מדוניאנין לא הגיע כדי לשחק לצד אלברמן

מדוניאנין. הגיע לעשות סדר
מדוניאנין. הגיע לעשות סדר | צילום: עדי אבישי

הבוסני של מכבי ת"א צריך להביא משהו אחר. שוינפלד? הפועל הביאה שחקן ענק

(גודל טקסט)

1. 12 דקות לפתיחה ואני פתאום מדמיין עצמי כמאמן הפועל ולא כפרשן. אין חזקות כתחושות של כמה רגעים לפני המשחק ואם היה אפשר להחליט על הרכב וסגנון, חמש דקות לשריקה, מאמנים היו מקבלים את ההחלטות הטובות ביותר. התחושות שלי היו של משהו טוב באוויר.

 

דשא ירוק וסמיך, תפאורת קהל מרשימה, 11 מעלות ושינוי של הרגע האחרון אצל מכבי, מה שלרוב ממוסס את עצמת ההכנות. הנתון המשמעותי היה, הגב אל הקיר, מה שתמיד עושה טוב למי שנמצא שם.ו האדומים, איזה לחץ, דחוקים וצמודים לקיר. הפועל מנצחים, כך אני חש, או לפחות פותחים בסערה.

 

כמה פעמים אפשר לראות  בכדורגל, ששני בלמים ממוקמים אחד אחרי השני, כבלם אחורי וקדמי.

 


מחדל הגנתי הוביל לשער של שוינפלד (עדי אבישי)

עלה למכבי ת"א בהרבה נקודות יקרות. ראיקוביץ' (עדי אבישי)

 

כך בדיוק עמדו איתן טיבי וקרלוס גרסיה, ברגע שליחת הכדור לעבר שוינפלד. טיבי המהיר היה האחורי יותר, טיבי עם הפנים לכיוון מחצית המגרש, שוינפלד לכיוון שער מכבי וגם לטיבי, מהיר ככל שיהיה, לא היה סיכוי להסתובב, לפתח מהירות ולהדביק את חלוץ הרכש, שזינק מאית שנייה קודם ופתח את הצעדים הארוכים שלו, בדרך לשער, שכל כולו מחדל של הגנת מכבי ואיך לא גם של השוער של מכבי. הסרבי כהרגלו, המתין מחוץ לשערו ואם היה מתאפק, טיבי היה רגע מלהגיע לכדור.

 

2. למכבי בקדנציה הראשונה, הוא הגיע בפליימייקר, מאחורי החלוץ. מהר מאוד התבהר, כי 185 ס"מ עם רגל שמאל, תמיד יימשך אלכסון לאחור.

 

הלחץ שהפעיל גוטמן על אלברמן, לא הטריד את הקשר הקשוח כעקיצת יתוש, אך על מדוניאנין הלחץ הזה השפיע וככל שהדקות חלפו, הבוסני נסוג עוד ועוד לאחור, עד שיישר קו עם אלברמן, הניע עם הפנים מאחור.

 

ולשם כך, כדי לשחק באזורים הלא משפיעים, לא הביאה מכבי את הרכש הזה. הוא לא קשוח כאוגו הניגרי וגם לא כאביחי ידין. רק כדי לארגן משחק מאחור, אלירן סיימון מכפר סבא, או גידי קאניוק ממכבי פתח תקוה, לא פחות טובים.

 


יצליח בגלל שהוא ענק? שוינפלד (מני בן ארי)

 

3. אחרי וואקמה ואוגו, שחקנים מחליפים ברומניה ובפורטוגל, אחרי שאנדור שהגיע בזמנו לבית"ר כמחליף מטורינו או בלסינג קאקו כמחליף בגנק הבלגית, אחרי בוקולי שרק נבחן בברשיה או ג'ובאני רוסו המחליף מנ.ק.זאגרב, אחרי קוביקה המחליף בליאז' או דוארטה המחליף בברוז', שוב פורץ לתודעה בישראל ובולט, שחקן שלא פרץ מעולם באף מקום.

