כידוע, בשנים הקודמות טסה המשלחת הישראלית לאיחוד האמירויות ללא הדגל הרקום על חליפות הספורטאים, שהתחרו תחת דגל איגוד הג'ודו הבינלאומי (ITF). בשנה שעברה ההמנון הלאומי "התקווה" אף לא נוגן כשטל פליקר זכה במדליית הזהב. אלא שבספטמבר האחרון הקלפים נטרפו, כשהאיגוד העולמי הודיע על השעיית כמה תחרויות, בהן אבו דאבי, משום שאינן מכבדת מדינות אחרות.
שמה של ישראל לא נכתב אז במפורש, אך ניתן היה להבין כי הכוונה היא גם לנעשה בתחרות זו בשנים שבהן הנבחרת הישראלית לקחה בה חלק. אבו דאבי, שלא רצתה להפסיד את אירוח הגרנד סלאם, הזדרזה לחזור בה והבטיחה שתיתן לישראלים להתחרות תחת הדגל הלאומי. "כנראה שיש מתחת לרדאר קשרים בין השלטונות, וייתכן שגם זה תרם", אומר פונטי, "יו"ר האיגוד העולמי, מריוס ויזר, היה בקשר אישי עם שרת התרבות והספורט מירי רגב, ומאחורי הקלעים עשו הכל כדי שישראל תתחרה עם הדגל וההמנון. אני רוצה להודות לוויזר ולרגב, שתרמו הרבה כדי שנוכל להגיע לרגע בו נתחרה עם הדגל וההמנון שלנו".
פונטי. "מי שרוצה לבקר, זאת זכותו" (דני מרון)
פונטי הסביר את ההצטרפות של רגב למשלחת הישראלית לאבו דאבי ואמר: "היא מגיעה כדי לחתום על השתתפות בגרנד פרי תל אביב ולהתחייב שהיא תתקצב את האירוע ושהאירוח לא ייפול על איגוד הג'ודו".
הדגל כבר רקום על החליפות?
"הכל מוכן. מה שכתוב זה מה שיהיה, ויו"ר האיגוד העולמי התעקש על כך. ויזר לא משחק משחקים, והם השכילו להבין שהגרנד סלאם הזה יישמט להם מהידיים אם לא יהיה שינוי. עוד צעד ועוד צעד, ובסוף מושגת קרבה מסוימת בין העמים ובין המדינות".
תחת דגל ישראל יהיה סיכוי גדול יותר שספורטאי ממדינות ערב יחרים את הקרב, או לא ילחץ ידיים בסיום
אין חובה ללחוץ ידיים. זה מנהג. הייתי מצפה שספורטאי ממדינות ערב ילחץ את היד, אבל קודם כל אני רוצה לנצח. אם ספורטאי שהפסיד לא ילחץ יד – זו כבר בעיה שלו".
הרבה ביקורות נשמעו על הבחירה לנסוע בשנים האחרונות ללא סממנים ישראלים. בשנה שעברה פליקר זכה בזהב ושר בעצמו את "התקווה". זה היה שווה את ההגעה לרגע הזה?
"כשאני עושה או מחליט משהו, אני הולך איתו עד הסוף. אני לא אומר שאם קשה לי או לא נוח לי אז אתפשר או אכנע ללחץ. צריכה להיות תקשורת חיובית, ולא שלילית. במקרה הזה, גם התגובות השליליות לא מנעו מאיתנו להשתתף בתחרויות האלו, ואני חושב שהשנתיים האלו הביאו את הניצחון. מי שרוצה לבקר, זכותו. זו מדינה חופשית".
פונטי וג'רבי. מי תהיה היורשת שלה? (יוני אריאלי)
מבחינה מקצועית, ההכנה לתחרות היא כמו לגרנד סלאם באקו, או שגם עבור הספורטאים מדובר במשהו שונה?
"אנחנו מתכוננים לגרנד סלאם אבו דאבי בדיוק כמו שאנחנו מתכוננים לגרנד סלאם באקו. אנחנו מנסים לעשות את הטוב ביותר שלנו על מנת לאגור כמה שיותר נקודות אולימפיות לטוקיו 2020 כדי שהספורטאים שיגיעו לשם יהיו מדורגים במקומות 1-8 (כך ייהנו מהגרלות נוחות יותר בסיבובים הראשונים, ס"א). זו המטרה העיקרית: שהספורטאים יהיו מדורגים כמה שיותר גבוה כדי שיגיעו למשחקים האולימפיים בצורה הטובה ביותר".
קיבלתם הנחיות מיוחדות?
"היחס שלהם אלינו היה מדהים. יחס של מלכים. מבחינת אבטחה, היה את אותו דבר גם בבאקו. גם שם היינו בקומה משלנו ולא יצאנו ולא הסתובבנו. אנחנו צריכים למלא אחר ההוראות".
מבחינה מנטלית זה לא הוספת לחץ על הספורטאים?
"אין ספק שזה לא נעים ולא טוב. זה לא עוזר שיש את "המטרד" הזה. כמובן שהם עושים את העבודה שלהם, ואנחנו חייבים לעשות את הטוב ביותר שלנו, למרות כל החסרונות. המקומיים לא מקשים עלינו ודואגים לכל בקשה".
פרימו. "קורצה מחומר אחר" (דני מרון)
חזרת עכשיו מאליפות העולם עד גיל 21 בבהאמאס. פליקר קיבל הוראה לנוח ולא יתחרה. זה הופך את מדליסטית הכסף הטרייה, גפן פרימו, לאקס פקטור של הנבחרת?
"גפן מוכיחה בכל תחרות שהיא קורצה מחומר אחר. אני מקווה שהיא, ביחד עם האחרות במשקל של עד 52 ק"ג, תעשה את הטוב ביותר שלה, עד שנדע מי תטוס לטוקיו. יש שם מאבק לא קטן של שלוש נשים על כרטיס אחד. בנוגע לירידה בהישגים בנבחרת הנשים, אין ספק שירדן ג'רבי הייתה חוד החנית, ותמיד תהיה מישהי שתבוא ותהיה מעל כולם. אני מאוד מקווה שאמצא את המישהי הזו, שתהיה זו שתשנה את יחס הכוחות בין הנשים לגברים".
בשנה שעברה זכיתם בארבע מדליות ארד ואחת מזהב. מה הציפיות הפעם? כשיש ניקוד אולימפי?
"השנה התחרות תהיה הרבה יותר קשה. מדליה אחת או שתיים יהיו הישג. בגלל הניקוד האולימפי, כל מתחרה רוצה לטרוף את השני. אני מקווה מאוד שיהיו מדליות".
מה דעתך על הכתבה?