תמיד טוב ומרתק לראיין ספורטאי על וזו אכן אף הייתה הרגשתי כששוחחתי עם היידי רוזנדהל אקר, מי שזכתה בשלוש מדליות אולימפיות. האתלטית הגרמניה עשתה זאת במשחקי מינכן 1972 – כן, באותם משחקים שלעולם לא נשכח ושבהם נרצחו י"א מספורטאי ישראל.
היידי רוזנדהל הגיעה השבוע לישראל ולדבריה הופתעה כאשר הוזמנה לכאן, "אבל ברור ששמחתי על כך, ואני מלאת תודה", לדבריה. במשחקים האולימפיים שנערכו לפני 43 שנים במינכן, היא זכתה במדליית זהב אישית בקפיצה לרוחק (6.78 מטרים), וכן במדליית זהב קבוצתית עם אצניות גרמניה בריצת 4X100 מטרים, בזמן של 42.81 שניות – תוצאה אף הישוותה בזמנו את שיא העולם בשליחות. כמו כן היא זכתה במדליית כסף בקרב-חמישה מקצועות (קרב רב) בהישג של 4791 נקודות. "דווקא למדליה זו יש לי יחס מיוחד", מספרת היידי, "שכן מדובר בחבורת אתלטיות שהיתה מאוחדת".
- שראפובה הודחה מהרולאן גארוס
- צפו: ברצלונה זכתה בליגת האלופות בכדוריד
- הצטרפו לעמוד הפייסבוק של ערוץ ספורט1
רוזנדהל, ילידת 14 בפברואר 1947, נישאה לכדורסלן ג'ון אקר, שזכה שלוש פעמים באליפות המכללות במדי UCLA. "אני כמובן אוהבת כדורסל אבל כששיחקתי מול בעלי, הוא תמיד ידע מראש מה אני מתכננת", מחייכת היידה. בנם, דני, היה אתלט מעולה שקבע גובה של 6 מטרים בקפיצה במוט, ובין היתר זכה במדליית ארד באליפות העולם שנערכה ב- 2007 באוסקה, יפן. "לראות את דני בפעולה בקפיצה במוט היה עבורי הרבה יותר מרגש מהתחושות לגבי עצמי, שחשתי כספורטאית פעילה שנים רבות קודם לכן", מגלה האם הגאה. היא סבתא לארבעה נכדים, שניים מדני ושניים מבנה דייויד.
הבן דני, קופץ במוט ולצד אימו הנרגשת (Gettyimages)
היידי מעורה גם בשנים אלה בספורט הגרמני, והיא חברה בוועדה למניעת סמים בספורט. כתושבת לברקוזן היא עוקבת אחר הכדורגל בארצה, בדרך כלל באמצעות הטלוויזיה אך גם מגיעה לראות משחקים באיצטדיון. "ברור שבלברקוזן יודעים מי אני", היא מספרת. ואם כדורגל, המשכנו בשיחה גם על נבחרת גרמניה, אלופת העולם: "ראיתי בטלוויזיה את המשחק מול נבחרת ברזיל בחצי גמר המונדיאל. לא הופתעתי מהניצחון, ולמען האמת גם התוצאה 1:7 לא הדהימה. זאת משום שכבר במשחקים קודמים הבחנתי בכך שנבחרת ברזיל אינה בשיאה. זו לא היתה ברזיל הגדולה", טוענת רוזנדהל.
לספורטאית העבר המהוללת זהו ביקור שלישי בישראל. הראשון היה ב-1971, שבו ערכה היכרות עם מכון וינגייט, והשני כעבור שנה כהכנה ואימונים למשחקים האולימפיים במינכן: "אז הגעתי לכאן כדי להתאמן ועתה זהו הביקור השלישי בישראל. עכשיו כבר הספקתי לבקר במוזיאון היפה של הועד האולימפי, ולמען האמת קיבלתי חשק לשוב לרוץ".
כמובן שהיא מתייחסת לרציחתם של 11 ספורטאי ישראל בעיצומן של התחרויות האולימפיות במינכן: "לא האמנתי שדבר כזה יכול להתרחש. ספורטאים אולימפיים הם משפחה אחת גדולה, ולפיכך כולנו נפגענו, ואף חשבתי שלאחר אירוע כזה פשוט אי אפשר להמשיך. זו הייתה החלטה קשה להמשיך להתחרות במגרשי הספורט. ספורטאים כידוע אינם נלחמים אלא רק מתחרים זה בזה. כאשר בהמבורג יזמו בזמנו פגישה עם אסתר שחמורוב רוט לשם עשיית סרט אכן נפגשתי עימה, ואני תמיד שמחה לפגוש בה", מספרת רוזנדהל.
רוזנדהל מונצחת על גבי בול רשמי של גרמניה (ויקיפדיה)
כששאלתי אותה מה דעתה על שיאן העולם בריצת 100 מ', יוסיין בולט, היא אמרה: "הוא רץ ענק, וגם חייכן. אך ככלל אין להשוות בין הימים שבהם אני השתתפתי לבין התקופה הנוכחית. הייתי ספורטאית חובבנית במלוא מובן המילה. שילמתי בכספי ומכיסי כדי להשתתף ובדרך כלל התחרינו במדינות קרובות. היום מדובר באתלטים מקצוענים לכל דבר. זהו עיסוקם! הם טסים מארץ לארץ כעניין שבשגרה. היום כאן ומחר שם, מרחק של אלפי קילומטרים. לפיכך, ההבדל ביני לבינם הוא עצום".
היידי היא אגב לא רק מנצחת אולימפית. ב-1970 קבעה במשחקי האוניברסיאדה בטורינו שיא עולם בקפיצה לרוחק – 6.84 מטרים. כמו כן בין הישגיה הרבים רשומים זכייה במדליית זהב בקרב חמישה, באליפות אירופה, שנערכה בהלסינקי – 4675 נקודות, ובמדליית ארד בקפיצה לרוחק – 6.66 מטרים.
גנים טובים כידוע אינם מזיקים לאף אחד. לכן מן הראוי להזכיר שאביה, פרנץ, היה אלוף גרמניה בזריקת דיסקוס בשנות ה- 40 וה- 50. הוא שנאמר: הכל נשאר במשפחה…
מה דעתך על הכתבה?