הירושה שמימר השאיר לבאר שבע

אין כמו מחשבה. ייתכן התאמה ליריב אינה נכונה לאלופה שבדרך, אך לעיתים הגיוון והמקוריות היא נשמת אפה של קבוצה בשגרת עונה ארוכה. ברק בכר חשש ממכבי פתח תקווה ומשיטת המשחק שלה.

רן בן שמעון שיחק עם כליבאת וחוגי כשני חלוצי צד, כאלו שממוקמים במרווחים בין מגן לבלם ובדיוק את התעלות הללו רצה ברק לסתום, על ידי שלושה בלמים, שניים שומרים ואחד מחפה. אין אחד כמו שיר צדק, שמאלי ברגל, שמתאים לעשות זאת משמאל ומנגד, עד כמה לואיי טאהה לא מתאים לעשות זאת בצד הימני. טאהה גבה הקומה, אינו מהיר וקאורדינטיבי בשביל הקו והאדום שלו הגיע אך ורק מאיבוד שיווי משקל באזורים בהם יש להיות קלי רגליים. המערך הזה, של 5-1-3-1 החזיק מעמד בזכותם של החלוץ הבודד, ובעיקר, הקשר הבודד.

ג'ון אוגו. בן זוגו למרכז, מליקסון, לא הצליח בניסיון להיות אחד משלושה עוד בימיו בפולין ומצליח לעיתים לעשות זאת לעיתים בבאר שבע. מול הלוזונים, מליקסון היה אחד משניים ולכן טבעי היה שהשליטה היתה ברגלי הקישור של פ"ת.

מליקסון בפעולה מול פ"ת. רק כישרון (עדי אבישי)

למרות המערך, ברק לא רצה לאבד שניים על כל קו, הותיר את מאור ו-ווקאמה בימין ובשמאל, יחד עם בן ביטון ואופיר דוידזאדה, שני המגנים שלו, כך שבאר שבע היתה מעובה מאחור, חזקה בקווים ופרוצה במרכז.

המשחק הזה עבר בשלום מבחינת הקבוצה של אלונה, רק בזכות הכישרון ויהיה מי שיגיד, גם בזכות הגיוון.

המערך המנצח

הוגו לופז מימין, רן יצחק במרכז, פדידה מאחוריו וצ'יבוטה משמאל. ארבעה חלוצים בתוך מערך של 4-3-3, המערך של הפועל באר שבע, המערך של ראשון לציון של העונה הקודמת, המערך של שרון מימר.

ידין בועט, פדידה מתבונן. מימר שיתק אותו (עדי אבישי)

את החלוץ הנוסף, פדידה, דחף מימר בשלישייה המרכזית, כשפדידה ופאפאדופולוס, נדבקים לניר לקס ואביחי ידין.

רז כהן הוצב מאחורי השניים ולכפר סבא היתה שלישייה נמוכת קומה וקלת רגליים מול שניים בלבד של גיא לוי ואלי גוטמן המופתעים. פדידה מול ידין. שני החברים הטובים, שגדלו ילד בכפר סבא וכל אחד בתורו גם עבר להפועל ת"א. אביחי הצליח, עומר לא. מימר שינה לשחקן הכנף עמדה, משם פדידה כבש גם בגביע וזכה לחיים חדשים בעמדה שהולמת אותו.

גם לזכותו של פליקס נעים הנתון שישאיר את הירוקים מהשרון בליגה: ממקום שישי ומטה, לכפ"ס מאזן ספיגות הנמוך ביותר. זה יותיר אותה בליגה כפי שמאזן הספיגות הנמוך בטבלה, יוביל את באר שבע לאליפות.

מימר. השאיר מתנה, וישאיר את כפ"ס בליגה (עדי אבישי)

שלושה בשביל אחד: הגורמים לניצחון בית"ר

שלושה ווינרים הרכיבו את הניצחון של בית"ר. השילוב בין עומר אצילי ללידור כהן – הוא הסיבה לשני השערים האחרונים של בית"ר ירושלים. הראשון, בגביע מול מכבי חיפה, הגיע מכדור רוחב ישיר של אצילי לתנועה גדולה של לידור כהן, אל תוך רחבת החמש. רק שהשער הזה לא הספיק, ואחרי ההפסד במאבק היוקרתי מול חיפה, בית"ר הגיעה לחוצה למפגש משמעותי הרבה יותר עבורה מול סכנין.

הפעם השער היה משמעותי. שער מנצח. שוב האגף הימני, שוב אצילי ושוב לידור כהן, שכובש שערים קלים אך מבצע תנועות אדירות בלי כדור בשביל הגולים הקלים הללו.

באצילי, על שלל התכונות הטובות שלו, יש תכונה אחת גדולה: בהובלת הכדור המסוגננת שלו, יש תמיד איום על השער. הדריבל כאילו נעשה על הנתיב לרשת. בשל מגע הקסם שלו ,הראש למעלה. כל רגע ריח של גול באויר.

אצילי. כל רגע ריח של גול (עדי אבישי)

השותף השני – לידור כהן. כמה תמיהה העלתה הרכישה שלו וכמה תפקידים עבר הילד מפתח תקווה. מעל במה זו טענתי שוב ושוב, כי לידור חייב להיות השחקן הבא שיוצא לאירופה. גבוה, מהיר, טכני ובעיקר כובש.

והשלישי ברשימה. שלושת הקשרים האחוריים שלו נתנו קרב אדיר וכאן נכנס האיש השלישי בכיבוש השער: דן איינבינדר. בשבועות האחרונים הוא חסר ולירוי צעירי הטכני יותר תפס את מקומו. בית"ר נראתה טיפה יותר התקפית אך הרבה יותר חשופה, מה עוד שסלובו מאמין בכל ליבו בשלישיית קשרים אחוריים. האמונה הזו הצריכה החזרתו של האיש המתאים לשיטה, איינבינדר, עם הגובה, הנוכחות והעוצמה ובית"ר נראתה עוצמתית במשחק שכל כולו מצריך עוצמה.

השער היה גם ציון דרך בעונה הזו של דראפיץ'. הלחץ, התחלף בהתפרצות שמחה וסלובו עבר משוכה בדרך לחותם של עונה מוצלחת בבירה.

לידור כהן. הליגיונר הבא? (עדי אבישי)

אין כמו יציבות

גוזלן, חבשי, הירש, ג'אבר, קינן, לביא, ריאן וטוואטחה. שמונה שחקני בית אצל הירוקים המרעננים מהכרמל וללא ספק, הפטנט מכה שנית: אין כמו רגש של שחקנים מבית.

יוסי בניון עם משחקו ה-173 בליגה במדי חיפה, אוראל דגני כבר ארבע עונות בכרמל, כמו גם חן עזרא. אלירן עטר וסטויקוביץ' בעונתם השנייה במועדון המפואר והנתונים הללו מראים מדוע חיפה הפכה להיות נטולת שכירי חרב ולאחרונה מחוברת יותר.

חומר למחשבה לקברניטי המועדונים בליגת העל כיצד להקים מערכת בריאה וכן דרך קלילה לחסכון בתקציבים.

קבוצה נטולת שכירי חרב (ערן לוף)