העבירה שיעור: על ההקרבה של פורטוגל

נבחרת מלאת הקרבה
נבחרת מלאת הקרבה | צילום: gettyiamges

פטריסיו במופע הרואי וסילבה וסאנצ'ס לא הפסיקו לרוץ. אייל לחמן מברך

(גודל טקסט)

רק כשהאתלטים בכחול עלו בצעדים כושלים אל מרום יציע הכבוד, רק אז ניתן היה להתעורר ולהבין את גודל ההישג של סנטוס ורונאלדו מול סגל צרפתי מרשים.

 

רק ברגעים הללו, דקות ספורות לאחר שריקת הסיום בדקה ה-120, המציאות היכתה בי. בנזמה ובן ערפה כלל לא היו שם, אך בגרם המדרגות הארוך, טיפסו להם מנגאלה הבלם, קאנטה ושניידרלין הקשרים, מרסיאל של יונייטד וקומאן של באיירן. כל אלו לא היו בהרכב של הטריקולור, אך איכות כזו של שחקני ספסל העידה כאלף עדים על איכות הסגל שעמד לרשותה של צרפת ומכאן התקווה הגדולה לזכייה, שהתנפצה לה באישון ליל בהיכל הביתי.

 

 

במעלה הצניעות
במעלה הפודיום, הם ניגשו אחד אחד, נטלו את המדליה ופנו לתפוס מקום טוב באמצע, נשענים על המעקה, מול יציעים גועשים, עמוסי קהל פורטוגלי. רק הוא עמד בקצה הטור, בפינה הימנית, כאילו מבויש ובצניעות אופיינית, כאילו לא היה אחראי ראשי לזכייה הזו, כאילו הגביע הזה לא רשום על שמו, כאילו לא הגן בגופו על שער הנבחרת. אפילו את הגביע היה רוי פטריסיו מהאחרונים שהניפו.

 

וענווה הזו היתה כל כך יפה וחזקה, כי השוער של ספורטינג הוא זה שהביא אתמול את הגביע לליסבון. הוא זה שהגן בגופו על שער הנבחרת. רוי פטריסיו גילה עוצמה פיזית במשחק וגדלות רוח אחריו.

 


גם כאן הוא מצטנע, פטריסיו עם פפה (Gettyimages)

 

על אישיותו המיוחדת תעיד העובדה, שפטריסיו בן ה-28 שיחק את כל עונותיו במועדון אחד: ספורטינג. מגיל 18 ובמשך 10 עונות הוא שם, מבלי לעזוב ולעבור אל מועדון אחר.

 

שוב מוכח כי באליפויות הללו, השוערים הם המאומנים מכל שחקני השדה ואימון השוערים, בקבוצות קטנות, הופך באירופה למודל אימון עם שחקני השדה, דרך כוח מתפרץ בשטחים קטנים.

 

זה היה המשחק ה-52 שלו במדי פורטוגל ומאז ה-13 ביוני בשנה שעברה, צבר השוער המדהים הזה לא פחות מ-63 משחקים רשמיים. במשחק ה-64 הוא הגיע לשיאו בהופעה הרואית שתכתב ותחתם בספר הדברים של הכדורגל הפורטוגלי.

 


הופעה הרואית (Gettyimages)

 

ההברקות
הפציעה של כריסטיאנו לא פגמה במשחק הפורטוגלי ואת זה אפשר לזקוף לטקטיקה של פרננדו סנטוס. הכוכב הגיע בשארית כוחותיו ועל אדי הדלק האחרונים, עלה  כחלוץ שני לצידו של נאני, רק שרביעיית הקישור נפתחה הפעם לקו אחד. רנאטו שוב מוקם קדימה, ז'ואאו מריו שמאלה ואדריאן סילבה יישר קו עם וויליאם קראבליו.

 

סנטוס בחר להחזיר את הקשר המשפחתי על חשבון דנילו, עוד קשר גבוה וחזק שהיה גדול בחצי הגמר. ברונו אלבש ירד לספסל, פפה ופונטה חזרו לשתף פעולה ופורטוגל סגרה את שדרת המרכז עם שלושה זוגות: פפה ופונטה, קראבליו וסילבה, נאני וכריסטיאנו.

 

שני מהפכים טקטיים עברה הנבחרת של סנטוס. הראשון היה עם יציאתו של רונאלדו. סנטוס בחר בעוד מהיר, קווארסמה ומי שחשב שאלוף טורקיה ייכנס כחלוץ עם הפנים, ראה את שחקן הכנף של בשיקטאש הולך ימינה כשרנאטו הצעיר נדחס לאמצע. הברקה.

 


סאנצ'ס, הברקה של סנטוס (Gettyimages)

 

גרייזמן, שעלה באמצע, מעל פוגבה ומאטווידי, היה זה שסבל משדרת אמצע פורטוגלית צפופה והיה נדמה, שהכוכב הצרפתי משווע לחזור לחופשיות של קו ימין.

 

שם, דשאן שמר את המקום לסיסוקו, ללא ספק הפתעת הטורניר. האיש מטולוז, אמנם ירד ליגה עם ניוקאסל, אך פתח בפרמייר-ליג ב-37 מחזורי ליגה, הבקיע רק פעם אחת מול סוואנזי.

