1. סיום חצי הגמר הראשון הוביל לשיחה לא קצרה ולחיבוק בין שני שחקני הכנף של ריאל. 24 שעות מאוחר יותר פגשנו את שחקן הכנף הלוהט של אתלטיקו. אל תטעו, בייל וכריסטיאנו רואים את אנטואן גרייזמן מצמצם עמדות של תהילה ותפוקה.
המיקום של גרייזמן היה גם הדילמה הגדולה של דשאן טרם פתיחת קרב הענקים של חצי הגמר השני. שהרי הרגעים הגדולים של הטריקולור ביורו הזה היו כשמספר 7 של צרפת שיחק במרכז, מאחורי חלוץ. רק שהמאמן הבין שלמשחקי גמר יש דינמיקה משלהם, והפעם זה אכן היה משחק הגמר האמיתי.
- גרייזמן כבר רביעי בדירוג כובשי היורו: "אני עדיין רחוק מפלאטיני"
- לב: "אקח זמן כדי להחליט לגבי עתידי. מניח שתראו אותי על הספסל"
הדינמיקה היא הקשיחות וכזו יש לדשאן רק עם שלושת האלופים שבמרכז: קאנטה אלוף אנגליה מאחור, פוגבה אלוף איטליה מעליו בצד ימין ומאטווידי אלוף צרפת מעליו משמאל. שלושה מגדלים במרכז השדה. אמש קאנטה נותר על הספסל, מוסא סיסוקו חלק את המרכז והאגף הימני עם גרייזמן.
גרייזמן, שלכם ובשבילכם (gettyimages)
2. כהרגלו בימים האחרונים, יואכים לב בא עם רעיון מותאם ליריבה. 1-1-4-4 הייתה השיטה, כשהמטרה העיקרית היא היצמדות של שוויינשטייגר ואמרה צ'אן, שני הקשרים האחוריים, לפוגבה ומאטווידי.
אוזיל נפתח ימינה, מולר נכנס לאמצע כחלוץ ליד טוני קרוס, שחזר לעמדת נעוריו, עמדה עליה הכריז לא פעם כלא מתאימה עבורו. קרוס יישר קו עם מולר והמאמן הגרמני יצר גם הוא ארבעה תרנים מול הצרפתים: בסטיאן, צ'אן, קרוס ומולר.
3. לעתים הרוח חזקה יותר מכל. הרוח הזו נשבה חזק ברחבי אירופה לכיוונה של צרפת, שמביאה מסר ונראית רעננה ותוססת. ואכן הפתיחה של השחקנים של דשאן הייתה כזו של התלהבות והסתערות.רייזמן היה האיש שלחץ, הטריד והחמיץ.
הלבנים-שחורים איזנו מיד את המשחק ומהר מאוד היה ברור מי הנבחרת הטובה יותר. לא רק שהגרמנים החזיקו יותר בכדור, הם גם יצרו כדורגל מושלם של כוח ויצירתיות יחד. אוזיל ודראקסלר בצדדים נתנו את הברק למשחק והיוו את התשובה לאנטואן ופאייט, שני המכדררים שמנגד. הובדס של שאלקה, ששיחק כל המונדיאל כמגן שמאלי, שב לעמדת הבלם והיה פנטסטי, הגנתית ואף עם הכדור, אך גם טעה בפעמיים קריטיות. צרפת הציגה את הקהל והצבע, גרמניה את הכדורגל.
רק בגלל הרוח (gettyimages)
4. ואז הגיעה הדקה ה-40. ז'ירו ניצח את בואטנג בראש ודהר למתפרצת ראשונה. החלוץ האיטי התלבט, גרייזמן התחנן לפס והובדס ניקה. גם גרייזמן עלה לראש וחטף, גרמניה הפסידה פעמיים בכוח שלה: משחק הראש. בפעם השלישית זה כבר הוביל לפנדל, שלא היה. האיש של צרפת נעץ עם הפס של שמאל. נוייר הפתיע כשהפעם הימר על פינה ולא הלך כהרגלו לכדור. 0:1 צרפתי.
5. בתווך היו אלה פטריק ויירה, עמנואל פטי ודשאן עצמו, אך מאז 1986 – עם לואיס פרננדז, אלן ז'ירס, ז'אן טיגנה ומישל פלאטיני, לא הייתה לצרפת חוליית קישור שכזו. רק שהחוליה הזו הפעם עסקה בעיקר בהגנה וכשצ'אן יצא לטובתו של גצה ההתקפי, קרוס חזר לקו אחד בקישור האחורי.
צרפת ניצלה קישור גרמני יותר רך ויצאה למתפרצות, שיכולות היו להסתיים ב-0:2 עוד בדקה ה-65. לב עבר ל-2-4-4 עם שוויינשטייגר וקרוס בקישור האחורי ועם התקפה של אוזיל וגצה, בסגנון שהזכיר את פורטוגל של שלשום עם נאני וכריסטיאנו – שני חלוצים שאינם חלוצים.
קישור מפלצתי והמון התלהבות (gettyimages)
6. דשאן הוציא את פאייט, הכניס את קאנטה לאמצע והסיט שמאלה את מאטווידי כדי לסגור את קימיך ההתקפי. אך דווקא פוגבה היה זה שנע שמאלה, כמו בימי קונטה ביובה, הוציא כדור רוחב ונוייר, בטעות גדולה, רק הדף לשפיץ של האיש איתו התחלנו את הטור.
7. הרוח הצרפתית שרדה גם במצבים הגרמניים ב-12 הדקות האחרונות. סאנה, הכובש התוסס, היה על המגרש וכמעט כבש. הרוח הזו כאילו שאבה את הכדור החוצה מתוך הערבוביות ברחבה הצרפתית. הרוח הזו, שנושבת מעל פאריס וסביבותיה, היא שתוביל את דידייה דשאן ושחקניו אל יום ראשון הגדול.
עוד משימה אחת ודי (gettyimages)
ומבט לעתיד. אנטואן גרייזמן כבש אמש את שערו ה-40 העונה בכל המסגרות. 40 גולים. אך הקרב הזה הבליט את שחקני העתיד באירופה. ג'ושוע קימיך שיחק החל מאוגוסט האחרון ב-23 משחקי ליגה. 23 נוספים הוא צבר בשאר המסגרות ובנבחרות. יש לו מהירות אדירה עם הכדור, הוא מאוזן מאוד במשחק ההתקפה. קימיך על הקו הוא בלתי עציר ופאייט לא עמד בקצב.
בינתיים, בארסה הביאה מליון את בלם העתיד. סמואל אומטיטי הקמרוני מזכיר לנו בסגנון את הבלם הצרפתי מריוס טריזור, ההוא מהגול המפורסם מהאוויר למשקוף ופנימה במאבק הגדול ב-1982 מול גרמניה המערבית.
מה דעתך על הכתבה?