בינתיים עומדים בציפיות. היורו הזה נפתח טוב יותר מזה שקדם לו, הוא מספק דרמות של דקות אחרונות, ובעיקר מציג את אירופה במיטבה. הגנות חזקות, קצב מהיר, וכמעט שאין מאבקים חד צדדיים בסגנון ספרד – טורקיה. ובעיקר, וזה מה שחשוב למארגנים לקראת שלבי הנוק אאוט – הנבחרות הגדולות כבר הבטיחו את מקומן בשמינית הגמר.
ספרד, צרפת ואיטליה עם מאה אחוזי הצלחה, אנגליה וגרמניה עם 4 מתוך 6. אלה החמש שכולם רוצים לראות גם ברבע הגמר. בעצם , יחד עם בלגיה ופורטוגל הן מהוות את השלד המורחב של המועמדות לזכייה.
המחזור השני המחיש מספר דברים שאת חלקם ידענו ואת חלקם אנו לומדים תוך כדי תנועה. היעילות הספרדית גדולה על דרג הביניים של היבשת, הפולנים שייכים לטופ 8 האירופי, האיטלקים הם עדיין איטלקים, הגרמנים בירידה, האנגלים מרעננים אך נאיבים, קווין דה בריינה חייב לשחק במרכז, מרואן פלאיני לא חייב לשחק, ובעיקר – הווינריות של המארחת צרפת.
דשאן במסיבת העיתונאים לקראת המשחק (gettyimages)
צרפת תפגוש הערב (22:00, שידור ישיר בספורטHD1) את שווייץ. קרב על ראשות הבית. אל לנו לזלזל במאבק כזה. צרפת לא רוצה להיתקל בנבחרת ספרד כבר ברבע, ולכן היא צריכה תיקו כדי להבטיח את המקום הראשון בבית 1. אבל שוויץ היא לא רומניה, ולא אלבניה.
שווייץ לא מוגבלת בחלק הקדמי. יש לה כישרון, יש לה בטחון, ויש לה את אותו רצון כמו הצרפתים – משחק קל ככל האפשר בשמינית והלאה. השאלה היא האם ולדימיר פטקוביץ' יחליט מראש על משחק הגנתי מאוד כדי לקחת נקודה שתבטיח מקום שני, או יהמר על נצחון, שיסדר לשכנה ממזרח מסלול סביר עד החצי.
שחקני צרפת. המאבק על הראשות (gettyimages)
לא. זה לא מופרך. שוויץ מסוגלת. היא יעילה מאד מאחור, יש לה שניים מהמגינים התוקפים הטובים בעולם בתפקידים שלהם (שטפן ליכטשטיינר מימין, ריקרדו רודריגז משמאל), ויש לה קישור דינמי ואגרסיבי.
צרפת של דשאן היא ווינרית אמנם, אבל מצד שני, ההגנה שלה מסוגלת לטעות. לרביעייה האחורית הרבה נסיון, אבל זו לא צרפת של בלאן, דסאיי ותוראם. בכלל הצרפתים לא ממש מרשימים בשטף שלהם עד כה. מול אלבניה הם שכבו על שער היריבה, אבל מול רומניה הם גם היו יכולים לצאת בלי נקודות. לכן, אלמנט האמונה שמחדיר דשאן לשחקנים הוא קריטי.
כשהדקות האחרונות מגיעות, הפחד משתק את היריבות, והצרפתים מרגישים שזה יבוא. השאלה עד כמה אפשר לסמוך על זה גם מול נבחרת מנוסה כמו שווייץ.
אבל הערב יתחיל גם סיפור החישובים והציוותים של טבלת המפגשים של הקבוצות שסיימו במקום השלישי. יש כל כך הרבה אופציות, כך שקשה לקבוצה שמסיימת ראשונה בבית שלה, לדעת מול מי היא משחקת, עד יום המשחקים האחרון של שלב הבתים.
פטקוביץ' ושחקניו אופטימיים (gettyimages)
לכן, משחק כמו צרפת מול שוויץ, הוא בפירוש קרב על מסלול נוח יותר בהנחה שהגדולות לא תיפולנה. והכל פתוח הערב, מבחן אמיתי ראשון לכוחה של המארחת.
מה דעתך על הכתבה?