הדו-קרב שהבהיר כמה גדולים נוייר ובופון

בופון ונוייר
בופון ונוייר | צילום: AFP

מי שהתחכם מול הענק שממול שילם את המחיר. לחמן מצדיע לשני אתלטים גדולים

(גודל טקסט)

לחץ גדול עמד בפני יוגי לב בימים שלפני המפגש מול קונטה.כ יצד למצוא פתרון טקטי ורעיון יצירתי, בדיוק מול אותה דילמה שעברה עד עתה כל נבחרת יריבה שבאה לשחק מול ה-5-3-2 של איטליה.

 

היתה כבר גרמניה שפגשה לא מכבר איטלקיה. זו היתה באיירן, בתכנון המשחק מול רומא, לפני שנתיים. פפ הגיע אז עם חמישה בחלק האחורי וכתש את רודי גארסיה ורומא.

 

 

 

אולי משם הביא יוגי לב את הרעיון ואולי מתוך רצון להתאים עצמו לשיטה של קונטה מימי יובנטוס.

 

קונטה הגיע מוכן לאליפות הזו עם הגנה מתורגלת ושוער מאחריהם ואתמול ללא דה רוסי ומוטה, העלה את החמישי של הגברת הזקנה, סטפנו סטורארו, שפתח רק ב-11 משחקי ליגה העונה.

 

היה זה סקולארי, שהביא את השיטה הזו לכדורגל העולמי. ברזיל שלו ב-2002, הגיעה עם 5:2:3, כשרונאלדיניו, ריבאלדו ורונאלדו, היוו את השלישייה הקדמית. הפעם אלה היו מולר, גומז ואוזיל, השלישייה קדמית, מול שלושת הבלמים של יובה, שהיו רגילים עד היום לחלוץ אחד, או מקסימום שני חלוצים מולם.

 


לשמור הוא דווקא יודע, בואטנג (AFP)

 

קונטה ראה שלישייה והבין שהבעיה תהיה עם בונוצ'י, שלא רגיל לשמור. מחד זה היה נראה כי לב הוריד את עצמו והתאים את גרמניה הגדולה ליריבה. מאידך, הבריק עם שלישיית חלוצים ובעיקר לא ויתר על הקווים. מולר עזר לקימיך, אוזיל להקטור מול פלורנצי ודה-שיליו ונוצר יתרון והגרמנים סיימו מחצית עם 60 אחוזי אחיזה בכדור.

 

המחצית השנייה היתה התקווה, בטח לנוכח זיכרונות המפגש ב-82. אז אלו היו ג'נטילה, שיראה וקבריני. בגרמניה היו ליטברסקי, רובש וקרל היינץ רומיניגה.

 

והפעם המחצית נפתחה בקצב מסחרר ובכיכובם של שני הבלמים המרכזיים. בונוצ'י, שכמעט ובישל לגיאקריני, בדומה לשער מול בלגיה, ראה את גומז נצמד אליו בתוך הרחבה ושער היה בתווך. גומז יצא לקו, בודד את עצמו מול פלורנצי ההתקפי. ברצאלי נזעק לעזרה ומאחורי הגב הסתנן הקטור שהגיב בכדור רוחב גדול. אוזיל שהחליף צד הגיע עם שמאל החזקה והגיב בנגיעה בגול גדול.

 


קימיך, שעתם של הצעירים (AFP)

 

ומנגד, ג'רום בואטנג, שלשמור הוא יודע, הגזים בהנפת הידיים שהביאה לפנדל. את זה בונוצ'י הטכני ידע לנעוץ נכון ליד הקורה.

 

לאיטלקים נוצרה בעייה. בשל העובדה שקרוס וחדירה ולאחר מכן שווינשטייגר, שיחקו בקו אחד, קונטה לא יכול היה להחזיר את פלה לאחד מהם. פלה יישר קו עם אדר ושניהם נתקלו בשלושה בלמים גרמנים. צמד החלוצים האיטלקים, טובים עם הפנים ואמש הובדס והומלס הפכו אותם לשחקנים גב על צפיפות גדולה.

 

כל החלוצים האיטלקים יחד, כבשו יחד בנבחרת 14 שערים, פחות ממחצית ממה שכבש רק גומז עבור הנבחרת. קונטה זרק את אינסינייה הפעלתן והמהיר, במטרה ליצור קצת דריבל עם הפנים, אבל דווקא בואטנג היה ראוי לפנדל בקרן, כשנתפס האישית על ידי קייליני.

 


שגה בהימור על זאזה (AFP)

 

גרמניה הציגה אמש 14 שחקני בונדסליגה, ותשעה פרי הפרויקט שיזמה ההתאחדות הגרמנית עם שנתוני 1989-1991. כך שגם לגרמנים היה תאום: מולר, אוזיל, הקטור, הובדס, הומלס ובואטנג, היו בשנתונים הללו, יחד עם שורלה וגצה.

 

האיטלקים הביאו סגל של 18 מסרייה א', שחזרה בעונה האחרונה לעצמה, בקצב ומהירות ושתי הנבחרות באו מוכנות פיזית להארכה קשה וקצבית. מדהים היה לראות אפילו את שוויינשטייגר במאוצים בדקה ה-112.

 

ואז הגענו לפנדלים. הכניסה של זאזה בדקה כדי לבעוט פנדל התבררה כטעות. חלוץ של יובה ניגש עם צעדי סטפס קטנטנים, הפגין חוסר ביטחון והטיס לשחקים. דווקא דראקסלר הצעיר ניצל את הכישרון, זרק את בופון וירה פנימה, רק שלא היה ברור, מדוע גם בונוצ'י, עצר עצמו לפני הבעיטה,א ולי בשל הבעייתיות בכך שכבר כבש במהלך המשחק.

 


שווייני מחמיץ, היה לחוץ (AFP)

 

סנטוס הציב את לכריסטיאנו כבועט הראשון, נאוולקה את לבנדובסקי, שני ווינרים שהציגו הבעת פנים דרוכה ועיניים בוהקות. זו לא היתה הבעת הפנים של שוויינשטייגר, שמשום מה היה לחוץ מאד. הגיעה שעתם של הילדים.

 

זו היתה שעתם של השוערים. הגלובוס מוצף בגדולים. אל נבאס, אוספינה ואוצ'ואה, נחשפנו במונדיאל. אך אמש נפגשו שני הגדולים מכולם, משני עברי המתרס והביאו לעולם השוערים מסר חדש: תם עידן הזינוק המוקדם לפינה עליה השוער מחליט מראש.

 

שני הענקים הלכו לכדור, מה שמצריך תגובה וכוח מתפרץ אדיר. נוייר צעיר יותר וידוע ביכולת שלו לרדת לכדורים על הקרקע.

 


יוותר כאתלט הגדול מכולם, נוייר מזנק (AFP)

 

גם ההחמצות קרו כתוצאה מזה שבופון ונוייר נותרו יציבים על הרגליים, גרמו למחמיצים לעצור, להסס ולהחמיץ. כדורים שנבעטו החוצה, נבעו מנסיון לעקוף את השניים שהגיעו עם כף היד עד לקורה. עוד שנתיים הוא יגיע לגיל 40, של דינו זוף במונדיאל 82. באישיות שלו, בופון ייזכר כאחד הגדולים ותמונות הסיום יעידו על כך. נוייר יוותר בפסגה כאתלט הגדול מכולם.

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי