זו תהיה טעות לנסות ולהיכנס לסיפור של הפועל תל אביב דרך הסבך המשפטי. הוא לא צליח. כל כמה שנים הפועל מתגלגלת במסדרונות בית המשפט ומהותה כקבוצת כדורגל נלקחת ממנה לטובת מהות חדשה – ישות משפטית שכדי להבין מה מצבה הנך נדרש להתמצא בהגדרות משפטיות ולשלוט בטרמינולוגיה שנהוגה בתחום. מטבע הדברים, התעמקות כזו ממלאת את ראשך בפרטים לגליסטיים עד שאין ביכולתך לראות את התמונה הכללית. נניח, אם כן, לעו"ד ולרו"ח לעשות את המוטל עליהם, הם ודאי יעשו עבודה טובה, ונוציא את הפועל מבית המשפט וניישבה במקום שאליו היא שייכת – למגרש, ליציעים.
חוץ מבני סכנין – הפועל ובית"ר ירושלים הן הקבוצות היחידות בכדורגל הישראלי שמזוהות ומשקפות הלכי רוח פוליטיים. "בית"ר טהורה לעד" ו"הפועל לא מייצגת את ישראל", ומי שהגדיר אותן כך מיקם את שתיהן מחוץ לקונצנזוס. בית"ר מזהה את עצמה עם הימין החדש, זה שגורם לימין המסורתי לחוש שלא בנוח עם עצם זיהויו כימין. בית"ר זו קבוצה של נוער הגבעות וככזו הייתה צריכה להיתמך על ידי הפלג של אורי אריאל בבית היהודי, להסתייע על ידי אלי ישי וכל מה שקיים מימין להם, שזה נורא רחוק ואני לא רואה כל כך רחוק. לא עדי כך שאבין מה נמצא שם.
- יעזוב את הקן? בני יהודה ואשדוד מעוניינות בדור פרץ
- אבוקסיס: "בני סכנין זה המועדון שאני רוצה להיות בו, שמח שנשארתי"
- סופרגול: בואו לזכות באסים הבלעדיים של ספורט1
הפועל ממקמת את עצמה באזור "הרשימה המשותפת", היא מתמודדת עם האלקטורט של בני סכנין. הפועל לגיטימית בציבוריות הישראלית כפי ש"שוברים שתיקה" לגיטימיים. אני לא מביע כאן עמדה, רק קורא את תמונת המצב ולזו יש משמעות כששתי הקבוצות האלה עומדות למכירה ומחפשות בעלים. הן שתי קבוצות מוקצות, איזה איש עסקים ירצה לגעת בהן, אלי טביב ירצה – זה טיבם של עסקיו, כשטביב מריח נבלה הוא מריח הזדמנות – אבל חוץ ממנו מי עוד?
הפועל סיפקה, ועדיין מספקת, אינספור סיפורים על אנשי עסקים שעמדו לרכוש את הקבוצה והתקפלו ברגע האחרון, כשנודע להם מה טיבם של אוהדיה. פעם גם סביב בית"ר סופרו סיפורים כאלה אבל היום כבר לא. אף אחד לא יקנה היום סיפור על איש עסקים שרוצה לרכוש את בית"ר, אבל הפועל עדיין שומרת פאסון, מייצרת מצג שיש מי שמתעניין. כרגע זה הסינים, הסינים עוד לא שמעו על פואד.
רק טביב יתעסק בקבוצות כמו הפועל ת"א (דני מרון)
קהלים של קבוצות כדורגל קורצו מחומר אנושי די דומה. בסופו של דבר, דפוסי ההתנהגות שלהם אלסטיים. הם ממירים אותם במהירות ובהתאמה למה שהקבוצה שלהם מקרינה. תן לקהל פרוע קבוצה יציבה, מנוהלת, סולידית, הישגית במידה, שיודעת מה היא רוצה מעצמה – הם עצמם הופכים לכאלה. אני מסתכל על הקהל של הפועל באר שבע, הוא מוערך היום כקהל הטוב בארץ, מכל האספקטים. עד לפני שלוש שנים נהגו לתאר אותו כחבורת פראי אדם, חסרי תקנה שתלויים על הגדרות, מדיחים בעלים, מפטרים מאמנים, מורידים אותם מהכביש, אז מה קרה לקהל הזה תוך שנתיים-שלוש? בא בעל בית, אמר: "זה העסק שלי, זו הקבוצה שלי, אני אקבע עד כמה היא טהורה ומה היא תייצג".
כך גולדהאר במכבי תל אביב, שחר במכבי חיפה, אלונה בבאר שבע. בעלים שמפסיק לנהל דיאלוג עם הקהל ומתמקד בייצובה של קבוצה טובה, אמיתית, וגם מצליח – חשוב שיצליח – ופתאום כל הכולירות נעלמים, לא חשים בקיומם, פתאום לב"ש יש קהל מופתי – מה שנכון – אבל זה התחיל מהקבוצה ולא מהקהל. ב"ש פשוט שייכת למישהו. הפועל ובית"ר שייכות לאספסוף. עם אספסוף לא עושים עסקים. זה המחיר שאספסוף משלם על היותו אספסוף. הקהלים שממתגים את הפועל ובית"ר באים מאותו מקום – מהשוליים. הם שונים זה מזה רק בנטיות ליבם – אלה אוהדי הפועל, ההם בית"ר – אבל במהות הם אותם אנשים, מיישבים חילוקי דעות באמצעות גרזנים. שוליים ככל שיהיו – בקבוצה שלהם הם שולטים.
הסינים עדיין לא הכירו את פואד (עדי אבישי)
התדמית של הפועל כקבוצה אנטי ממסדית, אלטרנטיבית, דווקאית, היא חדשה יחסית ובעיקר מנותקת מההיסטוריה שלה. הפועל נוסדה והוקמה על ידי הממסד ודבקו בה אפיונים הגמוניים ודורסניים שהולמים ממסד. כשבלומפילד חולק לשערי אוהדים, אלה של הפועל בחרו לעצמם את שער 7. קיבלת שם גוש אדום בוהק, מלוכד, מסנוור, מתנשא לשמיים, כפי שמכתיבה הארכיטקטורה של שער 7 שבנוי לגובה, לא לרוחב.
בין 7 ל-5 מפריד רק שער 6, אבל שתי ציביליזציות שונות מאכלסות אותם. שער 5 מתנכר להפועל המסורתית, יש לו הפועל משלו, חדשה, כי גם הוא חדש. נאמר לי שיושביו בחרו בו בגלל מחירי הכרטיסים. יושבי שער 5 רואים בעצמם את ה"קופ" – הקבוצה זה החיים שלהם, הם פנאטים שהולכים עם קבוצתם באשר תלך. שער 7 זה הממסדיים, למה שישבו איפה שהממסדיים יושבים? הם מתים על הפועל אבל לא רוצים להיות מזוהים עם הממסד ההיסטורי שאוהד אותה ועם צאצאיהם: בניהם, נכדיהם, ניניהם שהפועל זורמת בדמם מדורות. הפועל לא זורמת בדמם מדורות, אבל הם רוצים לבטא את אהדתם לקבוצה בדרך שלהם.
אני מגדיר את אריק איינשטיין ועלי מוהר זכרונם לברכה, יושבי שער 7, למרות שאני לא מתחייב ששם הם ישבו – אולי ישבו בשערים 2-3. אנשי שער 7 הם אלה שנתנו להפועל את האחיזה התקשורתית, את הארומה האיכותית, השונה, האחרת. מוהר ואיינשטיין יצרו את הפועל שלאחר אובדן ההגמוניה וקריסת הממסד המפא"יניקי. הם נתנו לה מהות חדשה, מנותקת מזו שקדמה לה. זו שקדמה לה הייתה שלטת, דורסנית – שלהם צנועה, קצת אנדרדוגית, פגיעה, רגישה, ערכית, עדיין גאה – "שגיבה", מוהר כינה אותה. זו הייתה הפועל מומצאת אבל מוהר ואיינשטיין היו יוצרים, לא היסטוריונים. כך הם ביקשו לראות את קבוצתם, כך הם שוררו לה, אבל אין לטעות – הפועל שלהם לא הייתה שוליים, היא הייתה שוליים כפי שאינשטיין ומוהר היו שוליים.
כבירי. אולי עדיף לו ככה? (דני מרון)
מוהר ואיינשטיין חיברו, כתבו והלחינו את המוסיקה שליוותה את הפועל שלהם, של שער 7, הם ידעו לשיר אותה ויצירתם תפסה. עד כדי כך תפסה שחלחלה לשער 5. שם שמעו מוסיקה שמעט זרה לאוזניהם אבל אימצו אותה ונתנו לה את האדפטציה שלהם. מה שיצא להם זה "הפועל לא מייצגת את ישראל". ככה הם הבינו את זה.
"בשנת 1997 הקים יחד עם משה תאומים ומוטי אורנשטיין את עמותת 'מפעלות חינוך וחברה' שמטרתה לפעול באמצעות הספורט למען החברה והקהילה. במקביל רכש את השליטה באגודת הכדורגל הפועל ת"א אותה החזיק עד 2008", כך מנוסחת תקופתו של סמי סגול בהפועל. סגול היה בעלים שקבוצה כמו הפועל הייתה יכולה לחלום עליו. הוא הוברח מהפועל על ידי שער 5, הוא לא היה יכול לשאת את המיליטנטיות של שער 5. שער 7 לא היה מגרש את סגול מהפועל.
מודל קבוצת האוהדים של הפועל ת"א בכדורסל, זו יוזמה שנולדה על ידי יושבי שער 7 ברוחם. אני לא רואה את פואד יושב ומקמט את המצח ובא עם רעיון כזה ושיש לו גם מושג איך ניגשים ליישומו. או שאני לא מעריך מספיק את פואד, אבל כך הוא הוצג בפני.
מודל קבוצת הכדורסל של הפועל ת"א, יש לו גם מגבלות, יש לו תקרה. זה מודל של קבוצה קטנה. הטוב ביותר שאפשר להגיע איתו זה לאיפה שהפועל ת"א נמצאת כיום: שם גדול אבל קבוצת דרג ב', יריבה עיקשת, אולם ביתי אינטימי, 1,500 אוהדים מעורבים, תקציב נמוך, סגל פאזל עשוי חלקים שנמצאו פה ושם, סמלים קהילתיים – נאור, לימונד, האיסלנדי, כל מיני כאלה – זו הקבוצה, היא על השולחן, אפשר לראות, להפוך, למשש. היא לא תלויה באנשי עסקים, התחילה מהליגה הנמוכה ביותר, עלתה והתבססה איפה שהתבססה, רחוק מזה היא לא תגיע. בקהלה יושבים גם אנשי שער 5 ברוחם אבל זו לא הקבוצה שלהם, זו הקבוצה של שער 7. על השולחן נמצאת גם האלטרנטיבה. זו היישות המשפטית שהעו"ד והרו"ח מנסים להפיח בה רוח חיים. זו הקבוצה של שער 5.
מה דעתך על הכתבה?