"עדיין מוקדם מאד לדבר על אליפות, אבל דבר אחד ברור: היריבות שבין הפועל באר שבע למכבי תל אביב הכניסה עניין. זה הדבר היחיד שנשאר העונה בליגה", אומר מאמן העבר, אמציה לבקוביץ'. אמציה הוא כזכור המאמן שהצעיד את באר שבע לשתי זכיות רצופות (והיחידות) באליפות ב-1975 וב-1976.
"אני נהנה לראות ולשמוע את השם באר שבע", אמר לבקוביץ' לספורט1. "לאחר 40 שנה כבר הגיעה העת ששוב נראה אותה אלופה. בהשוואה לקבוצות האחרות בליגת העל בכדורגל רואים בה רוח מיוחדת, וגם הקהל הוא משהו מיוחד", הוא אומר בקול נרגש.
הוא נזכר בחיוך בשנות ה-70 שבהן עשה את הדרך מתל אביב לבאר שבע הרחוקה: "הנסיעה באוטובוס לא היתה קצרה, הכביש היה צר, ולכן לעיתים, בלית ברירה זו אף היתה נסיעה בשיירה ארוכה. מובן שהיתה גם עצירת ביניים בקסטינה".
אוהדי הפועל ב"ש. "הקהל הוא משהו מיוחד" (דולב פרץ)
לבקוביץ' אימן קבוצות לא מעטות, אך הוא מגלה שנותר אוהד של הפועל באר שבע. "אני עוקב אחרי משחקיה באמצעות הטלוויזיה, משתדל לא להחמיץ אף אחד מהם וחייב לפרגן לאלונה ברקת, לאסי רחמים ולמאמן הצעיר ברק בכר".
"מה שאפיין את הקבוצה שאימנתי היתה תחושה משותפת לכל השחקנים, שידעו כי הם מייצגים עיר. למעשה, השוער רוני מוסקוביץ' היה היחיד שהגיע מרחובות. כוחה הגדול בהשגת הניצחונות נבע גם מהעובדה ששני המגינים, אורי בנימין ויעקב כהן, שיחקו כדורגל התקפי מובהק. הקבוצות האחרות התקשו עד מאד להתמודד עם מה שיכולתי אז להגדיר כחידוש: שני מגינים מעולים, חושבים התקפה, נעים בכל הזדמנות קדימה, ויוצרים כאב ראש גדול ליריבותנו". מזכיר לבקוביץ' בגאווה.
לבקוביץ' ב-76. "אף אחד בפריפרייה לא חשב על אליפות" (אסף קוטין)
כשהגעת לבאר שבע האם מראש חשבת על אפשרות של זכייה באליפות?
"לא חשבנו על אליפות, וגם לא דרשו זאת ממני. זו היתה קבוצה צנועה ואף אחד בפריפרייה לא חשב על אליפות. הוא גם הוסיף בחיוך: "ההישגים שלנו הסיטו את תשומת הלב הכללית ממרכז הארץ לבאר שבע. כשניצחנו שאלו אותי השחקנים בהומור האם גם בתל אביב יכתבו על כך בעיתונים".
מה דעתך על הכתבה?