קאיודה, היהלום שבליגה הישראלית

|

דני דבורין התרשם מאוד מהסילון של מכבי נתניה, שהזכיר לו את הימים של בני טבק

(גודל טקסט)

מאת: דני דבורין      צילום: דני מרון

 

חלוצה של מכבי נתניה, לארי קאיודה, הפך השבוע ללהיט של הליגה. שני שעריו לרשת הפועל באר שבע הובקעו בצורה מעוררת התפעלות ומשניהם ניתן היה להבין את כוחו כחלוץ: מהירות רבה וקור רוח בהבקעת השער.

 

 

בכדורגל המודרני שחקנים כמו קאיודה עושים את ההבדל. בזמנו זה היה בני טבק, חלוץ מכבי תל אביב ונבחרת ישראל, שגבר על הגנות היריב בזכות מהירותו הסילונית. זהו נשק-על, בעיקר לחלוצים, ולא בכדי. משום שחלפו הימים בהם כלל מערך ההתקפה חמישה חלוצים (שני קיצונים, שני מקשרים וחלוץ מרכזי), המהירות היא כמעט תנאי נדרש לחלוץ המודרני. קאיודה הוכיח זאת להגנת באר שבע, אך בכך לא היה חדש, שכן ראינו אותו גם במשחקים קודמים. ומשום שזו המציאות, היא תובעת מהירות דומה גם משחקני הגנה. כשהם חסרים את אותה מהירות, התוצאה מבחינתם גרועה, ועל כך אין ויכוח.

 

קלילות הביצוע של החלוץ הנתנייתי שבתה כל עין ועלתה לבאר שבע ביוקר. באותה נשימה אי אפשר להתעלם מהצורך לדעת כיצד להפעיל את החלוץ הסילוני ומי שעשה זאת בעת הבקעת השער הראשון היה חברו לקבוצה, ערן לוי. הוא הפגין במשחק זה יכולת מרשימה הן במסירותיו, הן בהבנת המשחק, ואפילו בהשקעה פיזית מתמשכת. אמנם בכדורגל מנצחת הקבוצה כולה, ואכן בין היתר רשם השוער אריאל הרוש הצלה גדולה מול אליניב ברדה, אך לוי וקאיודה היו הפעם מעל כולם. הצילומים החוזרים בטלוויזיה רק הראו עד כמה ישנם רגעים שבזכותם אנו כה אוהבים את המשחק.

 

בני טבק. כיכב במכבי ת"א ובנבחרת ישראל (עדי אבישי)

 

***

 

שלושה מחזורים נותרו עד לסיומו של הסיבוב השני בליגת העל בכדורגל, ומכבי חיפה והפועל תל אביב עדיין מקוות להתברג בפלייאוף העליון. מבחינתן זהו כישלון גדול, וזאת גם אם בסיכומו של דבר תצליח אחת מהן, ואולי שתיהן, להתברג בשישייה הראשונה. הדבר עדיין אפשרי!

 

הירוקים תופסים עתה את המקום השמיני בטבלה, והאדומים רק במקום העשירי. כמה אוהדי כדורגל במדינה היו מאמינים שזה יהיה מצבן של שתי הקבוצות לאחר 23 מחזורים? האם לא נכון לומר שבחיפה ובתל אביב זו היתה נשמעת בפתיחת העונה – לכל היותר – כבדיחה גרועה? על שתי שאלות אלה כמובן אין צורך להשיב.

 

יותר מאשר האוהדים, אלה הקבוצות עצמן שגם בחלומן הגרוע לא ציפו להיות במיקום כה מאכזב. בוודאי כשמדובר במכבי חיפה על אפשרויותיה הכלכליות, הגבוהות בהרבה משל הפועל תל אביב. דווקא על רקע העובדות שבשטח – ושעימן כידוע אי אפשר להתווכח – ראויות מכבי פתח תקווה והפועל רעננה למחמאות רבות. המלאבסים מדורגת במקום הרביעי ואילו קבוצתו של חיים סילבס במקום השישי בטבלה. אפילו נתניה, שהעונה זכתה לכותרות רבות שאינן קשורות ישירות לתוצאות במשחקים עצמם, משקיפה מגבוה על הירוקים ועל האדומים.

 

לא תמיד קל להסביר חוסר הצלחה מקצועית, וכאמור עדיין חשוב לי לשוב ולהדגיש שרשימת שש המשתתפות בפלייאוף העליון רחוקה מלהיות סגורה. 9 נקודות שנותרו בקופה מסוגלות להביא לשינויים דרמטיים. עם זאת, כאשר למכבי תל אביב 20 נקודות יותר מאשר למכבי חיפה ו-22 נקודות יותר מאשר להפועל תל אביב, הפער מעיד על עצמו ואינו זקוק לפרשנות.

 

בניון מול האדומים. עלייה לפלייאוף העליון היא עדיין משימה אפשרית (עדי אבישי)

 

***

 

אי אפשר להתעלם מהתקופה הפחות טובה שעוברת על מכבי תל אביב, אבל צריך לזכור שהקבוצה שומרת על המקום הראשון בטבלה. לא פעם נאמר שקשה לזכות באליפות, אבל קשה יותר לשמור עליה. לכך יש להוסיף שקשה שבעתיים לזכות באליפות שלישית רצופה, ומכבי יכולה לעשות זאת. הדברים נכתבים על רקע ביקורות שנשמעות על יכולתה, ועל המאמן הספרדי פאקו אייסטרן. חשוב להזכיר שבשתי האליפויות הקודמות הודרכה מכבי תל אביב על ידי מאמנים זרים. פאקו הוא השלישי שעושה זאת עבורה, שעה שבכל יתר הקבוצות מועסקים היום מאמנים תוצרת כחול-לבן.

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי