יש שחקנים שלא חונכו להיות כינור שני, ולכן הם גם לא יודעים איך עושים את זה. שניים כאלה משחקים בפ.ס.ז', והערב תהיה להם הזדמנות להיות במרכז העניינים. בלי צלו המאיים של זלאטן, פריז נושאת עיניה אל אדינסון קבאני וחאבייר פאסטורה.
- הברזילאים שהביאו את פורטו עד הלום
- קרב המוחות בין לופטגי לפפ גווארדיולה
- הצטרפו לעמוד הפייסבוק של ערוץ ספורט1
בלי לואיז, וראטי וכמובן איברהימוביץ', הצרפתים נחותים. גם עם השבדי בארסה הייתה מגיעה כפייבוריטית, אבל עכשיו גם משחק הבית של פ.ס.ז' נראה כמשהו שיהיה קשה לעבור בשלום. בדיוק לרגעים כאלה ממתינים השניים.
פאסטורה הוא הארגנטיני הכי קרוב להגדרה של פליימייקר. לא קלאסי כמו ריקלמה, אבל קרוב לשם. הוא הגיע לפריז כאיש שסביבו הכל יתרכז ויתנהל. ואכן, בעונת 2011/12, עונת הבכורה שלו, הוא היה המרכז וגם כבש 13 שערים – שיאו האישי עד כה. אבל אז הגיע זלאטן.
הגיע לפריז כאיש שסביבו הכל יתרכז ויתנהל. פאסטורה (GettyImages)
למרות שהשניים לא ממש משחקים על אותה המשבצת, צורת המשחק של זלאטן וצירופם של עוד כמה שמות בולטים לחוד גרמה לפ.ס.ז' לייתר לעתים את תפקיד עושה המשחק הקלאסי. הקבוצה מהבירה הצרפתית התבססה על מהירות בכנפיים, אמצע חזק ושבדי אחד. הכישרון האדיר של פאסטורה פשוט לא בא לידי ביטוי, וגם דקות המשחק ירדו. באירופה פאסטורה עלה בעיקר מהספסל והוזז לכנף פעמים רבות. העונה שעברה הייתה שיא הדיכאון עבורו, וילד הפלא מקורדובה השלים רק שבעה משחקי ליגה מלאים וכמעט ונעלם מהמפה.
העונה פאסטורה חזר. לורן בלאן שוב נותן לו את הכדור ואת המקום בהרכב. גם בסגל הנבחרת אצל טאטא מרטינו הוא מורגש יותר. הערב יקבל פאסטורה את הבמה המרכזית כאיש שינהל את העניינים. הקישור שמאחוריו לא יהיה מושלם ואגרסיבי כתמיד, אבל במגרש הביתי, על במת רבע הגמר, פאסטורה אמור להראות כמה התבגר והתקדם לקראת היותו מנהיג אמיתי. הוא יכול. כבר בסטמפורד ברידג' הוא ניווט כמעט 90 דקות את הצרפתים אחרי ההרחקה של איברהימוביץ'.
היה אחד החלוצים הקטלניים בעולם עד הגעתו לפריז. קבאני (GettyImages)
אבל מי שבאמת סובל בשנתיים האחרונות הוא קבאני. אחד החלוצים הקטלניים בעולם עד הגעתו לפריז. בשלוש שנותיו בנאפולי הבקיע 78 שערי ליגה ב-104 הופעות. בפ.ס.ז'? 24 שערים ב-58 משחקים. לא רע עבור כמעט כל חלוץ, אבל לא מספיק טוב עבור קבאני.
בעיקר מפריעה לחלוץ האורוגוואי העובדה שהוא לא נספר כאיום הכי משמעותי בקבוצה שבה הוא משחק. עבור אחד שהיה רגיל להיות מספר אחת, בכירותו של אחר היא כמעט הוצאה להורג. זלאטן הוא האיש, ואפשר לומר שבצדק. קבאני נותר בצלו בשנתיים האלה, והביטחון ירד, גם המצב רוח וכמובן כמות השערים. מצד שני, כמות הפעמים שבהן הופיע שמו על מפת ההעברות הלכה וגדלה.
והנה מגיע המשחק הערב, ואיתו ההזדמנות הגדולה של קבאני להיות האיש שיקבל את כל הכדורים. בלונדון, אחרי הרחקתו של זלאטן, הוא קיבל לא מעט הזדמנויות מול קורטואה, ופישל. הערב מול ברצלונה, האחריות היא עליו. דווקא באירופה יש לו קמפיין טוב העונה, וכשהוא פותח בקודקוד זה בהחלט יכול להימשך מול הפייבוריטית הברורה.
האם זה הרגע ששינה את יחסי הכוחות? האדום של זלאטן (GettyImages)
בעוד שבוע, בקמפ נואו, הסגל של פריז יהיה כנראה הרבה יותר עמוק כשהפצועים והמושעה ישובו. אבל כדי שיהיה ערך אמיתי למשחק בספרד, שני הכינורות של פ.ס.ז' חייבים להוביל את התזמורת, ובעיקר להישמע.
מה דעתך על הכתבה?