גם אני חושב שברצלונה היא קבוצת הכדורגל הטובה ביותר בימינו. הדברים נכתבים לא רק מפני שהשבוע היא זכתה פעם נוספת בליגת האלופות. היא ענקית משום שבשורותיה משחק ליאו מסי ובעיקר בזכות ההנאה הצרופה מיכולתה. לקלות הביצוע ולמהלכיה המבריקים פשוט אין מתחרים.אבל כמי שסבור שאין לערוך השוואות בין תקופות שונות ובין ענקי כדורגל דוגמת פלה ומראדונה, אינני יכול להישבע על כך שברצלונה הינה הקבוצה הגדולה בהיסטוריה.
לפני שנים אחדות נפגשתי במלון דן בתל-אביב עם מי שהיה נשיאה של קבוצת ריאל מדריד, רמון קלדרון, שאמר לי כי הגדול בכדורגלני כל הזמנים הוא אלפרדו די-סטפנו. ואכן במדריד חושבים כך, ודאי כשמדובר בוותיקים, ואין פלא. בהנהגתו של די-סטפנו זכתה ריאל מדריד חמש פעמים רצופות בגביע אירופה לאלופות – הגירסה הראשונית של הצ'מפיונס. ריאל חנכה את המפעל ב-1956 בניצחון בגמר 3:4 על ריימס הצרפתית, המשיכה עם 0:2 על פיורנטינה בגמר כעבור שנה, ב-1958 גברה על מילאן 2:3, שנה לאחר מכן 0:2 על ריימס וב-1960 השלימה "חמישייה" עם 3:7 ענק על איינטרכט פרנקפורט.
שחקנים גדולים רבים לבשו בעבר את מדיה של ריאל מדריד. אציין כאן שלושה: הבלם סנטה-מריה מנבחרת אורוגוואי והחלוצים ריימונד קופה מנבחרת צרפת ופרנסיסקו חנטו, מנבחרת ספרד. קופה היה גאון כדורגל שכונה "נפוליאון" ואילו חנטו היה הקיצוני השמאלי הטוב ביבשת "ונאבק" עם הברזילאי מריו זאגלו על התואר הבלתי רשמי של הקיצוני השמאלי הטוב בעולם.
אבל במאמר זה אתמקד במשחק הגמר של 1960 שבו הביסה ריאל את איינטרכט 3:7. פושקאש הבקיע ארבעה שערים ודי-סטפנו שלושה. בהתקפה המוחצת שיחקו לצידם של השניים קאנריו, דל-סול וחנטו. את הטורניר – בו היו פחות משחקים מהנהוג בשנים האחרונות – סיים פרנץ פושקאש עם 12 שערים, ומי שראה אותו בפעולה לא ישכח זאת לעולם. הוא באמת גדול כדורגלני הונגריה, והצטרפותו לשורותיה של ריאל מדריד הפכה את התקפתה "למפלצת" שאינה יודעת שובע. החיבור שבינו לבין אלפרדו די-סטפנו היה נפלא, קרוב לשלמות, והגנות היריב רעדו מפחד בכל מפגש מול ריאל.
דבורין (מימין) עם פושקאש האגדי (משמאל) וגלעד טרודלר, יו"ר אשדוד לשעבר (במרכז)
לפני שנים, כששידרתי את אחד ממשחקיה של מכבי תל-אביב בכדורסל באולמה של ריאל מדריד, נדהמתי כאשר לפתע פתאום קמו על רגליהם אלפי אוהדים מקומיים והחלו במחיאות כפיים סוערות וממושכות. היה זה לכבודו של פושקאש, שנכנס לאולם וגרם להתרגשות יוצאת-דופן ביציעים. כילדים, גדלנו על שעריו שנורו בצרורות וגזרנו למחברת את תמונותיו שהופיעו בשחור-לבן בדפי העיתון.
ובאשר לדי-סטפנו, עליו ניתן להעתיר אין ספור שבחים. מכדרר בחסד, רואה מגרש ומבין משחק, מנהיג ומבקיע, שעד היום משמש דוגמא וסמל בעולם. שיחק בנבחרות ארגנטינה, קולומביה וספרד, ומשחקיו היו חגיגה לעין. כפלה ומארדונה הוא תמיד יחשב לאחד מענקי הכדורגל, וריאל מדריד של תקופתו הזוהרת היתה בדרגה אחת מעל כולן.
די-סטפנו כובש את השני ב-3:7 על פרנקפורט (Gettyimages)
לסיכומו של דבר, כל תקופה והקבוצה הגדולה שלה. כל תקופה עומדת בפני עצמה, ולפיכך בלתי אפשרי לדעתי לחרוץ דעה בשאלה מי הטובה מכולן. רק חבל שאין אפשרות להעמיד זו מול זו את ברצלונה של היום וריאל מדריד ההיא, כי אם ניתן היה לעשות זאת היינו חוזים בהתמודדות שכנראה אין שניה לה.
מה דעתך על הכתבה?