עכו – כמו צרפת של תחילת המילניום

1.שנת 1998 ו-2000, אליפות עולם ואליפות אירופה וצרפת מציגה רשימת חלוצים מהירים: הנרי, וילטורד, ז'ולי, אנלקה. רק טרזגה שיחק עם הגב, ובשל כך גם הקריירה נתקעה מעט. עכו היא צרפת של אז, התוססת והמהירה בהתקפה.

שלומי דורה נשאר בליגה אך ורק מהחלטה משמעותית אחת: אבו ניל, אבידור וקאסום. עם מטוסים כאלה אפשר לעשות הכל: מתפרצת, 1 על 1 ולחץ.

מאז אסולין, לימה ורפי כהן בסכנין, ועד כליבאת, מוגרבי וגאדיר, לא היתה כשלישייה הזו בקבוצה קטנה, ועל כך המחמאות לדורה. השערים אמש מול נתניה היו כולם התפרצות של מודרניזציה. התקפות זורמות ושחקנים שפוגשים את הכדור כשהם בשיאו של המירוץ. אין הגנה שעומדת בכך ובטח לא ההגנה האיטית של  נתניה, שספגה העונה 54 שערים, כשרק הפועל פתח תקוה, היורדת וסוגרת הטבלה, ספגה יותר.

• טביב ידרוש מיליון וחצי יורו עבור אלי דסה
• "בחוץ התוצאות פחות חשובות"
• הצטרפו לעמוד הפייסבוק של ערוץ ספורט1

עכו זו לא רק ההתקפה. אמש היא ספגה את השער הראשון בחמשת המשחקים האחרונים – וגם הוא מפנדל. השלישייה הקדמית הזו מהצפון עשתה הגנה, הורידה לחץ מההגנה שלה ויצאה למתפרצות. שתיים מהם הסתיימו ברשת. תענוג!

שחקני צרפת חוגגים את הזכיה ביורו 2000. כל אחת והחגיגה שלה (GettyImages)

2. גם לאשדוד יש הנרי ו-וילטורד משלה. אינברום וניב זריהן, מעט צנומים, נטולי עצמה, אך מהירים ומוכשרים בטירוף. הבעייה, שביניהם ניצב הסטטי ירו בלו, שבמחצית הראשונה בשבת איבד את כל הכדורים עם הגב. העמידה הזו של בלו, "מסדרת" ליריב את ההגנה ונועלת את השטחים לשני הצעירים המהירים. 6:4 היא התוצאה האחרונה שמאפיינת קרב בין שתי מועמדות לירידה. אשדוד כולה אינה לוחמת. נחמץ הלב היה לראות את חוסר ההבנה של הצעירים שלה, שללא תיקול וחטיפה, אין התקפה.

הפועל פ"ת שיחקה ארוך, לכיוון ארבעת חלוציה: דור כוכב, דור חוגי, שחר הירש ועמרי אלטמן. באשדוד לא היה אך חלוץ שילחץ וימנע את הכדורים הארוכים הללו. נקרע הלב לראות את האוהדים של אשדוד שרים "פתח תקוה לא תרד". בסופו של יום, בזכותם ובאדיבותם, פתח תקוה ירדה וככל הנראה גם הקבוצה של עירם.

ירו בלו. קצת מפריע (עדי אבישי)

3. מאז הניצחון ההוא במחזור ה-24 על הפועל חיפה, הפועל רעננה צברה מאזן דל של 5 נקודות מ-24. מאז הנצחון על אשדוד, השחקנים של אשר אלון צברו שתי נקודות ושלושה הפסדים בחמישת המשחקים האחרונים. את המשחק הם הפסידו לחמדי סליחי. האלבני היה נחשב בעיר ריד ככוכב הגדול, בגיל 22 הגיע לאוסטריה מטיראנה האלבנית והפתיע עם 26 שערי ליגה בשתי עונות. ההצעה מישראל לא אחרה להגיע, אך האלבני העדיף להשאר בבונדסליגה האוסטרית והמשיך להרשית 36 שערים במדי ראפיד וינה.

סאליחי היה כבר בן 28, היציאה לגרמניה כבר לא באה בחשבון והוא מצא עצמו ב-MLS במדי די.סי.יונייטד. אחרי עוד עונה בסין, עם שער בכל שני משחקים, נחת הסקורר בפברואר שעבר בעכו. עד היום לסאליחי 17 שערים בעונה וחצי וב-42 משחקים בישראל, מאזן של שער לשניים וחצי משחקים, ממוצע של 13-14 שערים בעונה, משהו בין גאדיר לקאיודה הצעיר ממנו בעשור. סאליחי הוכיח שהוא שחקן של רגעי אמת.

4. מחלקת הנוער ההיסטורית של הפועל תל אביב, של רחביה רוזנבאום, של שבתאי לוי, לא הרבתה להוציא שחקנים בשנתיים האחרונות. לכן מדהים לראות שהשחקן המצטיין של ההתמודדות בב"ש היה המגן הימני. רק בן 24 ולבן ביטון כבר 133 משחקי ליגות עליונות. בהחלט מרשים. רק לא ברור, איך לאחר שנים של פנסטיל, רוצ'לה, קנדה ובונדר, הפועל לא חטפה, הזניקה והעיזה, עם ביטון שנתן אמש הצגת הגנה והתקפה. 

הובאן. הצית את הגחל אצל ג'ורדי קרויף? (ערן לוף)

5. ממכבי עד מכבי. מאז ההפסד למכבי בבלומפילד, באר שבע ניצחה רק משחק אחד בליגה וצברה שלוש תוצאות תיקו. אמש זה היה התיקו הרביעי בחמישה משחקי הליגה האחרונים. הכובש, הובאן, הינו מהזרים הגדולים ששיחקו בישראל.

אמנם בן 33, אך גם אובארוב, פולוקארוב, פראליה ושאלוי פרצו בשנים הללו בארצנו. הרומני הוכיח בארצו אמינות כשצבר 195 משחקים בגאז מתאן ועוד 57 בשנתיים בפטרולול של טוטו. 273 משחקים בליגה רומנית קשה הם לא דבר של מה בכך.

אמש כבש הובאן את שער הבכורה שלו כאן, אך תרומתו באה לידי ביטוי בעמדת בלם, קשר אחורי עם כדרור לעומק וכדורים ארוכים מסוגננים. מושלם. מול שלישיית הקישור של מכבי, הטובה בישראל, הובאן הסתנן, כבש ואולי אף הצית גחל אצל ג'ורדי.