מנהלי קבוצות מכריעים משחקים, לא השחקנים

אני ממשיך לחפש חיזוקים לטיעון שלי. אני ער לכך שהוא לא תופס, הוא לא מחלחל, אבל אני ממשיך להתעקש, בסוף הוא יתקבל ויהפוך למובן מאליו.

אני טוען שכסף לא מנצח משחקי כדורגל ולא קובע את טיב הקבוצות. כסף הוא רק אמצעי. כשאין מאחוריו ידע זו ערימה של נייר. כשהוא לא מנוהל נכון, אין בו תועלת. הכסף לכשעצמו לא שווה הרבה. 50 מיליון יכולים לתת לך מה ש-150 מיליון נותנים למישהו אחר. הכל תלוי בידיים של מי הכסף נמצא ומי מקבל את ההחלטות לגביו.

• רוני יכול להרוויח בשנחאי חצי מיליון ליש"ט בשבוע
• ​הצטרפו לעמוד הפייסבוק של ספורט1

לצד הטיעון הזה יש לי עוד אחד שאני מנסה לקדם וגם במקרה הזה אני משוכנע שמאחורי גבי נשאלת השאלה, מי הטמבל הזה? אני טוען שענפי ספורט קבוצתיים מוכרעים על ידי מנהלים, לא שחקנים. השחקנים, כמו הכסף, הם רק אמצעי. הם תלויים בנסיבות שסובבות אותם. יש יותר מדי תקדימים לכישרונות גדולים שנרכשו בים כסף ולא הפיקו מעצמם דבר, ולהפך. במקרים כאלה אף אחד לא שואל, רגע, מה הנסיבות? מי ניהל פה את התהליך?

בריאל זה קורה כל הזמן. ביובנטוס זה לא קורה אף פעם. יובנטוס באופן מסורתי מנוהלת על ידי אנשי כדורגל. ריאל? האמת היא שאין לי מושג במה מתמחים מנהליה. אני לא מזלזל בהם, רק לא תמיד מבין מה תחומי ההתמחות שלהם.

מהרגע שכל כך הרבה כסף נשפך על ספורט תחרותי – אישי או קבוצתי – אז היעדרו משמש כסות לכל מיני בטלנים ושרלטנים שאומרים לך "אם רק היה לנו את הכסף הזה". ואז אני אומר, "טוב שאין לכם. לא הייתם עושים איתו שום דבר".

אם הייתי בעלים של קבוצת ספורט, ההחתמה הראשונה שלי הייתה מנהל מוכשר. עליו הייתי שם את הכסף הראשון שלי. הייתי משאיר בידיו את ההחלטה במי להשקיע: בג'יימי וארדי או בכריסטיאנו רונאלדו. הוא היה בוחר בווארדי, אני בטוח.

וארדי. שווה את ההשקעה (Gettyimages)

*************

אני עוקב כבר כמה שבועות אחרי לסטר ומנסה להבין אם זו ההוכחה הניצחת לכך שאני צודק. זה היה נהדר אם כן, אבל היא לא. לסטר איננה מודל לשום דבר. היא סיפור סינדרלה חד-פעמי, מעשייה שיום אחד נוכל להרדים באמצעותה את הנכדים שלנו.

מלסטר אי אפשר ללמוד שום דבר חוץ מזה ש"בכדורגל הכל יכול לקרות". מה תלמד מלסטר? שמאמן חבוט ומובס שמופקד על חבורה של נובאדיס זה מתכון מנצח? שאם אתם רוצים להיות לסטר זה מה שעליכם לעשות? זאת הצעה שלא הייתי נותן לאף אחד.

************

מנהל ספורטיבי של קבוצה שאפתנית – שיש לו תקציב אבל  יש גם תקרה לתקציב – מושיב את עצמו על ספסל מחוץ לברנבאו וממתין בסבלנות. מעת לעת ריאל מפנה את האשפה שלה וממה שהוא מוצא בערימה הוא יכול לבנות קבוצה לגמר ליגת האלופות.

יובה ונאפולי שיחקו השבוע אחת נגד השנייה בטורינו, שתי הקבוצות הטובות באיטליה, חמישה שחקנים שנפלטו מריאל מדריד על המגרש. גם יובה וגם נאפולי אינן קבוצות דלות אמצעים.

