רק על עצמם, כל מי שבא לפה ועובד רק עם עצמו – לא מצליח. זה משהו שאתה מקבל בכדורמים, אתה מבין שאתה לא יכול להצליח בלי הקבוצה שלך".
החליטו שהחיים באוויר יותר מעניינים מעל הקרקע (Gettyimages)
א', בן 23 מקיבוץ במרכז הארץ, חיזק את דבריו של עמיתו. "קורס הטיס, באיזשהו מקום, הוא מסע אל תוך עצמך", אמר א', "הוא מהווה הזדמנות מדהימה להתמודדות עם הנקודות הרכות שלך. הפחדים והקשיים שקיימים בכל אחד הם שונים. החלומות הכי טובים שלי בלילות היו כשחלמתי שאני עף, ואז בערך בגיל 17, בכיתה י"א, החלטתי שאני רוצה להיות טייס קרב. זה הרגיש לי כצעד נכון, אז הלכתי על זה בכל הכוח.
"התמקצעתי בכדורסל ומשם בטקוואנדו, אך החלטתי להשאיר את זה כתחביב", הוסיף א', שישרת כנווט קרב, "למרות זאת, זה בהחלט תרם לי בחיים, בעיקר בהתמודדות עם קושי ובהבנת המילים "לוחם" ו"התמדה", מה שמלווה אותי כרגע גם בחיים האישיים".
א', בן ה-21 מחיפה, שישרת כטייס מסוקי קרב, סיים במקום השלישי בארץ בריצה ל-600 מטרים בגיל הנוער, בחר לזנוח את האפשרות לקריירה ספורטיבית למרות שהריצה נותרה חלק חשוב מחייו. "ספורט זה משהו שמאוד משחרר אותי", הסביר, "בכל פעם שאני קצת מאוכזב או שלא הייתה טיסה טובה – אני יוצא לרוץ. זה משהו שאני אוהב להשתחרר איתו, מעבר לאורח החיים הבריא כמובן".
הצבא לפני הכדורמים (Gettyimages)
ב', בן 22 מרמת גן, ישרת גם הוא כטייס מסוקי קרב לאחר שבילה לא מעט מנעוריו באימונים בענף גלישת הרוח. "התחרותיות והרצון להצליח, להיות רציני ולהתמיד זה חלק מהדברים שמאוד עזרו לי אחר כך בקורס הטיס", אמר ב'.
א' (22) מאזור ראשל"צ היה אלוף הארץ לנוער בג'ודו. הוא ישרת כטייס קרב ומאמין כי קיים דמיון רב בין ג'ודו לטיסה. "אני חושב שג'ודו וקורס טיס הם דברים מאוד דומים: בשניהם אתה נמצא לבד מול אתגר קשה וגדול. בשניהם אתה פוגש יריב ", סיפר א', "אחד הדברים שלמדתי בג'ודו זה לא להוריד את הרגל מהגז ולתת 100 אחוז מעצמך כל הזמן. אלו דברים שחשוב מאוד שיהיה לך אותם במהלך הקורס".
ד' (22) ממושב ליד ירושלים שיחק שלוש שנים בקבוצות הנוער של מועדון הכדורסל הפועל ירושלים לפני שהחליט להתמקד בשירותו הצבאי. "תמיד רציתי ללכת לצבא ולשרת את המדינה. ראיתי בזה שליחות", אמר ד', שישרת כטייס מסוקי קרב. "זה תרם לי הרבה. למדתי בכדורסל כמה חשובים כל האימונים וההכנות המוקדמות. הייתי מתאמן במגרש במשך שעות – רק ככה השתפרתי. גיליתי שזה גם תקף לקורס הטיס, שרק דרך עבודה קשה ניתן ללמוד".
מה דעתך על הכתבה?