באר שבע נמצאת בדרך הנכונה לתארים

שחקני באר שבע. סגנות היא העמדה הנכונה בדרך לאליפות
שחקני באר שבע. סגנות היא העמדה הנכונה בדרך לאליפות | צילום: דני מרון

אלישע חייב ללמוד מסיטי. ומי הקשרים הטובים בארץ? אייל לחמן מסכם מחזור

(גודל טקסט)

1. בתשעה בינואר, קצת יותר משלושה חודשים לאחור, התייצבה קרית שמונה במקום הראשון בליגה. ללא הפסדים ועם תשעה שערי חובה בלבד ב-16 מחזורים, הקריה נראתה חזקה. אנשי המקצוע היו יכולים לזהות כבר אז יכולת לא טובה וההידרדרות אכן הגיעה – ובגדול.

 

בדיוק כך זיהינו בשבועיים האחרונים את ההתאוששות. ניצחון ומיד אחריו 0:0 ביתי עם האלופה והשחקנים של ברק בכר חזרו לתכונה שאפיינה אותם בתחילת העונה: אינטנסיביות. מול עוצמה צפונית שכזו לבאר שבע הרכה קשה להתמודד. אלישע לוי עלה בהרכב סופר רך, עם חובאן וגורדנה כשני קשרים אחוריים, מאור ומאור באגפים ושני חלוצים בשפיץ, גבאי וארבייטמן.

 

הקריה הגיעה ערוכה וברק הצמיד את קהת הקדמי להובאן האחורי ואת פנקה לגורדנה. בראון היה אמור לחפות מאחור ולהמתין לכניסותיו של בוזגלו או מליקסון לאמצע. התחזית שלי היתה ניצחון לקריית שמונה ואכן המחצית הראשונה היתה של הצפוניים עם ההוכחה הטובה ביותר לאינטנסיביות: כמות עבירות וכמות חילוצי כדור בשליטת שחקני הקריה.

 

 

2. גורדנה הוא שחקן מיוחד. לא אגרסיבי עבור קשר אחורי, אך לא מהיר דיו כדי לשמש קשר קדמי. אמש הוא מוקם כקשר אחורי שחושב עומק. גורדנה הוא מהבודדים בישראל שלא נראה אותו משחק לאחור. רועי חושב רק מהר וקדימה ולכן הוא מבשל בחסד. אמש, כשגורדנה הוביל את הכדור, הוא לא ראה שום אופציית מסירה, אך לא חזר בו. הוא התקדם, הניף והרוויח השמטה של חיימוב.

 

מפתיחת המחצית השנייה הקריה התארגנה ושלטה, עד לחילוף של אלישע. המאמן של באר שבע, לקול בוז צורם של הקהל, הוציא את דובב גבאי והכניס את סיראז' נאסר, שמוקם בשמאל ודחף את מליקסון לעמדה של מאחורי חלוץ. האדומים התאזנו עם שלישייה מול בראון, פאנקה וקהת, בוזגלו נכנס משמאל לאמצע, סיראז' מימין ובאר שבע חזרה משם לחיים.

 

ההרחקה של בראון היתה גזר דין מוות, אך לא עבור אופיר מזרחי, שעשה מעשה בוזגלו, נכנס לאמצע, השתלט עם החיצון ונעץ עם הפס את השער ה-11 העונה שאלישע סופג בדקות הסיום.

 

גורדנה. משחק רק קדימה (דני מרון)

 

3. שישה כדורי רוחב הוציאה קרית שמונה במחצית הראשונה, חמישה מהם חולצו על ידי לואי טהה, ההפתעה הגדולה של באר שבע. כשחזרתי מקפריסין, הלכתי לאמן למשך חמישה חודשים בעראבה בליגה הלאומית. לואי היה אז שחקן סגל אלמוני, אך במשחק השני שלי הילד כבר שיחק. אמש הוא היה גדול.

