חאמס היה אז בשיא תהילתו, אחרי טורניר נהדר ושערים מרהיבים. הוא הגיע לריאל עם ציפיות גבוהות ממנו, ובעונה הראשונה באמת סיפק את הסחורה עם 17 שערים בכל המסגרות, מהם 13 בליגה. בקבוצה בה משחקת שלישיית BBC (בייל, בנזמה וכריסטיאנו רונאלדו), זו תפוקה לא פחות ממצוינת.
אבל אז הגיע זינדין זידאן. אם יש שחקן שמשחק בדיוק במשבצת שבה שיחק זיזו – זהו רודריגס. פליימייקר אמיתי, עם יכולת כיבוש וקסם ברגליים. אבל שתי העונות האחרונות החזירו את הקולומביאני ארבע-חמש שנים אחורה. זידאן לא הסתדר איתו, או ליתר דיוק – חאמס לא הסתדר עם זיזו. הקשר הפך לשחקן ספסל אצל זידאן, עם הספסול הגיעה המתיחות, ואחר כך ההתפרצות והקללות. השיא הגיע כמובן בגמר ליגת האלופות, כשילד הפלא נותר מחוץ לסגל בקארדיף. וזהו. מכאן כבר לא הייתה דרך חזרה.
חאמס בימיו היפים בריאל מדריד (gettyimages)
לא שמישהו חיפש את הדרך חזרה. שני הצדדים נשמו עמוק ורחב השבוע, כשחאמס השלים את המשימה – לעזוב את מדריד. עכשיו, בבאיירן מינכן, הוא יוכל לגלות שוב – לעצמו ולעולם – אם הוא באמת אותו השחקן של יוני 2014, או שהוא בעצם קשר מוכשר ולא יותר, שלא באמת מסוגל להוביל מועדון ברמות הגבוהות.
בבאיירן רודריגס יקבל – לפחות על פניו – הכל. זה אומר את חולצת ההרכב, את הובלת הכדור לצד טיאגו (שיולב מרתק, או התנגשות צפויה?) ובעיקר צ'אנס להוכיח מה הוא ומי הוא הרכש הזה הוא אחד המסקרנים העונה באירופה. הוא מעביר שחקן שהגיע לאלופת אירופה כשחקן שפותח בכל משחק והפך לאחד שלא סופרים אותו לקבוצה שרוצה לקחת העונה את התואר האירופי. קרלו אנ'צ'לוטי היה האיש שהביא את הקולומביאני למדריד ופתח איתו בכל משחק ליגה (כשהטאלנט היה בריא). הוא מאמין בו, ואולי אפילו ישנה בזכות הגעתו את כיוון החשיבה שלו.
עזיבתו של דוגלאס קוסטה והגעתם של קורנטן טוליסו ורודריגס הופכת את באיירן לתלויה מאוד בשני שחקני כנף מזדקנים ובנער שעדיין לא פרע שטרות באופן שבו אפשר לסמוך עליו עם חולצת הרכב – קיגסלי קומאן. כשאנצ'לוטי מביא את חאמס, הוא בחלט עשוי לחשוב על חזרתו של סגנון היהלום המילאנזי, עם חאמס בתפקיד קאקה, טיאגו כנווט מאחור בסגנון פירלו ועוד שני גרזני אמצע ביניהם. זה עשוי להציב את מולר בחוד לצד לבנדובסקי, או אולי את רובן – אבל קשה לראות את שלשתם יחד עם חאמס באותו מערך.
אין הרבה שחקנים בעולם שמשחקים את ה-10 הקלאסי כמו חאמס או איסקו (שזידאן הפך לאט לאט לסוג של 10 הגנתי), ולכן הקולומביאני הוא רכש מרענן שעשוי לתת לבאיירן אופציות של היו לה. השאלה, כמו תמיד אצל חאמס, היא מה קורה עם הראש.
לא ברור מה קדם למה – הספסול שהוביל להתנהגות הבעייתית והנידוי החברתי, או דווקא ההתנהלות שהובילה לתיעוב כלפיו בחדר ההלבשה בברנבאו, ומשם גם הנידוי המקצועי. זו חידה שתיפתר בבאיירן מהר מאוד. הגרסה האופטימית תולה את תקוותיה ביחסים החמים של המאמן האיטלקי עם חאמס. אנצ'לוטי זכה לאמן את הקולומביאני במשך שנה ויודע בדיוק עם מי יש לו עסק. המזג החם הוא עניין יחסי כשמדובר בדמות אב על הקווים, דמות שיודעת לרכך כמעט כל כוכב עולמי. לכן בבאיירן לא מתרגשים כשמספרים להם שחאמס רודריגס הוא פגע רע.
זידאן. האם חאמס יוכיח לו מה הוא שווה באמת? (gettyimages)
החלום הכי מתוק של חאמס רודריגס מתרכז בחודשי האביב של 2018. הוא כבר חולם על מפגש מול האקסית, הוא כבר חולם לעשות לזידאן את מה שמוראטה עשה לאנצ'לוטי באפריל 2015 – לתת לו זבנג בשלבי הנוק-אאוט של ליגת האלופות ולומר לו: "טעית".
מה דעתך על הכתבה?