בסוף לא ירצו לעבוד אצל איזי שרצקי

קנית קבוצה
קנית קבוצה | צילום: דני מרון

אולי בסוף הבעלים, שפיטר את דורה בתקשורת, יגשים חלום ויאמן בעצמו?

(גודל טקסט)

דבר אחד מנחם יצא מחילופי הקבוצות בין הליגות בעונת 2015/16: החלפנו שתי קבוצות בשליטה עירונית ששוכנות לחוף הים התיכון בשתי קבוצות ששוכנות לחוף הים התיכון ורק אחת מהן בשליטה עירונית (השנייה בשליטה של "לא ג'קי בן זקן", כמובן).

 

קבוצת פריפריה אחת (אשקלון) החליפה קבוצת פריפריה אחרת (עכו) וקבוצה שיותר קרובה למרכז (אשדוד) החליפה אימפריה מהעבר הרחוק (נתניה). נראה, בסופו של דבר, שהאיכות הפריפריאלית של הליגה לא נפגעה – אולי אפילו השתפרה עם האיזון הנחמד בין הצפון לדרום (בעונה הבאה: 3-4 לצפון), אחרי כמה שנים רצופות שבהן הצפון שלח חמש קבוצות לליגת העל והדרום שתיים או אחת.

 

 

ועכשיו לעניין: סוף סוף הפועל עכו ירדה. אחרי שבעה קיצים רצופים שבהם "הפועל עכו" היא התשובה הראשונה לשאלה "מי תרד בסוף העונה", זה סוף סוף קרה. ברכות לזוכים המאושרים שהתערבו עם החברים שלהם באוגוסט האחרון על עכו. קצת מוזר שהתסריט הצפוי ביותר לזהות היורדת הוא גם זה שמציג את הכישלון הקטן ביותר בסוף העונה הזו. בכל זאת, כמה שנים אפשר לשרוד בליגה כשיש לך בסגל שחקנים שנפלטו מעירוני נשר, כמה ג'ריקנים ומגרפה.

 

כמה שנים אפשר לשרוד ככה? (דני מרון)

 

הכישלון היחיד של עכו, בסופו של דבר, לא הגיע אתמול אלא בתום המחזור ה-31, לאחר שירון הוכנבוים פוטר. עד אז עכו הייתה חלק ממעט הקבוצות שלא החליפו מאמן העונה – והיחידה מהן בפלייאוף התחתון (בפלייאוף העליון יש ארבע כאלה). ואז מישהו השתגע שם, במקום שבו מנהלים את הקבוצה הזו (מחלקת נוף וגזם בעירייה, לדעתי) – והעיף את הוכנבוים בעיתוי הכי מטומטם ולא קשור לכדורגל שיש. וברגע שעכו הפכה להיות עוד אחת מהחבר'ה ואיבדה פחות או יותר את הדבר היחיד שהבדיל אותה מיתר יריבותיה לתחתית – גורלה נגזר.

 

שינוי על הקווים גזר את גורלה (דני מרון)

 

עוד תגיע העונה שבה הפועל חיפה תרד ללאומית

אבל עם כל הכבוד לעכו שירדה, דווקא השתיים שנשארו אתמול הן הכישלון המהדהד של העונה. הפועל חיפה לכאורה רשמה הישג מטורף והצליחה להישאר בליגה למרות שברוב העונה עמדו בין קורות השער שלה שניים מהשוערים המחפירים, הגרועים, החלשים והמביכים ביותר בתולדות הליגה הראשונה (והשנייה) בישראל, אבל כמובן שזה לא באמת הישג ואפשר היה לצפות מקבוצה עם מתקן, קהל, מסורת ופוטנציאל כזה לעשות קצת יותר – גם העונה.

 

עם לאלה וארבייטמן היא שרדה בקושי (ערן לוף)

 

יואב כץ היה חייב לתפוס סיבוב בנובמבר ולהתקוטט עם טל בנין. מחליפו, בן מרגי, עשה עבודה סבירה מינוס ומחליפו של מחליפו, אלי כהן, מאמן לא רע בכלל, על פי רוב – לא הצליח להרשים. להיפך. הסגל של הפועל חיפה סביר פלוס. היא בקושי נשארה בליגה עם מהראן לאלא ושלומי ארבייטמן, כן?

 

זה כישלון של מערכת שמנוהלת רע, בחוסר שימת לב, בלי הבנה בכדורגל, מתוך אמונה בכוח התנועה ובעוצמה של המועדון – שנחלשת משנה לשנה. הפועל חיפה תרד בסוף, אין ברירה, כבר כמה שנים שהיא פשוט נוראית והיא לא פטורה ממה שעבר על עכו.

 

עם כזה ניהול, בסוף היא תמצא את עצמה בלאומית (ערן לוף)

 

שרצקי, אולי הגיע הזמן להגשים את החלום

ואם הפועל חיפה נוראית, אז מה נגיד על עירוני עירוני "מיליארד ארבע מאות אלףףףף" קרית שמונה, שבאופן אישי די רציתי לראות אותה יורדת ליגה כי בחייאת, איזי, אי אפשר לא לקבל בראש אחרי התנהלות כזו.

 

נזכיר: לפני שנה, בימים האלה ממש, סידר ברק בכר את המקום ה-2 לקבוצה של שרצקי, כשבה בעת סגר עם הפועל ב"ש את פרטי העסקתו בנגב בעונה הבאה (כלומר הנוכחית). שרצקי השתולל בדרכו האלגנטית, שגורמת לחיקוי של ירון ברלד להיראות כמו אופציה מנחמת, האיזי עלה לו לראש קצת יותר מדי בעקבות העלבון מבכר, כנראה, והוא החליט לבנות את קרית שמונה לבד – כמובן מאחורי גבו של מאמן חלש שמתאים לו אבל לא בהכרח מתאים לליגה, כמו סאלח חסארמה.

נשארו בליגה, אבל מגיע למועדון לקבל בראש (דני מרון)

 

עם סגל פרווה ומעט מאוד אופי (אבל ים תעופה עצמית), הצליחה קרית שמונה להתגבר על ההדחה מאירופה ולהעביר כמה דקות בחלק העליון של הטבלה, לפני שקרסה לתוך עצמה כיאה לקבוצה שמשחררת בקיץ אחד את כל שדרת הפיקוד האיכותית שלה.

 

ואז כמובן איזי פיטר את חסארמה והביא במקומו את דורה, שהצליח איכשהו להשאיר את קרית שמונה בליגה למרות שכאמור, לא ממש מגיע לה, רק כדי להוכיח שלא למד כלום: הוא פיטר את דורה שבע דקות בערך אחרי שריקת הסיום, תוך כדי שהוא משפיל אותו בלי רחמים ("אני מחפש מאמן ברמה").

 

דורה. גילה דרך התקשורת על עזיבתו (דני מרון)

 

קבל טיפ, איזי: אם תמשיך ככה, אף מאמן ברמה לא ירצה לעבוד אצלך ולא משנה כמה כסף תשלם. עזוב, רד לקווים ותגשים את חלומך האמיתי. קנית קבוצה ובנית אותה, במקום לאכול למאמן את הראש, תאמן אתה. אני סמוך ובטוח שככה תביא את האליפות השנייה לקרית שמונה.

עוד באותו נושא: איזי שרצקי, ירון הוכנבוים

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי