1 רק שתי נקודות ממכבי, ולאדומים מתל אביב חוזרת לאיטה תחושת הגאווה. קבוצת הנוער עושה חיל בצמרת ליגת העל לנוער עם המאמן אלי חייט, ושרון זהביאן נקרא מחדרה לעשות סדר בניהול המקצועי. ודווקא עם האנשים הצנועים, כמו בימים ההם של גבעת עלייה, הפועל תחזור לעצמה.
עשרה שחקנים חוזרים בכל רגע נתון מאחורי הכדור – זהו סממן של משמעת. חטיפות כדור – אות להקרבה. שערים במתפרצות – סמל לשמחת חיים. את שלושת המרכיבים הללו הביא באותה צניעות וואליד באדיר.
הוא שיחק כחלוץ, בלם וקשר מרכזי, תמיד אחראי, אבל התלהבות כמו שרואים אצל באדיר בשערים של הפועל, לא ראינו אצלו אפילו כשחקן. הפועל בצלמו אולי לא ממוחשבת ומדוקדקת בפרטים מדעיים, אך תוססת ונלהבת. המשחק בשבת, יודע באדיר, הוא מבחן האופי האמיתי: לחבר בכפר סבא ניצחון שלישי רצוף.
עם שילובים של אבו עביד, בן אלגרבלי, אדי גוטליב ולוקאס וינטרה בהגנה ולינגאנה ופינטילי בקישור האחורי, הפועל היא קבוצה מסיבית, אך כבדה מאחור. ולכן החזרת כל השחקנים לאחור היא חכמה מאוד מבחינתו של המאמן הזמני ומונעת את חשיפת ההגנה להתקפות מהירות.
באדיר על הקווים. חי את המשחק (צילום: עדי אבישי)
מאידך, ובאופן קיצוני, הפועל אולי המהירה בישראל בחלק הקידמי. באדיר חתום על החזרתו של דודו ביטון, ויחד עם אנטל ובומבה משני הצדדים, הסבלנות מחד והמתפרצות מאידך יהפכו את הפועל ת"א לאתלטיקו מדריד של השנים האחרונות.
אם נוציא את ההפסד ההוא בבלומפילד, 3-0 לקריית שמונה, הרי שבעמודת הספיגות, הפועל במצב מעודד של שניים בלבד בארבעה משחקים. מנגד, בהתקפה כבשה ארבעה מתוך החמישה שלה בחצי השעה האחרונה. סבלנות ומתפרצות, כבר אמרנו?
2 עם מאזן של 40 אחוזי הצלחה, בני יהודה עוד תמצא עצמה נושקת לשמינייה הראשונה בסוף העונה. ולמרות זאת, 40 האחוזים שצברה בפתיחת העונה מעוררים מעט חששות. ההגנה של דמאיו ספגה כבר תשעה שערים, והקבוצה נראית מעט צעירה ולא יציבה.
העלייה לליגת העל הייתה כנגד מה שמתחולל בכל שנה בלאומית, שם בדרך כלל הוותיקות עולות. תסתכלו על הפועל כפ"ס, שעשתה זאת עם עמיר נוסבאום, אוהד כהן ואורן ניסים – שלושה שמתקרבים לגיל 40. יוסי אבוקסיס עשה את זה בעיקר עם הצעירים שלו ועם חשיפה גדולה לחוסר יציבות. זה לא בלט בעונה שעברה, נראה שזה יבלוט העונה.
אבוקסיס. בעיות בהגנה (צילום: אריק שמואל)
מה שמדהים הוא, שמתוך 21 שחקנים ששותפו עד כה, רק שמונה הם שחקנים קדמיים ושלושה מהם – גל צרויה, אוהד קדוסי וגיל יצחק – פתחו יחד בחמישה משחקים. את ההובלה נטלו ארבעה צעירים, דולב חזיזה, אמיר עגייב, אלמוג בוזגלו ורז מאיר, ושלושה מהם פותחים מצדדיו ומלפניו של המלך פדרו גלבאן. דווקא שם, בהתקפה, הזהובים יציבים. המשך ממוצע ספיגה של שני שערים למשחק עלול להוביל את בני יהודה לאבדון.
בשבת מול נתניה, שלמרות צבירת הנקודות הנמוכה עדיין כבשה שער אחד בכל אחד משלושת המשחקים האחרונים, חייב אבוקסיס להציב הפעם מטרה: לא סופגים.
3 מתוך רשימת הספרדים המוצלחים בישראל, זה של מכבי חיפה הוא הטוב מכולם. הבלם מרק ואליינטה נע על המגרש בקלילות ששמורה לקשר קדמי. הוא לא מתנשא לגבהים, רק 183 ס"מ, אינו עבה ורחב, אלא מסוג אחר של בלם – קל רגליים וטכני.
סטויקוביץ'. השוער הטוב בארץ (צילום: אסף קליגר)
הירוקים הצליחו השנה עם הזרים שלהם. דרינצ'יץ' מלא טכניקה ומחויבות. אוברניאק כישרון-על ושוער, כבר למדנו, ליענקל'ה שחר יש את הטוב בישראל. הבעיה הגדולה היא בתפוקת השחקנים המקומיים. גיל 28 נשמע צעיר, באירופה עוד טרם השיא, ועטר, שכטר ואביחי ידין בדיוק בגיל הזה. מלאי רצון, אך התפוקה נמוכה.
כששואלים ומתלבטים בכרמל לגבי הפתרון, הנוסחה יכולה להיות כזו: הזרים המוצלחים והישראלים הצעירים. המוכשרים לצד המנוסים. סטויקוביץ', ואליינטה, דרינצ'יץ' ואוברניאק, יחד עם איעד חבשי, עטאא ג'אבר, איסמעיל ריאן ושחר הירש.
מה דעתך על הכתבה?