 

אם על פוגבה מדברים במונחים של תנועה לעומק, על ומאטווידי ביכולת לרווח לקו ועל קאנטה במונחים של עוצמה, הרי שבסיסוקו יש את המרכיבים של כל השלושה יחד.

 


סיסוקו, יש בו הכל (Gettyimages)

 

או אז בחר סנטוס למקם את קראבליו האחורי בודד, כשסילבה ורנאטו מעליו במשולש. העמידה הזו הקשתה על דשאן. שני הקדמיים הפורטוגלי נדבקו על פוגבה ומאטווידי, קראבליו הסתובב מסביב לגרייזמן וצרפת חשה תחילתו של מחנק.

 

המהפך השני חל 11 דקות לסיום 90 הדקות. סנטוס הפתיע עם אדר, האיש עליו אמרו בפורטוגל, שהוא החלוץ היחיד בסגל ולמרות זאת לא מתאים להרכב הנבחרת. אדר לא פתח באף משחקביורו, ופורטוגל כלל לא זכה לשחק באחת משלושת הגדולות: בנפיקה, ספורטינג ופורטו. את הגולים שלו כבש בשורות בראגה ואתמול כבש שער גדול והחשוב בחייו. רנאטו יצא, נאני זז ימינה ופינה את עמדת השפיץ לחלוץ גבה הקומה.

 

בדקה ה-109 הוא כדרר משמאל לימין, ותוך תנועה שלח את הכדור שטוח ונגד הריצה,ב מיומנות לא פשוטה. לוריס נע שמאלה וקיבל את הכדור נמוך. גול גדול.

 


אדר, הגיח משום מקום (Gettyiamges)

 

האופי וההקרבה: זכרונות מ-2004
14.3 ק"מ גמעו 13 שחקני שדה פורטוגלי. אדריאן סילבה היה בולט מכולם ובעמדה הקשה ביותר.

 

עם כל המסרים הטקטיים, ביורו הזה היה מרכיב אחד בולט: ההקרבה. מתברר שהתפקיד הכי חשוב וגם הכי קשה למאמן, זה לאתר את אנשי האופי. שתי הנבחרות נתנו קרב גדול. הפורטוגלים עשו זאת קצת יותר ולקחו את היורו דרך לחימה. קילומטרים החלו למדוד ביורו 2004, שנערך ב…פורטוגל.

 

אז אלו היו קושטיניה ומאניש האלמותיים בקישור האחורי, כריסטיאנו או סימאו ופיגו בקווים ורוי קושטה השב ממילאנו מאחורי נונו גומש או פוסטיגה.

 


סילבה ורנאטו, בשם ההקרבה (Gettyimages)

 

על ספסל במגרש האימונים בליסבון, עשרה ימים לפני הפתיחה, אמר פליפה סקולארי לאברם גרנט ולי כי לנבחרת שלו תהיה חסרה ההקרבה.

 

האליפות ההיא הביאה את המפנה בכדורגל המודרני. התוודענו למשמעות חטיפת הכדור וההתקפה המתפרצת.י וון הקטנה זכתה בזכות המצבים הנייחים והמצבים הגיעו בעיקר ממצבים נייחים.

 

לקראת שמינית הגמר, התחלנו להבין, שאת היורו הזה לא תנצח בהכרח הנבחרת הטובה יותר. משחקים צפופים שמוכרעים על חודו של שער, או בבעיטות מהנקודה הלבנה, יובילו לזוכה לא צפויים. כזו היתה פורטוגל. לא צפויה ומרגשת.

 

מקטנים לגדולים
הנבחרת הפורטוגלית התכוננה במתקן האימונים המדהים, של האקדמיה של ספורטינג. בהרכב פתחו ארבעה משחקני ספורטינג בהווה: פטריסיו,ו ויליאם קרבליו, אדריאן סילבה וז'ואאו מריו. פטריסיו הוא האיש שספג את כמות השערים הנמוכה ביותר בליגה בעונה האחרונה.

 


ככה יעשה לאיש (Gettyiamges)

 

קראבליו היה שחקן מחליף בסרקל ברוז' הקטנה ועל ההקרבה שלו אפשר ללמוד מ-25 כרטיסים צהובים בשלוש העונות האחרונות רק בליגה. אדריאן סילבה לא השתלב במכבי חיפה והחל מהיום הוא אלוף אירופה ומריו הצעיר בלט העונה רק מול המועדונים הקטנים של ארוקה, סטובל, טונדלה ומדיירה.

 

לכן הקרדיט לזה שחיבר אותם, פרננדו סנטוס בן ה-61. יש תקוה למאמנים ותיקים, במיוחד לאור העובדה שאת שמונה שנותיו הראשונות כמאמן עשה סנטוס באשטוריל ואסטרלה אמאדורה הצנועות.

 

אכן הישג של קטנים מול גדולים.של ספורטאים ומאמנים, שבנו תהילה משורשים בריאים ומעבודה קשה.

 


אכן, הישג עצום (Gettyiamges)

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי