עבור רבים, פסגת העניין לקראת תחילת העונה הקודמת בפרמייר-ליג הייתה הדו-קרב המתהווה תוך כדי הקיץ בין ז'וזה מוריניו לפפ גווארדיולה. שני המאמנים הגדולים בעולם, באותה עיר, ראש בראש. זה באמת התחיל כך. כבר במחזור הרביעי הם נפגשו, כששניהם מושלמים בראש הטבלה. אבל שם, בערך בחודש ספטמבר 2016, זה גם נגמר.
וזה היופי הגדול בליגה כמו הליגה האנגלית: כמעט הכל יכול להתרחש בה (כנראה שארסנל או ליברפול לא יירדו ליגה בקרוב, אבל חוץ מזה, באמת הכל). מי בכלל ספר את אנטוניו קונטה כמועמד לתואר (אני); מי בכלל חלם על כך שמוריניו יסיים עונה רק במקום השישי, הנמוך שלו אי פעם (אני); ומי העריך שגווארדיולה וסיטי, המועמדים המובילים לזכייה, יהיו עסוקים בחודש מרץ בניסיון לשמור על מקומם בטופ-4 ולא יותר (פה דווקא נפלתי, אבל זו אשמתו של פפ).
כמה חיכינו ל-11 באוגוסט, ואתמול עונת הפרמייר-ליג ה-26 יצאה לדרך. חצי יובל חדש מתחיל, ואיתו 20 קבוצות, המון סיפורים, כסף גדול, שחקנים חדשים, וכמובן – שני עמודים של תחזית. קבלו את טבלת ליגת העל, כפי שהיא תיראה בסוף חודש מאי 2018. זמן הטעויות מתחיל עכשיו.
1. מנצ'סטר סיטי
בעונה שעברה הוא הגיע בקול תרועה. במהלך העונה הוא הבין שזו ליגה אחרת, וגם הבוסים הבינו שצריך לתת זמן. אז נגמר הזמן, והמבחן של פפ גווארדיולה מתחיל עכשיו. הוא חיזק את ההגנה, בעיקר במקומות שמהם ראה את הבעיה – האגפים. קשה עדיין לקבוע שניקולאס אוטמנדי וג'ון סטונס הם בלמים שמסוגלים למשוך קבוצה לתואר, ופה החידה הגדולה של סיטי.
איש המפתח: אדרסון. אומרים ששוער הוא חצי קבוצה. החצי ההתקפי של סיטי נראה פנטסטי. אדרסון ינסה לא להיות קלאודיו בראבו, כדי להחזיר את האליפות לסיטיזנס אחרי ארבע שנים.
אדרסון. ינסה לא להיות קלאודיו בראבו (מנצ'סטר סיטי, רשמי)
2. מנצ'סטר יונייטד
ז'וזה מוריניו למד היטב את השטח, ניקה מה שצריך והביא שחקנים בדיוק במיקומים הנכונים: בלם, קשר (לוותר על קשר כמו נמניה מאטיץ', ועוד בשביל יונייטד? לא מתאים, צ'לסי) והחלוץ מספר 2 בפרמייר-ליג מבחינת כיבושים, והטוב ביותר מבחינת פוטנציאל.
איש המפתח: פול פוגבה. לא יעזור כמה ההגנה תהיה חזקה וכמה יכבוש רומלו לוקאקו, האליפות של מוריניו תלויה במנהיג שלו. יונייטד עדיין מחכה לפוגבה של יובה.
פוגבה. בסופו של דבר, הכל תלוי בו (Gettyimages)
3. טוטנהאם
מאוריסיו פוצ'טינו יושב בינתיים על הגדר וממתין. הסגל שלו דל מאד, ונדמה כאילו טוטנהאם מכוונת רק אל הליגה כרגע, ולא לאירופה. בכל מה שקשור להרכב הראשון, התרנגולים הם היציבים בליגה. ההגנה הכי טובה וההתקפה הכי טובה עדיין כאן. השאלה הגדולה היא אם על הספסל יהיו מספיק שחקנים כדי לתת מנוחה להרכב החזק במסגרות האחרות. אם לא, טוטנהאם תישאר בטופ-4, אך בחלקו התחתון.
איש המפתח: כריסטיאן אריקסן. שני הכוכבים הגדולים בלבן הם הארי קיין ודלה אלי. הקשר הדני התעורר לקראת סיום העונה שעברה, במרדף המצוין שסיפקה טוטנהאם אחרי צ'לסי. העקביות שלו תהיה שם המשחק.
פוצ'טינו. מכוון רק לזירה המקומית? (AFP)
4. צ'לסי
גם אנטוניו קונטה לא ממש השתולל הקיץ. שדרג עם אנטוניו רודיגר, אבל קורט זומה וג'ון טרי הלכו; הביא את טיימואה בקאיוקו, אבל נמניה מאטיץ' נמכר; אלברו מוראטה הגיע, ודייגו קוסטה לא יישאר. אז איך בדיוק קונטה מתכוון לשחק העונה בכל המסגרות? הכחולים נהנו בעונה שעברה מחופש באמצע השבוע, והעונה זה פקטור שלא לגמרי נלקח בחשבון.
איש המפתח: אלבארו מוראטה. להבקיע 20 שערי ליגה זה לא מובן מאליו. כדי שהאלופה תישאר חזק בתמונה, הספרדי חייב לספק לפחות את אותם המספרים של קוסטה.
מוראטה. צריך לשחזר את המספרים של דייגו קוסטה (Gettyimages)
5. ליברפול
אנגולו קאנטה כבר הוכיח שכדי לקחת אליפות באנגליה, חשוב שיהיה לך קשר הורס תותח. לליברפול אין כזה. יש לה איכות התקפית, מהירות מסחררת ומאמן פנטסטי. ואת אנפילד. אבל אין לה הגנה יציבה, ולא שוער ברמה של האחרות, וכאמור גם לא קשר. אם וירג'יל ואן דייק ונאבי קייטה המבוקשים היו מגיעים, אולי החלום של יורגן קלופ היה ריאלי. כרגע, זה רק אם.
איש המפתח: סאדיו מאנה. אחרי עזיבתו הצפויה של פיליפה קוטיניו, אם וכאשר, הוא הברומטר ההתקפי המרכזי של קלופ. וזה די מסוכן.
קלופ. לא יצליח לזכות באליפות בלי קשר אחורי (Gettyimages)
6. ארסנל
לא נעים, האמת, אבל ככה זה כשיש שש מועמדות לתואר. אם אלכסיס סאנצ'ס יישאר, לארסנל יהיה את הסגל ההתקפי המרשים בליגה. אז מה? לארסנל אין קישור, אין קו בלמים יציב, אבל יש בית חולים שדה קבוע וקארמה בעייתית.
איש המפתח: גרניט ג'אקה. כל כך הרבה התקפה לפניו, והאיש שכרגע נחשב לאוברייטד גדול יצטרך להוכיח שלארסנל יש קשר ברמה של הטופ. אמור להיות האיש האחרון בקישור, כשראמזי לפניו. נראה.
ג'אקה. יוכיח שהוא ברמה של הטופ? (Gettyimages)
7. אברטון
בשנה שעברה, עם רומלו לוקאקו, אברטון היתה באנקר במקום השביעי. השנה אין חלוץ ברמת לוקאקו, אבל יש ווינר ששב הביתה. וויין רוני אמור לתת השראה לצעירי הטופי'ס ולהוביל אותם.
איש המפתח: דייבי קלאסן. ליד רוני ישחק תואם ברגקאמפ הצעיר. השאלה אם ההולנדי יוכל לעלות לרמה של הגדולים ולמצות את הפוטנציאל שיש לקישור החדש בגודיסון פארק.
רוני. יצטרך להוביל את החבורה הצעירה (אברטון, רשמי)
8. ווסטהאם
ההתקפה של ווסטהאם, לדוגמה, מגוונת יותר מזו של אברטון. הסגל של סלאבן ביליץ' מורכב מהרבה מאוד שחקנים מנוסים, וגם שחקני הרכש הם רובם סביב ה-30. האם הניסיון יוביל אותם לשמינייה הפותחת?
איש המפתח: ז'וזה פונטה. ההגנה של הפטישים היא עקב האכילס שלהם בשנים האחרונות. הפורטוגלי ינסה לייצב את קו ההגנה.
פונטה. הגיע לייצב את ההגנה (ווסטהאם, רשמי)
9. סטוק סיטי
בעונה שעברה סטוק חוותה עונה שגרמה למרק יוז לחשוב אחרת. אובדן המקום התשיעי הקבוע הביא לפרידה מהכוכב המאכזב מרקו ארנאוטוביץ'. ההתקפה שודרגה עם אריק צ'ופו מוטינג, קורט זומה יחזק את ההגנה ודארן פלטשר יביא קצת אופי בקישור. בנוסף, הרבה תלוי בהתנהלות של סיידו בראהינו המוכשר.
איש המפתח: ג'ק באטלנד. שוער העתיד של אנגליה כבר לא פצוע, וזו כבר סיבה לאופטימיות אצל יוז.
באטלנד. יישאר כשיר? (Gettyimages)
10. בורנמות'
הקבוצה של אדי האו כבר לא מהווה הפתעה עבור אף אחד. השנה הגיע ג'רמיין דפו כדי להפוך את ההתקפה של בורנמות' – עם ג'ושוע קינג, קאלום ווילסון וג'וניור סטניסלס – למאיימת יותר, וחזר גם נת'ן אקה מצ'לסי.
