הלהיט הבא של "לה ליגה"?

בטיס. בדרך הבטוחה בחזרה לליגה הבכירה
בטיס. בדרך הבטוחה בחזרה לליגה הבכירה |

מסופגת בצרורות, הפכה בטיס לכובשת הגדולה של ליגה קשוחה. 61 שערים הבקיעו הירוקים בליגת המשנה ולחמן חושב גם בליגה הראשונה זו עשויה להיות הצלחה

(גודל טקסט)

הירידה של ריאל בטיס לליגת המשנה הייתה צורמת. ממוצע ספיגה של מעל שני שערים למשחק, ההתקפה הגרועה בליגה, כמות ניצחונות זעומה ועתיד שנראה שחור. אך הנה, ארבעה מחזורים לסיום העונה בליגה הספרדית השנייה והקשה, בטיס מובילה את הטבלה בביטחה עם שש נקודות יתרון על פני גיחון השלישית. בליגה הזו שתי הראשונות עולות ומקומות 6-3 הולכות לפלייאוף, כך שיתרונה של בטיס מודגש גם מעצם יתרון 13 נקודות הנקודות שלה על המקום השביעי.

 

מסופגת בצרורות, הפכה בטיס העונה לכובשת הגדולה של ליגה קשוחה ועתירת כרטיסים צהובים. 61 שערים כבשו הירוקים, שהם גם בין הקבוצות הבודדות בליגה, שמשחקות בשיטת קווים נקייה של 4-4-2. גם בליגה הראשונה זו עשויה להיות הצלחה. שני החלוצים בשפיץ הם ההצגה הגדולה של הליגה. השני הוא חורחה מולינה – 190 ס"מ של יכולת כיבוש גבוהה. במדי אלצ'ה הוא הבקיע 26 שערי ליגה בעונה, והעונה הוא בעיקר מתעסק בלשחק עם הגב ולפנות דרך לכובש הראשון: רובן קאסטרו. 170 ס"מ בלבד של סקורר שכובש בתוך הרחבה ומכדרר מחוצה לה. העונה הוא שואף לשבור את שיאו מ-2012, אז מצא את הרשת 27 פעמים.

 

 

אתמול, מול מאיורקה הקורסת, קאסטרו כדרר על מטר בתוך הרחבה, זרק לקרקע שני מגנים בשתי הטעיות וסיים בבעיטה שטוחה בשמאל. כעבור עשר דקות הוא גם החזיר טובה לזה שעובד בשבילו. במשחק נהדר של נגיעה או שתיים הוא מירכז לנגיעה אחת של מולינה. בטיס ניצחה בסופו של דבר 1:2, וכמו בכל העונה השבחים מגיעים למאמן פפה מל, שזכה בתואר מאמן חודש אפריל בליגת המשנה, ומעניק לאורך העונה את הקרדיט למולינה בן 32 ולקאסטרו בן ה-33.

 

 

מל שינה את שיטת ה-4-3-3 הנהוגה בספרד, נתן במה לשני חלוצים ותיקים, ובעיקר הקנה גישה מודרנית: משחקים רק קדימה. הירוקים מכווצים שלושה קווים מתחת לכדור, יוצרים יתרון של שני חלוצים חוזרים ושני קשרים שדוחפים להתקפה. הרביעייה הזו במרכז כותשת כל שלישייה יריבה שמשחקת מולה.

 

שני הקשרים האחוריים הם סיפור בפני עצמו. הראשון (והקשוח מבין השניים) הוא קשר נבחרת סנגל, אלפרד נדיאייה, שהחל את העונה בסנדרלנד. השני הוא צ'אבי טורס, יציר מחלקת הנוער של ברצלונה, שמקנה לקבוצה את סגנון המשחק שמבוסס על פסים קצרים. המחליף של שניהם הוא לולו ראייס, קשר נבחרת צ'ילה, שמביא את שני הדברים יחד: הקשיחות של הסנגלי והטכניקה של הספרדי. שילוב מופלא.

 

חטיפות הכדור הללו במרכז מובילות למתפרצות, מולינה וקאסטרו פוגשים את הכדור, תוך מיאוץ, ומשם הדרך לרשת קצרה. בשנה הבאה אל תתפלאו כשהם יבריקו ויתפסו לנו את העיניים גם כשישחקו בליגה הבכירה.

 

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי