ליגה של נמלים: מי שעובד – מצליח

גיא לוי. בנה קבוצה של הנעת כדור
גיא לוי. בנה קבוצה של הנעת כדור | צילום: אסף קליגר

את צמרת הליגה אפשר לחלק לשתי קטגוריות - לקבוצות הקשות והרכות. וגם: מחמאות לדנינו, חנן ממן וגיא לוי

(גודל טקסט)

1. ניצן שירזי ז"ל אמר לי פעם שמי שמאמן קבוצות צמרת, עליו להישאר תמיד מאמן צמרת כי שם מקומו. אמש (שני) עוד לפני המשחק בין בית"ר ירושלים למכבי תל אביב (0:3) גיא לוי, בחולצה לבנה וחגיגית, נראה כחלק מההצגה של משחק צמרת, ואם לדייק כמאמן צמרת. אותו לוי שפוטר משתי הקבוצות הקודמות שלו, סכנין והפועל רמת גן (לאומית). יש מי שמתבלטים ברגעים הגדולים, בקבוצות הגדולות, וקמלים בבינוניות של קבוצות קטנות. כך היה בנבחרת הצעירה אותה הצעיד לוי לאליפות אירופה ב-2007, וכך הפך את בית"ר לקבוצת צמרת, לא רק במיקום, אלא בסגנון המשחק ובעיקר בקלאסיות וביוקרה שהוא משדר. בילדותנו בפתח תקוה, לוי נחשב לא פעם לשובב, אך על המגרש היה תמיד מוח, בעיקר כשאברם גרנט הפך אותו לקשר האחורי של הפועל פתח תקוה.

את התכונות שספג כשחקן, לוי מיישם בבית"ר עם אוסף נדיר של שחקני קישור מוכשרים, טכניים וחכמים. פריירה, ממן, אזולאי, אצילי, קריאף, לידור כהן ונחמני הם מניעי כדור מצוינים וקשרים בנשמתם. בית"ר נבנתה ע"י לוי כבסיס להנעת כדור ועל הבסיס הזה תהיה חייבת להיבנות קדימה בחכמה. אמש ניצח הקישור של בית"ר במרכז השדה את הקישור של מכבי תל אביב, הטוב בישראל והחולייה שהביאה טרבל לצהובים. בלם, חלוץ ושיטת המשחק של לוי, יכולים להפוך את בית"ר בעונה הבאה לשכנה של קבע בצמרת הגבוהה. כדאי להם שם בקרית שלום, להביא בכל הכוח את אזולאי, החדרתי של בית"ר, בדיוק על העמדה של איגייבור. מאכזב שגם מול האלופה, מי שצריך את הנקודות גם ייקח אותן, ציפינו ממכבי להיות אחרת ומפאקו להשתולל על הקווים. הצהובים אמנם החזיקו 60%  מהזמן בכדור, אך בית"ר חילצה בדיוק פי שניים מהכדורים, מה שמעיד על מוכנות, התלהבות ובעיקר פוטנציאל למתפרצות. ואכן,לחץ ומתפרצת היו שתי הסיבות לניצחון המשכנע של קבוצת המנורה.

2. שילוב אדיר של כשרון בקישור, יש גם אצל הקבוצה של מרקו בלבול/רוני לוי. הסגל כולל שישה קשרים מאחור, בהם הזרים מיצ'ל וקמארה, וחמישה קשרים קדמיים ובהם ראיוס, בניון ועזרא שמשלימים אוסף של מובילי כדור מסחרר. אם לבית"ר חסרים חלוצים, הרי שבכרמל יש אוסף אדיר גם שם. אם שמים כשרון על המשקל, חיפה היתה צריכה להיות האלופה, בית"ר סגניתה. בפועל העוצמה מנצחת ואת זה אין לקבוצה הרכה של יענקל'ה.

עטר. אוסף נדיר של כישרון בקישור ובהתקפה (עדי אבישי)

3. מכבי פתח תקוה נכנסה העונה לאסכולה של קרית שמונה ומכבי תל אביב. קבוצה עובדת, לא קבוצה מבריקה. העניין שהקבוצה של לוזון חסרה עוצמה בהתקפה וחלוציה עידן שמש, גיא מלמד ועוז פרץ אמנם דינמיים, אך לא מתקלים וכדי להגיע לרמות הגבוהות יהיו חייבים לשפר זאת.

4. קור רוח נמדד ברגעים קשים או במרחקים קטנים בדרך כלל ברחבה צפופה. הפליימייקר הרך והמיושן, חנן ממן, עשה אמש גול בפעולה מהסוג שהיתה מזניקה אותו לצמרת הליגה הבלגית, שם לא פרץ. הטעייה על שטח קטן ומיד תגובה מהירה לרשת. גול ענק.

ממן. גול ענק של פליימייקר רך ומיושן (אסף קליגר)

5. שני השחקנים הטובים ביותר בחיפה הם אלירן עטר הפצוע וחן עזרא הבריא. רק ששניהם טובים רק בכנף שמאל ורוני לוי יהיה חייב למצוא פתרון כיצד לשחק עם שניהם יחד. למזלה של מכבי פתח תקוה היא משופעת במגנים ימניים: דור אלו, חגי גולדנברג ונאור פסר,שלושתם ספרינטרים ובעיקר שלושתם שחקני בית עם לב למועדון. אמש אלו החזיק באופן מרשים את הקו החזק של חיפה בעוד הבלם הצעיר דנינו חיפה עליו וגילה גם דומיננטיות בכדורי רוחב בהתקפה. דנינו לא גבוה, אבל מגיע תמיד במהירות, מפלס דרך לרחבה ומנתר בעוצמה. השהייה שלו באוויר בגול הניצחון אמש (0:1 מול חיפה) היתה מרשימה. מנגד, שיימן איחר בסגירה וחיפה שילמה ביוקר על הזלזול בחשיבות סגירתו של בלם צעיר ולא גבוה ברחבה. בעונה הבאה, כל מאמן יריב כבר יסמן בהכנה למשחק את דנינו כאיש המסוכן.

עוד באותו נושא: גיא לוי, עומר דנינו

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי