בשנת 1992 נפגשו בגמר גביע אירופה לאלופות, אלופת ספרד ברצלונה, עם רונאלד קומאן, מיכאל לאודרופ וחריסטו סטויצ'קוב ואלופת איטליה סמפדוריה עם ג'אנלוקה ויאלי, רוברטו מאנצ'יני ואטילו לומבארדו.
בארסה ניצחה 0:1 משער של קומאן והצטרפה לרשימת הזוכות בתואר היוקרתי (ליריבה השנואה ריאל מדריד היו כבר שישה גביעים), הגמר הזה חשף לעולם ילד בן 21, פפ גווארדיולה שמו, שלבש את החולצה מספר 10, ובעתיד בנה את קבוצת הכדורגל הגדולה בכל הזמנים, שזכתה בטרבל פנומנלי ב-2009, הגמר שבעצם שינה את עולם הכדורגל והפך את ברסה למה שהיא היום.
23 שנים אחרי, באצטדיון האולימפי בברלין, הגיע ברצלונה כפייבוריטית ברורה, עם ארבעה גביעי אירופה בארון, ושם חיכתה לה שוב אלופת איטליה, יובנטוס, שרצתה להחזיר את הגביע לטורינו לראשונה מאז 1996.
מסימיליאנו אלגרי עלה במערך של 4:4:2 יהלום הגמיש שלו והגיע למשחק עם תוכנית ברורה. לחץ על כל המגרש בדקות הפתיחה, במטרה לשבש את הנעת הכדור של הספרדים. ברגע שברצלונה משתחררת מהלחץ השחקנים אמורים לחזור מהר לעמדות במחצית המגרש של יובנטוס, כשוידאל בעצם עוזב את השפיץ, מיישר קו עם שלישיית הקישור ועוזר למארקיזיו באגף שמאל.
מסי ניימאר וסוארס. הרבה פירגון (Gettyimages)
אכן, בשלוש הדקות הראשונות, ברצלונה נראתה מאוד מופתעת מהלחץ הזה, מסצ'רנו איבד שני כדורים סמוך לרחבה של טר-שטגן שנתנו ליובה ביטחון שתוכנית המשחק שלה עובדת.
אבל בפעם הראשונה שברצלונה עברה את החצי, ויובנטוס ירדה לשליש האחרון, וידאל התפתה לשבור את קו ההגנה, פספס את אינייסטה (מגדיר כל פעם מחדש את המושג "שחקן של משחקים גדולים"), שבתנועה גאונית ניצל את השטח שפינה לו ניימאר, חדר לרחבה והכין לראקיטיץ' על מגש את שער היתרון. כל שחקני השדה של ברסה נגעו בכדור בדרך לשער מלבד סוארס, פשוט מהלך קבוצתי מבריק.
צ'אבי. מגיע לו לעזוב עם הגביע (Gettyimages)
יתר המחצית הראשונה התנהלה בשליטה מוחלטת של ברצלונה ודי באיטיות. השחקנים של יובנטוס, בעיקר וידאל שפלירטט ללא הצלחה עם הכרטיס האדום, הרבו לבצע עבירות ולא הצליחו להיכנס למשחק מבחינה התקפית. בעיקר אמורים הדברים כלפי פירלו, האיש שאמור להניע את המשחק של יובה, שנראה שמפאת גילו והפציעות שעבר העונה, בהרבה פעולות חסרה לו השנייה שבעבר גרמה לו לראות את המשחק לפני כולם.
אלגרי לא שינה את תוכנית המשחק במחצית השנייה. יובנטוס המשיכה במשחק האגרסיבי שלה – לחצה בחצי המגרש של ברצלונה וזה השתלם לה. ליכשטיינר ניצל טעות חבורה של אלבס ומהלך נהדר של מארקיזיו (הטוב בשחקני יובה) הביאו לשער השיוויון של מוראטה.
אלגרי. עשה הכל נכון, אבל זה לא מספיק (Gettyimages)
לאחר השער ברצלונה נראתה בהלם ויובנטוס הייתה חייבת לנצל את זה בכדי להשלים את המהפך. היה ברור, שיגיע הרגע שבו מסי ייקח את העניינים לרגליים והבלאגרונה יחזרו לשלוט בקצב. ואכן, לאחר 13 דקות פנטסטיות של יובנטוס שכללו החמצה גדולה של טבס, הפרעוש התעורר ובפריצה ענקית ממחצית המגרש ביטל את ההגנה של יובה ולסוארס נשאר רק להרשית מחמישה מטרים ולמעשה לסגור את המשחק. היה די ברור שליובנטוס לא יהיו את הכוחות לחזור שוב למשחק למרות שבאמת הגיע לנו להנות מעוד שלושים דקות של עונת הצ'מפיונס המופלאה הזו.
האיכות של ברסה ניצחה את הגמר. כשיש לך בשלישייה הקדמית את החלוץ הכי טוב בעולם מאורוגוואי, את השחקן הברזילאי הטוב ביותר ואת היחיד בדורו מארגנטינה, ובנוסף הם גם מפרגנים אחד לשני אין כמעט טקטיקה שיכולה לעצור אותם. אלגרי עשה הכל נכון, ואולי אפילו ניצח בקרב המאמנים, אבל מסי, ניימאר וסוארס ניצחו בקרב השחקנים וזה מביא גביע.
טבס. רגע מאכזב (Gettyimages)
אם נשים רגע את המשחק בצד, חזינו בפעם האחרונה בגדול שחקני ספרד בכל הזמנים משחק עם המדים של ברצלונה. הרבה עונג העניק לנו צ'אבי במהלך השנים ואין ראוי ממנו לפרוש כקפטן עם הגביע. אפילו בהנפה הפגין צ'אבי את הפשטות, הקלאסה והצניעות שאפיינו את הקריירה שלו. תודה לך צ'אבי הרננדס. אז הילד בן ה 21 שזכה בגביע ב-1992, בנה את הקבוצה שנחשבת ובצדק לגדולה בכל הזמנים.
האם אנריקה יכול בעונה הבאה לעשות את אחד הדברים הבודדים שפפ לא הצליח לעשות – להביא גביע אלופות שני ברציפות לקטלוניה? אם התשובה תהיה חיובית, הקבוצה של 2009 תפנה את הפודיום לקבוצה הנוכחית. יש למה לחכות.
מה דעתך על הכתבה?