אופיר טורס: קריאף שווה מאבק?

ביום שני נערך משחק הכנה שבו פגשה בית"ר ירושלים את מ.ס אשדוד בבית וגן. לא הייתה שם אוירה חגיגית במיוחד, אבל בכל זאת היה זה משחקו הראשון של המאמן סלובודאן דראפיץ' בתפקיד. הבעלים אלי טביב ישב לצדו וראה כמה משחקני הרכש החדשים מתרוצצים לראשונה במתחם האימונים. שלושה בלטו מאוד בהיעדרם: אלי דסה, שלומי אזולאי ואופיר קריאף. הראשון הפך השנה למגן נבחרת – ולטעמי הוא המגן היציב כרגע בליגה שלנו והטוב מכולם – ולמרות שמכבי ת"א מעוניינת, שום דבר עוד לא התקדם. השני הוא השחקן המשתפר של הליגה, שלא ממש הכרנו עד לפני שנה והפך להיות העוגן של בית"ר בקישור. גם אצל קורצקי, בטח אצל גיא לוי.

השחקן השלישי הוא הקפטן. לגביו, אין בכלל ספק שהפוטנציאל עדיין לא מוצה. אין בכלל ספק שהשניים האחרים היו דומיננטיים הרבה יותר ממנו העונה. אבל ביום שני בבית וגן ההרגשה הייתה כאילו אוהדי בית"ר המעטים שהגיעו דרשו וזעקו מטביב רק דבר אחד – אל תיתן לו ללכת.

• אופיר קריאף החליט לעזוב את בית"ר ירושלים
• אלי טביב דורש 1.8 מיליון ש"ח על קריאף
• הצטרפו לדף הפייסבוק של ספורט1

תרשו לי לומר כל הכבוד לקריאף. הילד בסה"כ בן 24, שיחק 100 פעמים בבית"ר הבינונית של השנים האחרונות (העונה היא האפילה על עצמה) וכבש רק שלושה שערים – אבל עבור האוהדים הוא סמל. נדמה לי שהם פשוט מחפשים סמל ורואים בו – אחד הבודדים שגדלו במועדון ומקבל דקות משמעויות – את האופציה הטבעית.

קריאף בפעולה. מאזן שמצדיק סמל? (אסף קליגר)

מה שקורה סביב קריאף (שחקן מוכשר לכל הדעות) הוא דוגמה מוחשית למחסור האמיתי בשחקנים איכותיים בליגה שלנו. מכבי חיפה רוצה אותו, מתעקשת עליו ובונה סביבו תכנוני תכנונים. יכול להיות שרוני לוי, שכבר אימן את קריאף לפני קצת יותר משנה, יודע מה הוא יכול להוציא מהטאלנט, אבל עדיין מוגזם לחלוטין שסביב שחקן שעדיין לא פרץ מתחולל מאבק – גם אם עדין – על שירותיו.

אוהדי בית"ר מתחננים שלא יתנו לו ללכת, חיפה רוצה אותו אצלה והנה לכם דוגמה למצב שנוצר: אין למאמני ליגת העל יותר מדי אופציות ישראליות. אופיר קריאף, לא שחקן סגל מורחב בנבחרת ישראל (אבל עם עבר מוכח בנבחרות הצעירות), הוא המלפפון הלוהט של מכבי חיפה כרגע.

כשמכבי ת"א מחפשת ישראלי חדש, היא לא ממש מוצאת אטרקציה, אז היא נלחמת על בן רייכרט. שחקן מועד לפרובלמות, לא מישהו שיכול כרגע להיכנס להרכב של יוקאנוביץ'. הצהובים נלחמים עליו כאילו היה שחקן נבחרת מוביל, או לפחות אחד שעבר עונה מוצלחת מאוד. זה נובע מכך שאין ישראלים מספיק אטרקטיביים שמוכנים לחזור לארץ. הטובים מעדיפים את החוויה והכסף מעבר לים. פה נשארים אלה שהסוכנים עדיין לא סידרו אותם. בטח זה יבוא בהמשך.

רייכרט. עונת המהפך שלו? (עדי אבישי)

שלא תבינו לא נכון, הלוואי שזו תהיה עונת הפריצה האמיתית של קריאף ועונת המהפך של רייכרט. אבל בינתיים, לא אלה הם השמות שיקפיצו קדימה את הצהוב והירוק. שחקנים משלימים בהחלט, אבל עדיין לא השמות שלהם ממתינים האוהדים.

בינתיים נראה שהם ימשיכו להמתין. תומר חמד ימשיך לטייל (שיהיה בהצלחה בברייטון), בן שהר הוא שם משמעותי ביחס לליגה וגם הוא עדיין מקווה שיבוא קופץ אירופי, וקבוצות הליגה שלנו ימשיכו להמתין לחפש יש מאין, את שובר השוויון הבא.