הניצחון הראשון של מכבי על לובליאנה

בינואר 1963, בהיותי תלמיד תיכון, נדהמתי ושיפשפתי עיניים, כשקראתי בעיתון "חדשות הספורט" הזכור לטוב, את הידיעה על ניצחונה הסנסציוני של מכבי תל אביב בכדורסל בלובליאנה. ואכן הניצחון בשיעור 71:72 נחשב אז הפתעה מרעישה משום שהייתה זו הפעם הראשונה שמכבי ניצחה בגביע אירופה.

אני כותב על כך משום שהשבוע, כאשר הצהובים הפסידו 73:66 בלובליאנה במסגרת היורוקאפ, נזכרתי מיד במשחק ההוא שנערך לפני 53 שנים, ובסל הניצחון הדרמטי שקלע יצחק אמר.

מכבי ת"א אירחה את המפגש הראשון ביניהן בחולון, ואלופת יוגוסלביה ניצחה בו 46:60. רלף קליין, שהיה באותן שנים הקלעי הבולט במכבי, נפצע במשחק, והחמיץ גם את הגומלין שנערך ב-5 בינואר.  מאמן הקבוצה היה יהושע רוזין, והוא כפה על אולימפיה לובליאנה משחק איטי וזהיר. בתום המחצית הראשונה הובילו שחקניו ביתרון בן 6 נקודות – 30:36, ובהמשך אף גדל היתרון עד ל-36:48.

אלא ששמונה דקות לפני הסיום ספג הענק תנחום (תני) כהן מינץ עבירה חמישית, והיתרון צומק בהדרגה. חצי דקה לפני הסיום כבר הייתה זו בעלת הבית שהובילה בנקודה – 70:71. המכבים יצאו להתקפת נגד ויצחק אמר זרק את הכדור הגורלי, שצלל פנימה לסל וחולל את ההפתעה – 71:72.

בראש קולעי הנקודות היה בן בסט עם 21, ועימו גולוביי 16, כהן מינץ 14, אמר 8, אדליסט 4, כהן 3, אייזנבוים 3, פריש 2, וחסיד נקודה אחת. 

על הניצחון הזה דיברו בארץ ימים לא מעטים וכנראה שאוהדיה הוותיקים של הקבוצה מעלים עתה חיוך, בהיזכרם באותו ניצחון שכולו נוסטלגיה.

אגב, שנה לאחר מכן (ב-17 במאי 1964) הופיע תני כהן מינץ בחמישיה הפותחת של נבחרת אירופה וקלע לזכותה 13 נקודות בניצחונה בספרד 87:91 על ריאל מדריד. אך זהו כבר סיפור אחר.

טוב שזה נגמר

מזלו הטוב של אמיר כבירי, בעל הבית של הפועל תל אביב, הוא שנסגר חלון העברות של הכדורגל הישראלי לעונה זו. כך נמנע עתה ממנו המשך "הסחרור" הגדול הקשור ברכישת שחקנים, והקבוצה תיאלץ "להסתפק" במה שיש לה.

משך שבועות אחדים הוא השקיע עצמו "במרדף" אחרי כדורגלני תגבור והרשימה אינה קצרה. מצד אחד אפשר להבין לליבו, שכן חששו מפני ירידת הקבוצה לליגה הלאומית טבעי, נוכח תוצאותיה הגרועות. מצד שני אין מקום לפאניקה, שהיא אם כל שגיאה אפשרית. ורק על דבר אחד אי אפשר להתווכח: את העונה תרצה הפועל לשכוח והיא כבר מייחלת לסיומה המהיר.

טוב שנסגר החלון. כבירי (אריאל בשור)

חמש לירות שטרלינג לכרטיס

לדעתי הידיעה המעניינת ביותר סביב שוק השחקנים היא על חלוצה של אתלטיקו מדריד, ג'קסון מרטינס, שנרכש על ידי קבוצת גואנגז'ו הסינית תמורת כ-42 מיליון יורו.

ג'קסון הינו מבקיען מעולה, אבל כשאני קורא על סכום ההעברה, מיד צצה בראשי המחשבה על כך שהכסף כנראה "צומח על העצים". 42 מיליון יורו הינו סכום אסטרונומי, וכבר בעבר התייחסתי לעובדה שבזמנו כדורגלנים גדולים ממנו נרכשו בסכומים קטנים בהרבה.

אבל הכדורגל הפך מזמן להצגה הכי גדולה בעולם והיום כדי לחזות במשחקיהן של ברצלונה או ריאל מדריד למשל, או לחזות במשחקי גמר ליגת האלופות, משלמים סכומי כסף בלתי מבוטלים. פעם נחשב הכדורגל למשחק ההמונים, ועל כך אני רוצה לספר: כרטיס טוב למשחק גמר גביע העולם בכדורגל בין נבחרות אנגליה לגרמניה ב-1966, כרטיס שהחזקתי בידי, עלה בסך הכל חמש לירות שטרלינג ואין זו טעות. עשו בעצמכם את החשבון הפשוט וראו לאן הגענו.

חבל!