חשבתי להתחיל עם ההפתעה הגדולה של היורו. השאלה היא, מי היא? האפשרות הברורה היא וויילס, שניצחה כבר פעמיים בצורה מרשימה. ואולי זו הונגריה, שסומנה כחלשה ביותר ומסיימת מעל רונאלדו, ללא הפסד, ובעיקר עם המון אופי. זו יכולה להיות גם צפון אירלנד, שספגה רק שני שערים מול שתי הגדולות של הבית ועלתה על חשבון נבחרת חזקה ממנה. או איסלנד, שממשיכה את קמפיין המוקדמות ההרואי שלה ויכולה להמשיך גם הלאה. וכמובן הקרואטים, שנראו כל כך אנמיים במוקדמות ומתפוצצים במאני טיים. נכון, יש גם את אירלנד וסלובקיה, אבל הן פחות הרשימו למרות שהפסידו רק פעם אחת.
אבל כדי להיות הפתעה אמיתית, צריך לעשות את זה גם בנוקאאוט. שמינית הגמר הוא בדיוק השלב שבו המפתיעים מבינים שמהרגע הזה הכל בונוס. זה גם השלב שבו הגדולות באמת אמורות להרים את רמתן. העניין הוא שביורו 2016 הגבולות מיטשטשים והגדולות באמת – אולי חוץ מצרפת – לא נראות בלתי עבירות. המפתיעות אולי עוד לא אמרו את המילה האחרונה, בטח עם החלוקה שנוצרה בעץ של שלב הנוק-אאוט.
ובחלוקה הזו אשמות בעיקר אנגליה וספרד. הן אלה שפספסו את המקום הראשון בבית וישחקו בצד אחד של השמינית יחד עם גרמניה, איטליה וצרפת. והאמת? אל לנו להתלונן. הפעם נקבל גמר עם נבחרת אחת לפחות שמעולם לא זכתה באליפות אירופה, וזה מבטיח לנו שדווקא החצי העליון של העץ יהיה המרתק, העסיסי והמרגש. שמונה נבחרות שביום נתון יכולות לנצח כל אחת את רעותה. אולי חוץ מצפון אירלנד, כל אחת מהן מסוגלת להגיע עד הגמר. וזה לא פחות ממצוין. לטורניר, לשיטה, לאירופה.
המפגש הגדול של השמינית הוא שיחזור גמר 2012. איטליה מגיעה מוכנה יותר, מאוחדת יותר, מסוכסכת פחות. הפנדל של ראמוס – שנלקח בכח – גרם בוודאי להגברת האיבה הקטלונית-ספרדית בחדר ההלבשה. למרות שדל בוסקה הוא אוטוריטה, קשה שלא להבחין באווירה הפחות שמחה אצל הספרדים הפעם. ובכל זאת, הם איכותיים יותר, וביום טוב הם אמורים לעבור.
דל בוסקה, יעשה סדר במתיחות? (Gettyimages)
הפיקנטריה תגיע לפאריס כבר מחר. הדרבי הבריטי בין שתי הקטנות של הממלכה אמור לספק מופע אוהדים מרהיב, ועל הדשא גארת' בייל אמור להראות שוב עליונות. אבל צפון אירלנד כבר הוכיחה עד כמה אסור להספיד אותה, ובניגוד לוויילס, יש לה גם היסטוריה, ואפילו חיובית, בטורנירים גדולים.
האירים ינסו לנקום בצרפתים על אותו מפגש פלייאוף מפורסם מ-2009, עם נגיעת היד של הנרי. זה עשוי להיות המשחק הכי חד צדדי של השמינית. אבל הלחץ יהיה על הצרפתים, ומעניין איך יטריפו מרטין אוניל ורוי קין את השחקנים בירוק.
הזכרנו את סלובקיה, וזה הזמן להזכיר שגרמניה לא מצליחה לפרוץ הגנות צפופות ביורו הזה. רק שני שערים כבשה עד כה אלופת העולם בשלושת משחקיה, ואפס שערים לאיש שסומן ככוכב הטורניר רגע לפני, תומאס מולר. לגרמנים יהיה קשה מול שקרטל והחומה הסלובקית, אבל בסוף זו גרמניה, אתם יודעים.
מה עובר עליו? (Gettyimages)
ימצאו זמן לסלפי גם מול אנגליה? (Gettyimages)
מתוך ארבע הנבחרות הבאות ייצא הסוס השחור של היורו: קרואטיה פוגשת את פורטוגל, שווייץ את פולין. הפולנים עם הגנת הברזל (היחידים יחד עם גרמניה שלא ספגו) עדיין ממתינים לבואו של לבנדובסקי. הם פייבוריטים מול שווייץ, שהוכיחה מול צרפת את העוצמה שלה. עבור פורטוגל, הטורניר מתחיל עכשיו. הם מספיק מוכשרים כדי להגיע עד הסוף, אבל העסק בינתיים מקרטע. למרות שקרואטיה טובה ומרשימה יותר, הניסיון של כוכבי פורטוגל במפעלים האלה הופך את המאבק לשווה כוחות.
ונסיים עם הפלא ההונגרי. מוזר, הזוי, קשה להסבר. הנבחרת שסומנה כחלשה ביותר – וצחקה על כולנו – תפגוש את זו שתוצאות שלב הבתים עשו לה את השירות הטוב ביותר. הכדור ברגליים של הבלגים. לא רק מול הונגריה, אלא גם הלאה, עד הגמר. אם רק ילמדו קצת מהו אופי במשחקים חשובים – מהונגריה למשל – הם צריכים לעשות את זה. ועד אז נמשיך ליהנות מהבלתי צפוי.
נאינגולן ומונייה, ילכו עד הסוף? (Gettyimages)
או שאולי שוב כריסטיאנו? (Gettyimages)
מה דעתך על הכתבה?