האם גם בסיטואציה כזו, שבה נפצע שחקן משמעותי מאוד, סמל של קבוצה הרבה יותר מקושרת במסדרונות בשווייץ – האם גם אז אופ"א הייתה דוחה ב-22 שעות משחק כל כך קריטי? נדמה לי שלא. ניקח אתכם למקום אחר באותו ערב, בו התרחש האירוע שלחלוטין ניתן לכנותו פיגוע. נגיד, טורינו. בואו נניח שקיילני או בונוצ'י היו נפגעים ברסיסי זכוכית דוגמת הפגיעה של מארק ברטרה. האם אתם רואים את ג'יג'י בופון עולה לשחק יום אחר כך, כשרוב שחקני הקבוצה מוכים הלם?
אז אופ"א שוב הוכיחה שאין לה את זה. אין לה את היכולת לקבל החלטה נכונה – לא לטווח רחוק ולא בזמן אמת. בעיקר על רקע העובדה שהטרור העולמי כבר היכה באירופה בכלל ובגרמניה בפרט בשנה האחרונה, ארגון אירופי אמור להיות הרבה יותר רגיש, הרבה יותר עוטף, מכיל ובעיקר מנהל כמו שצריך את המפעל הכי יוקרתי.
הטרור בערב שלישי פגע קשות בספורטיביות של הדו קרב המסקרן בין דורטמונד למונאקו. בניגוד למפגשים הרבים בין באיירן לריאל, זו הייתה הפעם הראשונה בה היו אמורות להיפגש שתי הקבוצות ההתקפיות והססגוניות האלה. בניגוד לבאיירן וריאל, אלה שני מועדונים שלא רוצים לעשות צרות או בעיות ולכן כנראה ראינו אפס מחאה טרם המשחק על עצם קיומו, והרבה מאוד מחאות – שנשמעות כעת כמו תירוצים – בסיומו.
תומאס טוכל, מאמנה של דורטמונד, החליט לשתוק לפני ולפתוח את הפה רק אחרי, ובכך נתן לגיטימציה לאופ"א לנהוג כפי שנהגה. גם שתיקתם של הנס יואכים ואצקה, מנכ"ל דורטמונד ואחד האנשים החזקים בכדורגל הגרמני, וד"ר ראובל, נשיא המועדון ונשיא הבונדסליגה, הייתה רועמת מדי, וגרמה לאנשים להבין שאין שום פסול בקיום המשחק הכי חשוב של דורטמונד העונה יממה בלבד אחרי הטראומה הכי גדולה שעבר כל אחד משחקניה. ואם אמרנו שחקניה, חשוב להדגיש שרבים מהם – חמישה ששיחקו אתמול לדוגמה – בני פחות מ-23, ועם כל הכבוד למיליונים שהם מרוויחים, כשמדובר בפיצוץ מטעני צינור, כולם בני אדם שמרגישים חוסר אונים.
שחקני דורטמונד. אפילו נשיא המועדון לא דיבר (Gettyimages)
אז הצהובים-שחורים עלו לשחק ברביעי בערב, ואיבדו כמעט לחלוטין את הסיכוי להמשיך לחצי הגמר. נכון, יכול להיות שזה היה קורה בכל מקרה, כי מונאקו היא באמת מכונה משומנת להפליא, אבל המשחק לא היה אמור להתקיים סמוך כל כך להלם הראשוני. האשמים רבים – אלה לא רק אנשי אופ"א חסרי התבונה והרגישות, אלא גם אנשי דורטמונד ומונאקו שהיו צריכים להודיע חגיגית: לא נעלה למגרש יום אחרי אירוע שכזה. עבור אנשי מונאקו, הפגנת הסולידריות שהייתה אמורה להגיע – לא הייתה. עבור ואצקה, ראובל, טוכל ושות' – העמידה על הצרכים הטבעיים של השחקנים והמועדון לא התקיימה, ובכך הם יכולים לראות עצמם פתורים מתלונות בבוקר שאחרי. הביקורת על קיום המשחק הייתה חייבת להגיע במהלך אותו יום, וגם אם נעשו ניסיונות כאלה הם היו עדינים מדי, חשאיים מדי וחסרי מחץ .
לא סתם הדגשתי את ההבדל בין מינכן לדורטמונד. אני לא רואה סיטואציה בה היה מתקיים משחק בין באיירן לריאל אם אחד השחקנים של הבווארים היה נפגע. קול הצעקה היה יוצא החוצה עוד באותו לילה ממשרדו של אולי הנס. קרל היינץ רומניגה, פרנץ בקנבאואר, מתיאס זאמר, קרלו אנצ'לוטי וכל מי שמחובר למועדון הזה – אף אחד לא היה מאפשר לאופ"א לקבל החלטה כזו ללא הסכמת באיירן.
רונאלדו מול באיירן. לא קבוצות שהיו משחקות אחרי פיגוע (Gettyimages)
אבל דורטמונד הוכיחה נאיביות, אופ"א הוכיחה עליבות, וחוסר הספורטיביות בא לידי ביטוי הלכה למעשה ב-90 הדקות בזיגנל אידונה פארק. מי שמשלמים את המחיר בסופו של דבר הם אוהדי ושחקני דורטמונד, שבמקום לחוות את הערב הכי מרגש ומסעיר שלהם עד כה העונה, חוו פיגוע כפול – שלושה פיצוצים בערב שלישי, ושלושה שערים ברשת של רומן ברקי באדיבות אופ"א בערב רביעי.
ונסיים בבדיחה: האוטובוס של ברצלונה מתקרב לקאמפ נואו, ולפתע מתרחש פיצוץ שגורם לאינייסטה להתאשפז עם שריטה קלה במצח. הלם בתוך האוטובוס של בארסה, אבל אופ"א מבקשת מהספרדים לשחק ערב אחרי. יגיעו? הצחקתם את פיקה.
מה דעתך על הכתבה?