פיטר פלצ'יק חתם אליפות אירופה ביתית מוצלחת במיוחד כשזכה באליפות אירופה. הג'ודוקא בן ה-26 היה נרגש במיוחד ואמר: "זה טירוף. הרגשתי… חצי גמר היה לי לא פשוט. הלכתי לישון וחלמתי שאני משמיע את התקווה ושניצחתי. שהכל בסדר ושאני אחרי זה. פתאום אני רואה את הפנים של נמרוד הפיסיותרפיסט שלי. הבנתי שאנחנו לא שם. להתעשת מזה זה ולבוא לקרב על מדליה זה משהו שהייתי חייב לעשות מהר. אורן אמר לי: "אין טקטיקה, אין ניהול קרב, רק מכות. ככה אני גדלתי, זה מה שאני יודע וזה מה שאני עושה הכי טוב".
השינוי: "מאז שחזרתי מהפציעה בכתף הרגשתי שאני מתמסר בטוטאליות שאני מביא לאימונים והחלטתי שאני עובד הכי קשה מכולם ולא מוותר לעצמי לא בבוקר, לא בצהריים, לא בערב כשאני הולך לישון. קם בבוקר הכי חזק והלך לישון יותר חזק. והכי חשוב אני נהנה להילחם. אני כל כך אוהב להילחם ואוהב ג'ודו, לא אוותר על זה לעולם".
המוטיבציה שקיבל מההישגים של החברים: "ביום הראשון פליקר הביא את זה בגדול, ביום השני שגיא מוקי הביא את זה עוד יותר בגדול וזה נתן ספתח כל כך יפה לתחרות הזאת. הרגתי שאני צריך לתת לא מאה אחוז אלא אלף אחוז. פשוט הכל התחבר. עשינו את ההכנה הכי טובה שיש עם הנבחרת וארן סמדג'ה. יש לנו צוות חכם וצוות מאמנים גדול והכל התחבר בסופו של דבר לדברים המדהימים האלה.
הקהל: "אי אפשר לתאר במילה אחת את הדברים האלה. יש פה קהל שהרגשתי כמו טורבו, שהביא אותי למין אטרף שקשה לי להסביר אותו. אין את זה בתחרויות בחו"ל. הארגון פה מדהים. זה מה שהיה בקרב".
פלצ'יק. חלם שהכל מאחוריו (דני מרון)
מה מארה אמר לו בחצי הגמר: "אמר לי בגראד פרי פאריס 'עוד חודשיים ניפגש אצלך בבית'. לצערי דברים לא הסתדרו והיום הוא אמר לי 'אתה הכי טוב פה ואנחנו עוד ניפגש' ואני בטוח שבפעם הבאה אני אהרוג אותו. העילפון? הייתי קצת מסוחרר והצוות הרגיע אותי נתן לי סוכר ולשתות, נשמתי אוויר חדש והעלו אותי לאטרף שהייתי צריך. אני חושב שזאת ההתאוששות הכי מהירה שהייתה לי אי פעם.
למי הניצחון מוקדש: "קודם כל לאישתי שמקריבה כל כך הרבה. אני רואה את אורן והנבחרת יותר ממה שאני רואה את הבית ואת האישה. קודם כל מקדיש לה. אחרי זה להורים שלי, לסבא שלי שגידל אותי, למאמן נבחרת שלי שאיתי 24 שעות, לפאבל מוסין שגידל אותי ולכל עם ישראל שנתן לי עוצמות שהביאו אותי למקום הזה. לכפם שתמיד מחבקים גם כשלא קל. מדליה שכל כך גדולה מכל מה שקורה פה, ואחרון חביב מקדיש את זה לעצמי".
ההפסדים של החברים: "כואב לי על החברים בנבחרת. זה לא קל להפסיד, במיוחד כאן בבית. אנחנו חברים כל כך טובים והם באמת האחים שלי. ניסיתי להתמקד רק בעצמי ובדרך שאני עושה היום. אני אתן להם חיבוק גדול וכמובן שהמדליה הזאת גם שלהם. המדליה של כולם".
פלצ'יק. הקדיש את המדליה גם לעצמו (דני מרון)
המטרה הבאה: "אליפות העולם בבאקו בתחילת ספטמבר, זאת המטרה הבאה. נעשה את כל ההכנה הכי טובה שאנחנו יכולים לעשות ונביא את ה-100 אחוז שלנו. דברים יתחברו ונחייך".
