נבחרת איטליה עשתה שינוי הקיץ והחליפה את אנטוניו קונטה בג'יאמפיירו ונטורה, אבל לפחות על-פי הזימונים של המאמן החדש והמנוסה למשחק מול נבחרת ישראל, ניתן לראות שדרכו של קונטה נותרה דומיננטית ותרחף מעל ראשי שחקני נבחרת איטליה, בעיקר מעל הבלמים.
יובנטוס והנבחרת בעידן קונטה הפקירה את האגפים – ריכזה שלושה בלמים, שלושה קשרים ושני חלוצים במרכז – ועם זימונים של שישה בלמים לסגל, כאשר בנוסף לבונוצ'י (שייעדר לבסוף מסיבות משפחתיות), קייליני וברצאלי נכללים גם אוגבונה, אסטורי ורוגאני נראה שוונטורה לא הגיע כדי לשנות וימשיך עם מערך שאפיין גם אותו בימיו בטורינו.
המשמעות היא שהאיטלקים יקפידו על מרכז שדה חזק והעיניים בארץ המגף יהיו נשואות אל הקשר המושלם, מרקו וראטי שחוזר לסגל לאחר שנעדר מאז אוקטובר בשנה שעברה. בלתי נתפס שפצצת האנרגיה הזו לא שיחקה מעולם בליגה האיטלקית הבכירה. בגיל 17 וראטי פתח בהרכב פסקארה מליגה השלישית, עלה איתה שתי ליגות ושיתף פעולה עם צירו אימובילה ועם לורנצו אינסינייה בשנת שיא של 18 שערים – ובעקבות כך עברו וראטי לאלופה הצרפתית פ.ס.ז' ואינסינייה לנאפולי.
וראטי מהתל בצרפתים. המון יהיה תלוי בו (Gettyimages)
נראה כי שחקן נוסף שישוב להרכב נבחרת איטליה לאחר תקופה הוא ריקרדו מונטוליבו, האיש ללא התפקיד. בהכנות למונדיאל הקודם, עוד אצל צ'זרה פראנדלי, מונטוליבו נע בין כמה שיטות, שיחק בכל תפקידי הקישור. הוא לא מספיק כובש בשביל קשר התקפי (לא כבש בליגה כבר כמעט שלוש שנים, מאז ינואר 2014), לא אגרסיבי כדי להיות הקשר האחורי שמחפה וסביר להניח שיתקשה לבסס את מעמדו כשחקן הרכב.
השאלה הגדולה תהיה בעמדות המגן-כנף ימין, הקשר השלישי והחלוץ שיפתח לצדו של אדר. נגד ישראל אפשר יהיה מבחינתו של ונטורה להמשיך את הרעיון הרענן עם קאנדרבה בימין כדי לתקוף ובמרכז המגרש ההתלבטות תהיה בין פרולו היציב או פלורנצי המעז. בשפיץ יוכל ונטורה להפתיע או לרענן – גביאדיני הנפלא של נאפולי לא מתוכנן לפתוח אבל מהווה איום, גרצינו פלה שכבש אתמול ב-3:1 לצרפת ובאפשרותו של ונטורה גם להרעיד עם בלוטי הצעיר של טורינו, המועדון שנמצא בלב של ונטורה.
ונטורה גם יכול להפתיע או לרענן על חשבונו. פלה (Gettyimages)
אחד הצרכים המשמעותיים לשיטת ה-5-3-2 הוא שחקני כנף שלפני בלמי הצד. באיטליה של השנים האחרונות אין שחקן רגל שמאל קלאסי, ואמש מול צרפת מילא את התפקיד דה-שיליו שפורח יותר בצד השני. האלטרנטיבה בשיטה הזו יכולה לבוא על ידי מיקום של קשר אחורי מהצד – זוהי המחשבה המודרנית שנועדה לשבור היערכות של יריב לשיטה – ואכן מצד ימין יש לאיטלקים את היכולת לגוון עם שני הרעיונות.
מוזר היה לראות מול צרפת שוונטורה לא טרח להסתיר את השיטה הישנה והטובה, שאיטליה כאמור כל כך מיומנת בה. מהחלק האחורי, כרגיל, האיום יגיע מקייליני. הבלם משמאל מעורב לא מעט התקפית במסירות עומק מחד ובדריבלים לתוך עומק מרכז השדה מאידך.
הקפטן האיטלקי מעורב לא מעט במשחק ההתקפה (Gettyimages)
אם כבר ה-3:1 לצרפת אמש, אז ממנו ישראל צריכה לקחת בחשבון שני אלמנטים. הראשון הוא העובדה שצרפת, כמו ישראל, משחקת עם חלוץ שפיץ בודד, מה שלא בהכרח נוח ליריבה המשחקת עם שלישיית בלמים. תנועה אחת של מרסיאל ביטלה את קו הנבדל בדרך לעימות של אחד על אחד מול בופון בדרך לשער. מאוחר יותר היה זה החלוץ אוליביה ז'ירו שכבש. אצלנו אלו ערן זהבי ותומר חמד שיכולים להפוך למרסיאל וז'ירו בכחול-לבן.
הבעיה הגדולה של אלישע לוי והנבחרת מגיעה מהחלק הקדמי של האזורי. ונטורה שמר על הצמד אדר ופלה כשני שחקנים בקו אחד, זוהי בעיה לא פשוטה לנבחרת שמשחקת עם שני בלמים. כך שיחקה צרפת ופלה אכן ניצל זאת כדי לכבוש.
קאנדרבה. הוא ירבה לתקוף מימין (Gettyimages)
שיתוף הפעולה בין השניים הללו, שמשלימים אחד את השני בתכונות הפיזיות והטכניות שלהם, משדרג את יכולתם וכמובן את הנבחרת כולה. הנקודה הבולטת יותר מכל אצל האיטלקים, זו שאף גורמת אצלי לחשש, היא הנוכחות שלהם ברחבת היריב. כשדה-שיליו או קאנדרבה ירימו את הראש מהאגף, הם יראו שני חלוצים, שני קשרים קדמיים מתוך המשולש ומגן נגדי – בסך הכל חמישה בתוך הרחבה. בהנחה שאחד משחקני הגנת הנבחרת ייצא ללחוץ את השחקן האיטלקי שיחזיק בכדור, יוותרו שלושה שחקני הגנה בכחול-לבן ברחבה וזה היתרון המשמעותי של האיטלקים: נוכחות ברחבה.
גם בסטנדרטים אירופאיים זה עדיין היה מפתיע לראות נבחרת שעולה עם מרבית שחקני ההרכב שלה בסך הכל 96 שעות לפני משחק רשמי – אלא אם הכחול לבן הישראלי נתפס על ידי אנשי הכחול לבן אדום כמשהו קליל שמדלגים מעליו. ואולי טוב שכך, כי אחרי מה שראינו מהיריבה בליל אמש – נפתח צוהר קטן של תקווה.
מה דעתך על הכתבה?