 

שוינפלד יצליח בישראל בגדול, לא בגלל הגול, אלא בשל תגובתו אחרי הכיבוש. עיניים פקוחות ובורקות בטירוף ששמור לרעבים ומוטרפים. וכאלה, בליגה ישראלית נטולת קצב, תמיד מצטיינים ושורדים לאורך זמן.

 

מתפרצת אחת בלבד עשתה הפועל במחצית השנייה. שגיב יחזקאל דהר משמאל והגיש למקום הנכון את הכדור לשוינפלד. רק שגם השחקנים של הפועל, לא מעריכים נכון את המהירות הגבוהה של החלוץ הגבוה החדש וזו נעצרה. שוינפלד לא ייעצר, עוד ישתלב ויצליח לאורך שנים בכדורגל שלנו.

 

4. לאורך כל העונה הזו, אפשר היה להגדיר את השיטה של מכבי כ-4:6:0 לכל דבר. דור מיכה בימין, קשר לכל דבר, בן חיים בשמאל, שחקן כנף לכל דבר וזהבי הוא החלוץ השני האולטימטיבי. אין חלוץ.

 


ניקוליץ' מול בן חיים ומיכה. המערך השתבש (עדי אבישי)

 

בוס הכין את מכבי לדרבי עם שלישיית קישור מושלמת: אלברמן אחרון, שלומי אזולאי אמצע ימין, האריס מדוניאנין אמצע שמאל, שלישייה מלאת כדורגל.

 

הפציעה של אזולאי טרם השריקה היתה מכה קשה למכבי וההולנדי הזניק את החלוץ מאשקלון.

 

בהיעדרו של אזולאי היה ברור שמכבי תהיה פחות מאורגנת ופחות חכמה. אזולאי היה יכול להיות החונך של מדוניאנין והמשלים של הבוסני בפס חלק ובכיבוש שערים.

 

יצחקי במקום אזולאי ולמרות המיקום של ברק מאחורי זהבי, עדיין יצחקי הוא חלוץ שנמשך קדימה. לפתע מכבי נראתה עם רביעייה התקפית קדמית, תמונה חדשה לאוהדי האלופה.

 

לכן הפועל, שנתנה מחצית ראשונה של הקרבה, היה נוח במשולש הקישור, ניקוליץ', ידין ובומבה, אך קשה מאוד בסגירות בקו ההגנה, כאשר ורטה, גוטליב, וינטרה ואבו עביד, מקבלים רביעייה צהובה ללא אדום אחד שמחפה. במצב עניינים שכזה וכמו תמיד, אלברמן היה זה שפינה לבוסני את העמדה הנוחה וזז קדימה לצפיפות. גל הזכיר את ימיו בנוער בפתח תקוה כעושה משחק.

 

5. הבת שלי אומרת, שאדום הוא הצבע המועדף עליה. עליי דווקא הכחול לבן. רק שהפעם שמחתי עבור מי שאדום הוא. עבור האליפות שבדרך להררי הכישרון של באר שבע ובעיקר עבור השחקנים של גוטמן, שנתנו את הדם. הדרבי הזה ימלא אותם בהשראה ויזניק אותם לדרך חדשה.

 

ובהפועל, שוער מירושלים, מגן ימני מאשדוד, בלם מעכו, ארבעה זרים ואדום אחד.

 


שגיב יחזקאל. נלחם בשביל הסמל (עדי אבישי)

 

שגיב יחזקאל, שחקן נוער והמוהיקני היחיד מחודורוב, רץ כאחוז תזזית, כשומר הסף של כבירי, כאילו כל האחריות עליו לשמור ולתמוך על המיליונים שנשפכו, כנער, שעוד טרם בגרותו, כל האחריות לשמור על הסמל היקר, מוטלת על כתפיו הצנומות.היה פנטסטי שגיב. אל אל יחזקאל.

עוד באותו נושא: האריס מדוניאנין

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי