מאת: לירן שכנר צילום: Gettyimages
ביום שני בפירנצה הגיעה כנראה לסיומה עוד עונת נפל של מילאן. ההפסד לפיורנטינה הרחיק את הרוסונארי עוד צעד מהכרטיס לליגה האירופית, ועל פני הפוקר של גליאני השתלטה הבעת השלמה.
כבר לא גראנדה מילאן, אפילו לא סמי-גראנדה. סיפורה של מילאן מייצג בצורה הבולטת והכואבת ביותר את מצבו של הכדורגל האיטלקי.
הליגה שבסוף שנות ה-80 ותחילת ה-90 נחשבה לחזקה באירופה, הליגה שהצמיחה בין 2003 ל-2010 שלוש אלופות אירופה – הליגה הזו כבר לא מצליחה לאתגר את הצמרת האירופית הגבוהה.
מאז שאינטר זכתה בליגת האלופות לפני חמש שנים, החלה ההתדרדרות העקבית. בשנה שלאחר מכן עדיין הגיעו שלוש איטלקיות לשמינית גמר האלופות, ורק אינטר המשיכה אל הרבע, שם חטפה 7:3 מוחץ בסיכום צמד המפגשים מול שאלקה. כך הודחה אלופת אירופה מהמפעל.
שנה אחר כך שוב הגיעו שלוש איטלקיות לשמינית, מילאן עלתה לרבע הגמר ושם הודחה בידי בארסה. בעונת 2012/13 ירדה הנציגות לשתיים בלבד בטופ-16, ויובנטוס שעלתה לרבע הגמר חטפה רביעייה בסיכום שני המפגשים מול באיירן מינכן.
טבס. מת לחזור לארגנטינה
בעונה שעברה הגיע הכדורגל האיטלקי לשפל חסר תקדים – רק מילאן הגיעה לשמינית, ושם הודחה בקלילות בידי אתלטיקו מדריד. השפל שהוזכר הפך לסטנדרט העונה – רק יובה בשמינית הגמר – והכבוד האיטלקי מונח כרגע על כתפיה. האם תוכל קבוצה איטלקית לעשות זאת מול קבוצה גרמנית?
הקרב הערב ב-"סיגנל אידונה פארק" מפגיש את המקום הראשון הבלתי מעורער באיטליה עם המקום העשירי בגרמניה. נכון, דורטמונד שווה הרבה יותר מהמקום שבו היא נמצאת, אבל עדיין יש תשע קבוצות גרמניות שצברו יותר נקודות ממנה העונה.
האם אתם מרגישים את הבדלי האיכות שאמורים לבוא לידי ביטוי בין הראשונה באיטליה לעשירית בגרמניה? ודאי שלא. אין בכלל ספק כי העליונות הגרמנית על הקבוצות מאיטליה בשלבי הנוקאאוט בשנים שהזכרנו היא רק סמלית. גרמניה תפסה את מקומה של איטליה בין שלוש הליגות הבכירות ביבשת, ואפילו קיבלה את החותמת בדמות נציגה רביעית בליגת האלופות על חשבון ארץ המגף.
האבסורד כאן הוא הפער העצום שנוצר בשנים האחרונות בין יובה לאחרות. בשנה שעברה היא זכתה באליפות בפער של 17 נקודות מסגניתה רומא, והעונה הפער הוא כבר 14. יובנטוס גדולה על איטליה ומנסה לחזור לבמה המרכזית גם ביבשת. וכאן בדיוק טמונה הבעיה של הכדורגל האיטלקי: השמות הגדולים הפסיקו להגיע, כי הכסף נמצא במקומות אחרים.
מילאן. יורד נמוך מזה אי אפשר לרדת
אפקט הביצה והתרנגולת גרר אחריו יציאה של שחקנים איטלקים החוצה, למועדונים שיתגמלו אותם בהתאם. זה דבר שכמעט לא קרה בשנות ה-90 (ויאלי וזולה היו חריגים בנוף). השערוריות הרבות שעוטפות את הסריה אה עשו גם הן את העבודה, גם זכויות השידור שמשולמות היום לא מתקרבות למה שקורה באנגליה וספרד, ואפילו האוליגרכים לא מוצאים בקבוצות האיטלקיות קרקע נוחה לפרסום וליחסי ציבור.
איטליה נמצאת היום במצב שבו אפילו צרפת מתגאה ביותר קבוצות בכירות ממנה, וגם באופק תחרותי. ולכן המשחק הערב עבור האיטלקים הוא סוג של אבן דרך. זו בהחלט יכולה להיות אבן דרך שלילית, שהרי הפסד מול דורטמונד לא יתקבל בהלם, אבל ימחיש עוד יותר עד כמה המצב עגום.
מאז 2010 לא הגיעה אף נציגה איטלקית לחצי גמר האלופות, ועכשיו המטרה היא להגיע לרבע. יובנטוס היא המאחז האחרון של הסרייה אה בצמרת הכדורגל האירופי, ועלייה לרבע הגמר אולי לא תביא עמה פתרון לבעיה האיטלקית, אבל לפחות תביא נחמה ותקווה.
וכמו תמיד, במקרה של כישלון, המשחק הזה עלול להיות גם משנה כיוון עבור יובה עצמה – פוגבה יעזוב כנראה לאחת הגדולות באנגליה , קרלוס טבס רוצה הביתה לארגנטינה. אבל הספקולציות בטורינו לא יצליחו להסתיר את התמונה הכללית של המפעל האיטלקי. אם תודח הגברת הזקנה בדורטמונד, תישאל בסיום הערב השאלה המפחידה מכולן: איטליה, לאן?
מה דעתך על הכתבה?