שרת התרבות והספורט מירי רגב בירכה את פלצ'יק על ההישג: "על המדליה של פיטר היה כתוב לכל אורך הדרך: נחישות ותעוזה. פיטר נלחם כמו אריה ונתן בכל קרב שלו את המירב. אני שמחה שבסוף היום הארוך והקשה הוא בא על שכרו וסידר למדינת ישראל עוד מדליה. אני שמחה שעשינו הכל כדי לארח את אליפות אירופה בג'ודו לראשונה בארץ. הוכחנו שוב שאנו ראויים לארח כאן תחרויות בינלאומיות ולעשות זאת בצורה המכבדת והטובה ביותר. תודה ליו"ר איגוד הג'ודו הישראלי משה פונטי שבשותפות מלאה סייע בהבאת התחרות לישראל".
על אורי ששון: "חשוב לציין שהוא חזר אחרי שנה מוצלחת. הדברים טבעיים, טוב שזה קורה פה וטוב שזה קורה עכשיו. אורי יודע שכשהוא ירצה להיות בטופ העולמי, נעלה הילוך. כרגע הכל בסדר".
סמדג'ה מחבק את פלצ'יק. הישג ענק (דני מרון)
סיכום האליפות שלו: "הצהרתי מהתחלה שבכל יום נתון אפשר לזכות במדליה. אלוף אירופה ושתי מדליות ארד – זה הטופ של הטופ שאפשר היה להגיע אליו. ננוח שבועיים-שלושה ואז נתחיל בהכנות לקראת אליפות העולם בבאקו ואז נצהיר הצהרות. כולם מסוגלים, ראינו אותם מול הטובים ואפשר רק לקוות שנעשה את זה שם".
יו"ר האיגוד משה פונטי אמר: "קיבלתי מחמאות מנשיא איגוד הג'ודו העולמי ונשיא איגוד הג'ודו האירופאי. הם אמרו שלא ראו דבר כזה. תאמינו לי שהם יודעים מה הם אומרים. היה אירוע מדהים. נעשתה פה עבודה מושלמת. אנחנו נדע להביא אירועים אחרים וגדולים. אני חולם שאליפות העולם תהיה פה וכולם יגיעו. יהיה גרנד פרי תל אביב 2019".
המדליות: "אנחנו יודעים לעשות מדליות ולהתכונן לקראתן. הם ידעו את החובה להוכיח לקהל שאנחנו יכולים לעשות את זה בגדול. עשינו את זה בגדול. ארבע מדליות – זה לא הולך ברגל. אורי ששון? אל תחשבו שהיה לו קל. הוא היה צריך להתמודד עם הלחץ ופגש יריב רוסי שהוא לא פראייר. אורי לא סיכן אותו מספיק. הוא היה כבד ונראה עייף. כנראה שיש כאלה שלהחץ עוזר להם ויש כאלה שהלחץ משפיע עליהם. אורי ששון ספורטאי מדהים והוא ימשיך להתאמן ויגיע לאולימפיאדה".
מי שרשם יום קצת פחות מוצלח היה אורי ששון שהאווירה המחשמלת עבדה לרעתו כשעלה להתמודד במשקל הפתוח מול טרמלאן בשאייב. ששון לא הצליח לעשות אף תרגיל על הרוסי הנמוך והחמקמק וככל שהתקרב זמן הסיום החוקי (ארבע דקות) של הקרב נראה עייף ומתוח ביותר. בגולדן סקור כבר ספג הישראלי את העונש השני ונראה ממש אבוד כך שהוואזרי שהגיע אחריו והעלה את בשאייב לרבע הגמר כבר לא הפתיע.
"אני מודה לקהל המדהים הזה שעודד אותי בכל התחרות ומצטער שלא הצלחתי לשמח גם אותם", סיכם ששון בסיום, "פשוט הלב לא היה שם. לא הצלחתי להיכנס טוב לקרב וזה כואב ומאכזב".
ששון. לא היום שלו (דני מרון)
פלצ'יק. עלה בצורה התקפית לשני הקרבות שלו (דני מרון)
לעומת זאת ירדן מאירסון (עד 78 ק"ג) הודחה באיפון בסיבוב הראשון לצרפתיה אודרי טצ'ומו, אלופת אירופה המכהנת. הגרלה בהחלט אכזרית. מיד אחריה עלה לי קוכמן (90 ק"ג) וגם הוא נתקל במשוכה גבוהה, הגרמני פטר סילקה והודח באיפון. הגרמני פתח באגרסיביות וזכה בווזארי ולקראת סוף הקרב ריתק את הישראלי וזכה כאמור באיפון.
מאירסון מוכרעת, הצרפתיה תמשיך כנראה לזהב (דני מרון)
מה דעתך על הכתבה?