1. מכבי תל אביב השלימה אתמול את הסיבוב השני בטיבו בעידן ג'ורדי קרויף. 32 נקודות בסיבוב שני של 82 אחוזי הצלחה ו-93 מאז פיטורי שוטה ארבלדזה. רק פאולו סוזה רשם סיבוב מוצלח יותר בחלק השני של העונה הסדירה (2013/14). "עמדתי במטרה שהצבתי לעצמי", חגג ליטו וידיגאל בשעמום האופייני לו בסיום. האנגולי במאזן מושלם. הקבוצה שלו רחוקה משלמות ואתמול נראתה בדיוק כמו שהוא מדבר.
אין לזלזל במומנטום של מכבי ת"א. הניצחון על הפועל חיפה היה השישי ברציפות ורצף כזה לא רשמו הצהובים מאז…ימי סוזה כמובן. אז, מנובמבר עד ינואר חגג הפורטוגלי שבעה ניצחונות רצופים. הצהובים מחזיקים גם במאזן של שבעה ניצחונות בית רצופים, 377 דקות ללא ספיגה בנתניה ומאז פיטורי ארבלדזה, הם נקלעו לפיגור רק במשחק אחד.
מכבי ת"א של הסיבוב השני כבשה פחות (21 לעומת 24), אבל גם ספגה הרבה פחות. למעשה, רק בעונה סדירה אחת בתקופת קרויף ספגו הצהובים פחות שערים מבעונה הנוכחית. צדקתם, בעונה של פאולו סוזה. במילים אחרות, הנתונים משדרים עוצמה. הקבוצה קצת פחות.
2. 12 נקודות הליגה של וידיגאל הושגו מול קבוצות פלייאוף תחתון: קריית שמונה, בני יהודה, הפועל אשקלון והפועל חיפה. מגמת הלעשות את המינימום כדי לנצח הגיעה אמש לשיאה במשחק הראשון בו מכבי ת"א ממש לא הייתה ראויה לניצחון. כלומר, המינימום הספיק הפעם בקושי בגלל שהיריבה לא הייתה מספיק מרוכזת בפעולה האחרונה.
הפלייאוף העליון הוא סיפור אחר. מכבי חיפה היא לא הפועל חיפה ובני סכנין היא לא בני יהודה. מכבי ת"א נראתה בראשון בערב בנתניה כמו אחד שהלך לישון צהריים ושכח לשים שעון מעורר. האמת, אין דבר יותר כיף משנ"צ טוב באמצע היום כשאתה יכול להרשות לעצמך את זה. רק שאם לא תקום בזמן, אתה יכול לפספס את מה שמחכה בהמשך הערב.
ליטו וידיגאל. ירידה ביכולת (דני מרון)
העונה של מכבי ת"א מתקרבת לרגע הכרעה הראשון בתחילת אפריל. משחק העונה בבאר שבע ואז חצי גמר הגביע מול בית"ר ירושלים. ברור שהגביע הוא מטרה משנית בעונה כזאת, אבל ניצחון על בית"ר ייתר את המאבק על המקום הרביעי ויכול להפוך את הפלייאוף העליון לקצת יותר נוח.
באר שבע תצטרך לעבוד קצת יותר קשה לפני משחק העונה כשתפגוש את בית"ר ירושלים ומכבי חיפה. אם השתיים ישמרו על מאזן מושלם עד אז ולא יסבלו מווירוס פיפ"א, נקבל משחק עונה בטרנר כשהצהובים במינוס שלוש (לעומת מינוס נקודה בסיטואציה המקבילה אשתקד). במצב כזה, תיקו לא יהיה רע לשני הצדדים.
רובן מיקאל. הופך את מכבי לרכה וחשופה (אריאל שלום)
3. ג'ורדי קרויף ובהמשך וידיגאל ויתרו על שחקן דפנסיבי נוסף בקישור גם בגלל הפציעה של אייל גולסה ובעיקר בזכות ההגעה של רובן מיקאל. היתרון בהרכבת הפורטוגלי הוא שלמכבי ת"א יש עוד שחקן שדוחף את המשחק קדימה לעומק שטח היריב ויכול לפרק הגנה במסירה מתוחכת. החיסרון? מכבי ת"א הפכה רכה מאוד וחשופה להתקפות מתפרצות.
מיקאל היה חלש כמו לא מעט מחבריו במשחק מול הפועל חיפה והתוצאה הייתה משחק ללא איום למסגרת. זה היה ההבדל לעומת שלושת המשחקים הקודמים. מכבי ת"א לא יוזמת, לא יוצרת, סובלת שנזקקה למזל ולפרדראג ראיקוביץ' מרוכז. וידיגאל אולי התעלם או התחמק, אבל יש ירידה הדרגתית ביכולת במשחקים תחתיו.
ארון שוינפלד. קיבל דקות (אריאל שלום)
4. הרוטציה של וידיגאל התרחבה אתמול ל-18 שחקנים ששותפו תחתיו עם שילובם של ארון שוינפלד ומרסלו לדקות בודדות. הקשר הברזילאי, המחליף ההגנתי הבולט לקישור, שיחק 46 דקות בכל המסגרות מאז שהגיע. שוינפלד שיחק 41 דקות. כלומר, הוא המשיך לקחת סיכון. אמנם ההחלטה להריץ הרכב חזק ולא לחשוב על צהובים לגיטימית ומעוררת כבוד, אבל הופכת קצת מיותרת כשעל המגרש השחקנים עצמם שומרים כוחות.
ההחלטה של המאמן לא ממש מובנת. הרי עד תום העונה יהיו עוד צהובים, אדומים אולי פצועים ויש גם משחק נבחרת. ללא רוטציה, מכבי ת"א יכולה למצוא את עצמה במצב בו היא שולפת למערכה ברגע האמת שחקנים שלא נמצאים בכושר משחק. ואגב מרסלו ושוינפלד, הופעת הבכורה של שניהם הייתה במשחק הקודם מול באר שבע. ג'ורדי חשש פחות מסיכונים. וידיגאל עדיין לא שם. הוא ממשיך לנקוט בגישה המינימליסטית שבאה לידי ביטוי אפילו במקרה ברק יצחקי. ג'ורדי על הספסל. ג'ורדי יסדר. ואני אמשיך לא להגיד כלום.
5. 9:15 זה מאזן הפעמים בהם באר שבע שיחקה לפני מכבי ת"א בעונה הסדירה. האם יהיה איזון בשיבוץ משחקי הפלייאוף העליון?
מה דעתך על הכתבה?