 

מהעבר השני הציג קאסיו פרננדס יכולת גבוהה. הבלם הברזילאי, שעשה קריירה ארוכה בקפריסין, מציג מתחילת העונה יציבות מרשימה ובחודש האחרון הוא בולט לטובה. אמש, בחיסרון מספרי, היה קאסיו בלתי עביר והציל את החברים מהצפון מהפסד בתוספת הזמן.

 

4. כשמנצ'סטר סיטי סימנו אליפות, השנים הראשונות היו קשות. קברניטי הקבוצה ראו כישלונות שנה אחרי שנה, אך היציבות קירבה את החלום. לכן הביקורות על אלישע ובאר שבע מטופשות. 15 ניצחונות ב-30 משחקים אינם דבר של מה בכך. סגנות עבור השחקנים של אלונה ברקת היא עמדה מתאימה ונכונה לאלופת השנים הבאות.

 

לוי. רשאי לצחוק על הביקורות (דני מרון)

 

5. בשקט בשקט, התגלה בהפועל תל אביב צמד הקשרים האחוריים הטובים בישראל. רייכרט וסאשה היו נפלאים מול הפועל פתח תקווה, כשהברזילאי מחלץ שישה כדורים במחצית. רייכרט, שכבש במתפרצת גדולה, הרשים במשחקו, אך בהתנהגותו ובתנועות הידיים שלו כאילו התחנן לכרטיס אדום, שאכן לא בושש מלהגיע.

 

סקאוט אירופי, לו היה רואה רק את הנגיעות של רייכרט בכדור, היה ממהר להחתימו. סקאוט אירופי, אם היה נוכח במשחק, היה מזדעזע באותה נשימה מתנועות הידיים ומשפת הגוף השלילית של הקשר הצעיר. פשוט מקומם מה הבחור הזה מעולל לעצמו. בהפועל אגב שיחק רק שחקן בית אחד, רמזי ספורי, גם הוא כמחליף.

 

5. אלו ימי חגיגות 60 השנים לאליפות הראשונה של הפועל פתח תקווה. האימפריה אז, של אורי קרני, סטלמך, קופמן והאחים רצבי זכתה בהמשך בגביע המדינה ובין 1969 ל-1974 לקחה חמש אליפויות ברציפות. בזמנו, המושבה הקטנה ייצרה עשרות שחקנים מקומיים להפועל. לכן, מוזרה העובדה שבשבת השוער אוראל כהן היה המקומי היחיד.

 

6. בהפועל ת"א בונים על "בנייה מחדש". באין כסף, מותגים הם לא הדבר הנכון. קרית שמונה בנויה מדילמוני, וובה בראון, גל מאיו ורועי קהת שבא מיבנה. יצירה לא תלויה תמיד במחלקת הנוער, אלא במאמן בוגרים שיעז ויזרוק ילד או שחקן מליגה נמוכה למערכה. הרי בכל זאת גדלים כאן שחקנים, הם פשוט משוחררים ומוצאים עצמם משחקים בקבוצה אחרת. מעגל קרקס בלתי נתפס.

רייכרט. תפסיק להרוס לעצמך (דני מרון)

 

7. כשטל בנין משחק בקרב נגד הירידה מול יוסי דורה ואבידור, שחקניו לשעבר בקרית חיים, נראה שמשהו השתבש. פרט להפועל חיפה ומכבי פ"ת, מעטות הקבוצות ששולחות שחקני נוער להרכב. בנין העז והיה יכול להרוויח, אך היעדר רגל כובשת היתה בעוכריו. את זה עושים בקיץ. בינתיים לבנין מאזן הכיבושים הנמוך בישראל, אלמנט שאף מאמן לא יכול לפתור אותו כעת.

 

8. כמו בקבוצה של ברק בכר, גם אצל בית"ר היתה בנייה יפה. לידור כהן, עומר אצילי ושלומי אזולאי הם דוגמא שמזכירה בנייה. הגדיל לעשות איציק כהן מהפועל ירושלים שיורה שערים חשובים. הפגז אמש לתקרת השער מוכיחה לנו כמה כשרון ולב יש בשחקנים שבאים מלמטה עם חובת ההוכחה וחלום להצלחה. אין לזה תחליף.

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי