הפועל חיפה לא תצמח תחת יואב כץ

יואב כץ הוא כתם בכדורגל שלנו. לא שהכדורגל פה הוא דוגמה ומופת להתנהלות בעלים תקינה – רק בחודש האחרון זכינו לראות התרחשויות שלקוחות ממערכוני ארץ נהדרת בקבוצות אחרות – אבל אצל כץ זה קצת פחות מצחיק.

12 שנים שבהן הוא נאחז בכוח בקבוצת הכדורגל האדומה של חיפה, לא מרפה ממנה ולא חושב אפילו לרגע להפוך אותה לגורם משמעותי בכדורגל שלנו. את כל מרצו משקיע כץ במחשבה על השקל הבא שיחסוך, את כל יהבו שם כץ על שימור הקיים, והקיים הוא בינוני ומטה.

איש חכם כץ. מקבל פרסום חינם, כמעט ולא מפסיד כסף כי הכל אצלו מחושב, ועל כך הוא ראוי להיקרא גאון. אבל בדרך הופך כץ את הפועל חיפה למועדון שפוף ומושפל, למרות הפוטנציאל הגלום בו. את מכבי חיפה אוהדים רוב תושבי העיר, וכמובן רבים מתושבי הצפון, אבל הפועל רכשה, בעיקר בשנות ה-90 הפוריות של רובי שפירא, קהל חדש וצעיר, והאנרגיות ההן החזירו גם את קהל הוותיקים שהלך לאיבוד אי שם בדרך.

ואז הגיע כץ. בתהליך מדוד הצליח איש העסקים המחושב לגרום לרוב אוהדיה השפויים של הפועל חיפה לתעב את המועדון במקרה הקל, ופשוט לזנוח אותו ולהפוך לאדיש כלפיו במקרה הקשה.

כץ גרם לרוב אוהדי הפועל חיפה להיות אדישים ולחפש תחיליפים (ערן לוף)

ואין חדש תחת השמש. 12 שנים, ובכל שנה קוריוז רודף קוריוז. המקרה של אלי כהן, אושרי רואש וניר קלינגר הוא הסיפור השנתי החם אצל האדומים. עוד דוגמה לגועל האתי והערכי בו מתנהל המועדון.

האם קלינגר היה מעז לדבר עם בעלים רציניים יותר כשיש במקביל מאמן בתפקיד? האם פרחח כמו רואש היה נותר ללא עונש אחרי תקרית הזויה ופוגעת כמו זו שבה היה מעורב עם כהן? וכמה אמיתות שמעתם במהלך שבוע אחד מכיוון אנשי הפועל חיפה לגבי מה שמתרחש שם? 

כמובן שלעתים אנחנו מגלים התרחשויות הזויות גם במועדונים אחרים. זה קרה השנה בקריית שמונה ובבני יהודה, זה קרה בעבר אצל אשר אלון, שלא לדבר על אמיר כבירי המבולבל. אבל ההבדל בין כץ לכל האחרים מצוי בעקביות. אצלו זה קורה בכל עונה. פעם זה סכסוך בין מאמן למנכ"ל, פעם איסור על נסיעה בכביש 6 או חסכון בארוחות, וכמעט בכל עונה פיטורי מאמנים – ולא תמיד בשל סיבה מקצועית.

. האם קלינגר היה מעז לנהל מו"מ עם בעלים רציני יותר? (אודי ציטיאט)

13 נקודות ומקום תשיעי אחרי 12 מחזורים, חמש נקודות מהקו האדום, חצי גמר גביע הטוטו – אפשר להתווכח אם אלי כהן הצליח או לא, אבל ברור כי לא הצד המקצועי הוא זה ששלח אותו הביתה, והביא במקומו מאמן שהמקסימום שלו בהפועל חיפה יהיה להשאיר אותה בליגה. יש כאן דפוס חוזר של ניהול מטורלל שמונע מהפועל חיפה לחפש דרך חדשה

. 

ברור שלא תשמעו אף אחד מהשכירים של כץ מדבר בגנותו. הם רוצים לשמור על  פרנסתם. אבל גם לא תשמעו מאף אחד מילה טובה על הפועל חיפה כמועדון ב-12 השנים האחרונות. מקבוצה שבאה מעיר גדולה, עם פוטנציאל אוהדים כזה, היה אפשר להוציא הרבה יותר עם אדם שבאמת רוצה בהצלחתה.

הפרויקט שמגיע מלמטה, הפועל רובי שפירא חיפה, הוא קול המחאה השקטה שהרימו אוהדיה השפויים של הפועל חיפה. הם הקימו קבוצה עם נשמה וחזון, מיזם עם רצון להתקדם. בדיוק אותו תהליך שעברו אוהדי הפועל ירושלים עם בניית קטמון.

רואש. אצל כץ גם פרחחים יוצאים בסדר (ערן לוף)

החזון יוכל לאתגר את הפועל חיפה, אבל לא ממש לצמוח בעצמו למחוזות ליגת העל. אלא אם יבוא משקיע שייקח את המועדון שרץ כרגע קדימה במדרג הליגות ויבנה את מה שהייתה אמורה הפועל חיפה להיות – קבוצה עם שאיפות. זה היה יכול להיות הרבה יותר פשוט אם כץ היה מעמיד את המועדון למכירה, אבל למה לו? הוא נהנה.

וכך, בפעם המי יודע כמה, אנחנו צופים מן הצד במועדון המגחיך את עצמו בכל פעם מחדש, רלוונטי רק בקרבות הירידה וממשיך באג'נדת ההישרדות שלו. המזל של כץ הוא שביום ראשון יש לו את מכבי תל אביב. ובכל פעם בשנים האחרונות, כשכץ מחליף מאמן, הוא עושה זאת רגע לפני המשחק מול הצהובים – וגם מנצח ומשתיק את כולם. כמו שאמרנו, גאון.