מכבי חיפה וב"ש נתנו סיבה לאופטימיות

פלט בקרב אווירי מול צדק. משחק קצבי ואינטנסיבי שעשה הרבה כבוד
פלט בקרב אווירי מול צדק. משחק קצבי ואינטנסיבי שעשה הרבה כבוד | צילום: ערן לוף

אוזן נהנה מהמחצית הראשונה הטובה ביותר העונה. וגם: היכולת של בוזגלו

(גודל טקסט)

המשחק שסגר את המחזור ה 17 בליגת העל סיפק לנו התמודדות סופר מעניינת, כשמוליכת הטבלה מב"ש הגיעה לסמי עופר בכדי לשבור עוד מחסום פסיכולוגי לא קטן – 19 שנה ללא ניצחון על מכבי חיפה בחיפה.

 

העונה היו לא מעט מקרים שבהם הובטחו לנו הרים וקיבלנו עכברים, זה ממש לא היה המקרה. להיפך. המחצית הראשונה אולי הייתה המחצית הטובה ביותר העונה וגם במחצית השנייה נהנינו ממשחק קצבי ואינטנסיבי שעשה הרבה כבוד לליגה שלנו.

 

חיפה התחילה את המשחק הרבה יותר טוב. רוני לוי הבין בחוכמה שהוא לא ינצח בקרב על החזקת הכדור, ויותר מזה – הדבר הכי נכון לקבוצה שלו הוא לחץ אגרסיבי בשליש השני ויציאה מהירה למשחק מעבר ואלמלא משחק שלומיאלי משהו של עטר וטוואטחה הוא גם היה מנצח.

 

מן העבר השני, בכר שוב הפתיע, כששיחק בפתיחה עם גורדנה וראדי באגפים מול המגנים, כשוואקמה ובוזגלו משחקים למעשה כקשרי 50/50 על קו ההגנה והובאן כקשר אחורי יחיד.

 

החגיגה של בוזגלו בסמי עופר (ערן לוף)

 

וזה למעשה היה הסיפור של המחצית הראשונה, השער של חיפה התחיל מאיבוד של וואקמה במרכז המגרש לעטאא ג'אבר ויציאה מהירה וחדה למתפרצת עם סיום נהדר של פלט (טעות קשה של סוארז), ומן הצד השני, שער השוויון הגיע כשבוזגלו קיבל את הכדור במרכז, כיווץ את ההגנה, הוציא לאגף וניצל את האיטיות של ואליינטה והאיחור הקטן של נטע לביא בכדי להבקיע שער נהדר.

 

לביא ובוזגלו הם ללא ספק הסיפור של המשחק. אתחיל בבוגר שביניהם. בוזגלו, השחקן הטוב ביותר של ב"ש, שסיפק מספרים מפלצתיים בשנתיים האחרונות והיה רק שני לערן זהבי בחשיבותו לקבוצה שלו, הגיע למשחק במצב לא פשוט.

 

באר שבע התחילה את הריצה המטורפת שלה לצמרת, דווקא כשהכוכב שלה נמצא בתהליכי שיקום מפציעה. המשימה של בוזגלו הייתה לא פשוטה, להביא את האיכויות המיוחדות שלו לידי ביטוי בתוך קבוצה ששיחקה בצורה נהדרת בלעדיו.

 

בוזגלו עמד במשימה ובגדול. התחלת המשחק שלו הייתה מעט איטית, הוא לא מצא את עצמו במרכז, לא הצליח לקבל את הכדור בין הקווים ולא עשה מספיק תנועה. אבל ככל שקצב המשחק עלה והרווחים בין המערכים גדלו, בוזגלו התחיל להיכנס לעניינים. זה התחיל בדקה ה 22 בפעולה נחושה באגף שיצרה מצב מצוין לוואקמה, ואז הגיע הדקה ה 35, ובוזגלו הראה למה הוא שחקן של מספרים. הוא קיבל כדור רוחב לא פשוט מביטון, ותוך כדי תנועה, הכניס את הרגל, נעל קרסול, פתח את פנים כף הרגל, בטכניקה נקיה, עם מנעד גוף מושלם, וריכוז מקסימלי והביא לב"ש נקודה יקרה שהחזירה אותה לראשות הטבלה. במחצית השנייה בוזגלו חזר לקו, לא הפסיק לרוץ, עשה חיים קשים מאוד לטוואטחה ויחד עם וואקמה, היה השחקן הטוב ביותר של ב"ש במגרש.

 

מן העבר השני, נטע לביא מוכיח לנו שבוע אחרי שבוע, שמתפתח לנו בחיפה קשר אחורי ברמה גבוהה ביותר. אגרסיבי, אינטנסיבי, סוגר נפלא קווי מסירה, משחק מהר וחכם, יודע לצאת קדימה, ניחן בבעיטה טובה, שקט וקר רוח – תגלית העונה ללא עוררין.

 

האדום לפלט העיב במעט על ההתמודדות המשובחת (ערן לוף)

 

מגיעות הרבה מחמאות לרוני לוי שהכניס אותו להרכב דווקא כשסיר הלחץ בחיפה הגיע למצב רתיחה. לביא ניצח את כל הקרבות במרכז השדה והיה השחקן הכי דומיננטי מבין ששת השחקנים שתופקדו במרכז השדה של שתי הקבוצות.

 

המשחק אמנם הסתיים עם טעם מעט חמוץ בגלל ההרחקה (מוצדקת לחלוטין) של פלט, הריבים המיותרים לקראת סיומו והעובדה שחזינו רק בשני שערים במשחק שהיה שווה הרבה יותר. אבל מצד שני זה משחק מעודד, שמראה כמה פוטנציאל יש בכדורגל שלנו. 30,000 צופים, אווירה נהדרת, שופט שנתן למשחק לרוץ, שני מאמנים שחיפשו ניצחון ושיחקו כדורגל התקפי ומהיר.

 

נקווה שנראה יותר משחקים כאלה והרבה הרבה פחות משחקים כמו שראינו יום קודם לכן בבלומפילד. הכדורגל שלנו חייב את זה.

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי