בית"ר ירושלים חזרה מהונגריה עם הרבה ביטחון. שינוי המערך של שרון מימר שעבד מצוין, הניצחון המוחץ והיכולת הטובה, הפיחו אופטימיות רבה אצל שחקני ואנשי הקבוצה. אופטימיות שאולי השכיחה את משחק ההגנה החלש במפגש הראשון מול ושאש ואת החיסרון הגדול של חסוס רואדה ודן איינבינדר.
באווירה זו עלתה אמש (חמישי) בית"ר למשחק מול בוטב פלבודיב, כשמימר העלה הרכב ומערך זהים לאלה שפתחו בהונגריה. הבולגרים מנגד, עלו עם מערך של 4:3:3 נסוג, כשהם מנסים להאט את המשחק, לצופף את מרכז השדה ולנסות לצאת למתפרצות דרך נדלב, סטויאנוב המהיר וקוסוקו. סגנון המשחק הזה חשף את בית"ר בערוותה.
החיסרון של רואדה בהנעת הכדור זעק לשמיים, קצב המשחק היה איטי להחריד וגם השער של כחילה, שהגיע מכדור קרן ושגיאה גדולה של השוער הסרבי/בולגרי צ'בורוביץ' (חלש מאוד בכדורי גובה – נקודה שבית"ר תהיה חייבת לנצל בגומלין), לא גרם לבית"ר להגביר את קצב המשחק. הצהובים-שחורים הצליחו להגיע למצבים, בעיקר בגלל משחק שלומיאלי של הבולגרים, אבל החלטות טכניות לא נכונות של שכטר, ויום רע של ורד מול השער, מנעו מהם להגדיל את התוצאה.
המחצית השנייה התאפיינה במשחק מפוזר של שתי הקבוצות. בית"ר איבדה את מרכז השדה ומימר ניצב בפני דילמה לא פשוטה. האם לוותר על בלם, להוסיף שחקן קישור עם אוריינטציה התקפית ולנסות ללכת על השער השני תוך סיכון מסוים מבחינה הגנתית, או להמשיך עם שלושה בלמים ולקוות שלמרות הבלאגן במגרש, בית"ר לפחות תשמור על שער נקי. אתמול מימר בחר באופציה השנייה ולצערו חניכיו ספגו כתוצאה משגיאה קשה במרכז ההגנה. רק אז הוא עבר ל-4:3:3, אבל זה היה מעט מדי ומאוחר מדי.
שחקני בית"ר מאוכזבים. דרוש חיזוק (אודי ציטיאט)
דווקא במשחק מול יריבה נחותה, חסרונותיה של בית"ר נחשפו במלוא עוזם. שלושת הבלמים של בית"ר מתקשים בהנעת הכדור. היכולת שלהם למסור כדור בקצב גבוה, להזיז את שחקני היריבה ואז לבטל את קו הקישור בכדור עומק היא מוגבלת ביותר. החולשה של בית"ר באספקט הזה גורמת להאטת המשחק, מגדילה את המרחקים בין החוליות השונות במגרש ולא מאפשרת משחק מעבר מסודר ויצירת יתרונות מספריים מול הגנת היריבות.
מבחינה הגנתית, לביתר יש בעיה לא פשוטה בצד שמאל. מרסל הייסטר לא מגן מספיק טוב מבחינה הגנתית. בעונה שעברה, שרואדה שיחק לצידו, זה הורגש פחות. העונה, צד שמאל של בית"ר פשוט פרוץ. הייסטר לוקה בעמידה, מתזמן בצורה רעה את הגישה ליריב במאבקי 1 על 1 והסגירה שלו בכדורי רוחב לא טובה. אם בהתקפה הוא היה מספק מספרים, ניחא. אבל גם שם, למרות יציאות טובות קדימה והגעה לעמדות קורצות, הוא לא נותן תפוקה.
שחקני בוטב פלובדיב. ניצלו את ההגנה הרפויה (אודי ציטיאט)
ועם כל זאת, בית"ר קבוצה איכותית יותר מהבולגרים והיא יכולה וצריכה לעבור אותם בגומלין. דווקא העובדה שבמשחק החוץ הבולגרים, באופן טבעי יחזיקו יותר בכדור, יכולה לשחק לטובת הירושלמים. במצב האבולוציוני הנוכחי שלה, כשהיא מתקשה ליזום התקפות ולשחק מסודר, הדבר הכי טוב מבחינת בית"ר הוא לחכות במרכז המגרש, לנסות לחטוף כדורים ולצאת למתפרצות תוך ניצול המהירות והיכולת האישית של השלישייה הקדמית, ובתקווה שהם יהיו יותר מרוכזים מול השער.
בית"ר הוכיחה בהונגריה שהיא יודעת להשיג תוצאה טובה במשחק חוץ והיא בהחלט יכולה לעשות זאת גם בבורגס. אבל גם אם זה יקרה היא חייבת להביא בלם דומיננטי, אחרת, הקשיים שהיא חווה באירופה, יבלטו ביתר שאת בליגה שלנו.
מה דעתך על הכתבה?