המשחק המרכזי של המחזור השלישי הפגיש לקרב ענקיות את מכבי תל אביב עם הקבוצה שעשתה לה את החיים הקשים ביותר בעונה שעברה, בית"ר ירושלים.
שתי הקבוצות עברו הרבה טלטלות בסגל ועל הקווים. בראש ובראשונה, שתיהן איבדו את הכוכב הכי גדול שלהן. אבל בעוד מכבי איבדה את זהבי עוד לפני תחילת העונה והצליחה להביא שני תחליפים ראויים בדמותם של סקאריונה וקיארטנסון, בית"ר איבדה את אצילי ממש על סיפה של תקופת ההעברות ולמרות ניסיונות של הרגע האחרון, רן בן שמעון נותר ללא תחליף ראוי לשחקן הבולט ביותר שלו בקמפיין האירופאי המוצלח.
שלושה שחקנים עמדו במוקד ההתמודדות הזו. הראשון היה הרכש הכי נוצץ וחשוב של מכבי הקיץ, וידאר קיארטנסון. האיסלנדי הבינ"ל סיפק משחק סביר עם הרבה תקוות להמשך. במחצית הראשונה הוא מעט התקשה למצוא שטחים, אבל לא באשמתו. ארבלדזה שינה מערך, ויתר על קשר אחורי ושיחק עם סקאריונה כחלוץ שני. השינוי גרם לכך שמכבי התקשתה להניע כדור בצורה מסודרת, כמעט לא סיפקה תנועות מקו שני והסתפקה בכדורים ארוכים של מדוניאנין, שגרמו לפערים והיקשו גם על הלחץ.
קיארטנסון, הרבה תקוות להמשך (ערן לוף)
התגובה של ארבלדזה במחצית שינתה את המשחק. מכבי חזרה ל-3-3-4 הפכה לקבוצה הרבה יותר קומפקטית, והרוויחה גם את איגייבור וגם את קיארטנסון. האיסלנדי תמיד מגיע לקצר כשיש הגבהה מהאגף, עושה תנועות עומק של חלוץ אמיתי ולא מפסיק להטריד את ההגנה. בפנדל שסחט הוא גם נפתח בצורה יפה וגם ניצל בצורה מקסימלית את ההיסוס של קליימן ואז את הזינוק לרגליים שלו. אין ספק שמכבי הביאה חלוץ שיתרום לה רבות בעתיד.
מבחינת בית"ר, השחקן הטוב ביותר שלה היה עידן ורד. הקשר, שחזר אחרי שנים מפוספסות בחיפה, בסרביה ובקנדה, הראה כמה כישרון וחוכמת משחק יש לו ברגליים ובראש. כשבית"ר שיחקה עם שלושה בלמים, הוא היה השחקן שגרם ליתרון שלה במרכז השדה כשנכנס למרכז מהאגף בתזמון נהדר. כשבן שמעון זיהה את הדלילות של מכבי במרכז ודחף את קלטינס לקו הקישור, ורד השתחרר קדימה והעלה את האורחת ליתרון בשער יפה. גם במחצית השניה, כשמכבי השתלטה לחלוטין על המגרש, ורד לא הפסיק לרוץ ולעשות עבודת הגנה ובא על שכרו בדקה ה-93 כשסחט את העבירה שהובילה לשער השוויון. אז אולי בית"ר לא הביאה שחקן במקום אצילי, אבל ורד מראה שיש על מי לסמוך גם בסגל הקיים.
ורד, יש על מי לסמוך (ערן לוף)
ומהשחקן שסחט את העבירה המכריעה לשחקן שביצע את העבירה, ברק יצחקי. לא יודע אם יש אלוהים, אבל בכדורגל בטוח שיש קארמה. באיזשהו אופן היה ברור שאחרי השבוע הסוער שהוא עבר, יצחקי בסופו של דבר יהיה האיש הכי חשוב במשחק. ואכן, למרות ששותף רק ל-3 דקות, דווקא הוא, עשה עבירה לא הכרחית באיזור מסוכן שבסופו של דבר הובילה לשוויון. כמובן שהשער אינו באשמתו, אבל יצא שיצחקי, ששבוע שלם התנדנד בין מכבי לבית"ר, הביא לחלוקת נקודות מוצדקת.
מעבר לכל, זכינו לראות עוד משחק נהדר בליגה שלנו. אין ספק ששתי הקבוצות עמדו בציפיות. איצטדיון מלא, קצב פנטסטי, תגובות טקטיות יפות של שני המאמנים שהשפיעו על המשחק, ארבעה שערים ודרמה אדירה. כן ירבו משחקים כאלה.
היה מעניין, לא רק בגלל הכדורגל (ערן לוף)
מה דעתך על הכתבה?