אם צריך להוציא קרוב ל-40 מיליון יורו על היגוואין אז לנאפולי יש את הכסף, היא מכרה את קבאני וחיפשה מחליף. היגוואין זה שחקן שריאל ויתרה עליו. הוא תויג שם כלוזר. חוץ מכריסטיאנו, מי לא לוזר בריאל? בסיבוב הבא הם יפנו את איסקו ואת חאמס. את אוזיל ואת די מריה הם כבר פינו.  

חאמס רודריגס. עוד יתוייג כלוזר בעתיד (Gettyimages)

יובה ונאפולי חיות על כישרונות שהן מאתרות ומוכרות אותם כשלא משתלם להן להחזיק אותם יותר, ובעיקר כשהן יודעות כבר מי בא במקומם. הן משקיעות איפה שמועדונים אחרים כבר הרימו ידיים והחליטו לשפוך את הכסף במקום אחר.

נאפולי תמכור את קבאני לא לפני שהוא נתן לה את כל מה שהיה יכול לתת לה והכסף תמורתו פתח  בפניה אפשרויות לא פחות טובות. נאפולי עם היגוואין זו קבוצה טובה יותר מכפי שהייתה נאפולי של קבאני, שמכירתו לפ.ס.ז' נתפסה בשעתו כמעשה מסכנות של קבוצה שאין לה ושנאלצת למכור כדי לשרוד.  

קבאני. מכירתי נתפסה כמעשה מסכנות (AFP)

ביובה משחק היום רק שחקן אחד שניתן להגדירו כטוב בעולם בתפקידו. אני מדבר על פול פוגבה.  פוגבה – זה כבר סופר וצוין עשרות פעמים – הושלך מיונייטד ללא תמורה על ידי אלכס פרגוסון. היו לפרגוסון את הקווים האדומים שלו ודפוסי ההתנהגות של פוגבה, שהגיע אליו ככישרון צעיר, לא תאמו את אלה שמקובלים ביונייטד, נאמר של פול סקולס.

אז פרגוסון ויתר עליו וצריך להסיר את הכובע בפניו על הדבקות בעקרונותיו, כי אני מסרב להאמין שפרגוסון לא העריך נכונה מה יכול להתפתח מפוגבה. עם פוגבה וסמי חדירה – ריאל סברה שאין מה להפיק ממנו – יש ליובה אמצע מגרש שאני לא רואה טוב ממנו.

פוגבה. אין קבוצה עם אמצע מגרש טוב משל הביאנקונרי (Gettyimages)

יש ליובה כסף, זו לא קבוצת דלת משאבים, אבל היא מתנהגת כאילו אין לה. מילאן איבדה עניין בפירלו? יובה החליטה למשש את הסחורה במו ידיה, אולי אפשר להוציא ממנו עוד משהו. היא תוותר על זלאטן ווידאל ברגע שתוכל לקבל תמורה שעולה על התועלת שהיא מפיקה כשהם משחקים בשורותיה.

יובה לא מתביישת למכור את הכוכבים שלה ל"מועדונים הגדולים והפזרניים". היא הולכת בדרך שלה, תמיד מתווה אותה איזה אניילי שמשפחתו מחזיקה את המועדון מ-1923 ולא תיתן לו ליפול כפי שהיא לא תיתן לפיאט ליפול. ואם שמך אניילי אז אתה מוכרח לדעת את מי קונים ומתי, את מי מוכרים ובכמה,  מי מכל הכישרונות שמצויים בקבוצות הפריפריה באיטליה נושא עליו את התווית "מיועד ליובה"  ומי צריך לאמן את כל אלה.

לכן יובה תמיד נראית יובה. גם את פוגבה היא תמכור בסופו של דבר למועדון גדול, כי היא בעצמה מועדון גדול. אבל בניגוד לגדולים האחרים היא מנהלת את כספה במתינות ובמקצועיות, ולכן כשפוגבה יימכר ליובה כבר יהיה מחליף ואיש לא ירגיש שפוגבה חסר, כפי שאיש לא הרגיש שיובה איבדה השנה את טבס – שנרכש על ידה בפרוטות ונתן אצלה את העונות האירופאיות הכי טובות שלו –  ואת פירלו שבאמת הותיר אצלה את הטיפה האחרונה.

יובה קיבלה את באיירן בשמינית גמר הצ'מפיונס. אני מהמר עליה. הימרתי עליה לפני שנה נגד בארסה בגמר בברלין. שאלו אותי, למה, אידיוט? אמרתי כי זאת יובה. אף פעם אתה לא מהמר נגד יובה.