איש המפתח: אסמיר בגוביץ'. בימי סטוק הוא היה אחד השוערים היציבים בליגה. בבורנמות' הוא חוזר אל אפודת השוער הראשון ומהווה שדרוג לארתור בורוץ' הלא יציב.
בגוביץ'. שדרוג בין הקורות (בורנמות', רשמי)
11. סאות'המפטון
הקדושים שמרו על רוב הסגל הקיים, אך לא חיזקו כמעט. בעמדת המאמן מבחן רציני למאוריסיו פלגרינו שהגיע מדפורטיבו אלאבס וינסה ללכת בדרכו של מאוריסיו פוצ'טינו. המפטון שווה חלק עליון מבחינת הסגל, אבל עייפות החומר קיימת עלולה לצוץ.
איש המפתח: וירג'יל ואן דייק – ליברפול וארסנל רוצות, אבל לא מוכנות לשלם את מה שסאות'המפטון רוצה. וכדאי לקדושים להיאבק על הישארותו.
12. קריסטל פאלאס
כמו רונלד קומאן, גם פרנק דה בור מעורר הרבה עניין עם הגעתו. שינויים גדולים בסגל הוא לא עשה, אבל פאלאס, שניצלה בדקה ה-90 מירידה בעונה שעברה, בונה על כריסטיאן בנטקה בחוד ועל הקישור בהנהגת יוהאן קבאיי.
איש המפתח: ווילפריד זאהה. בעונה שעברה היה מעורב ב-16 שערי ליגה. הקיצוני בן ה-24 ממשיך להשתפר ולהפוך לאחד הטובים בליגה בתפקידו.
זאהה. בין הטובים בליגה בעמדתו (Gettyimages)
13. לסטר סיטי
אז מה יהיה עם לסטר? האם היא תחזור אל קדמת הבמה? כנראה שלא. תתמודד נגד הירידה? מוכשרת מדי. אז מה כן? תחזור למקומה הטבעי, בטח אחרי עזיבתו המתהווה של ריאד מאחרז.
איש המפתח: ויסנטה איבורה. עם שלושה תארי ליגה אירופית וגביע ספרדי אחד, שחקן הכלבו מסביליה מגיע לאנגליה. שילוב נכון שלו ייתן ללסטר עוד מימד, גם מקדימה וגם בקישור מאחור.
14. סוונסי סיטי
פול קלמנט ינסה להמשיך את המומנטום מסיום העונה שעברה. פרננדו יורנטה הוא העוגן ההתקפי, לוסיאנו נרסינג וג'ורדן איו יוסיפו מהירות והוולשים ינסו לשמור על היהלום – גילפי סיגורדסון.
איש המפתח: פרננדו יורנטה. שחקן שכובש בדיוק שליש משערי המועדון וגם יישאר במועדון (בניגוד לסיגורדסון המתנדנד) – יש יותר מפתח מזה?
יורנטה. עוגן התקפי (AFP)
15. ווטפורד
מגדל הבבל של וולטר מצארי לא ממש עבד בעונה שעברה. אל הסגל המבולבל הגיע מרקו סילבה המבטיח. לצרעות יש התקפה מוכשרת עם הסמל טרוי דיני, הגנה חלשה ושוער לא יציב. החידה נמצאת בקישור.
איש המפתח: אטיין קאפו. שחקן נהדר שלא מיצה את הפוטנציאל שלו לאורך רוב הקריירה. אולי סילבה יידע להוציא ממנו עוד.
16. ווסט ברומיץ'
הקבוצה הכל כך עיקשת של טוני פיוליס (העיקש לא פחות) לא התרעננה מספיק וצפויה לה עונה קשה. העוגנים מאחור – גארת' מקאולי, ג'וני אבאנס וקרייג דוסון – ימשיכו להיות המוציאים לפועל בכדורים נייחים על רקע חולשת החלוצים. זה יספיק להישאר, ולא יותר.
איש המפתח: ג'יימס מוריסון. אחרי עזיבתו של פלטשר, נותר מוריסון המנהיג המקומי. ווסט ברום עדיין תסתמך על אופיים של שחקניה, ולסקוטי יש מזה בשפע.
מוריסון מול עלי. המנהיג המקומי (Gettyimages)
17. ניוקאסל
כשסטיב מקלארן הגיע לפני שנתיים, הוא קיבל תקציב רכש נאה, והציפיות הגבוהות הסתיימו במפח נפש. הפעם, לעולה החדש של רפא בניטס אין את אותן הציפיות, ואפילו רחוק מזה. ההתקפה בנויה על דווייט גייל שחוזר אל הפרמייר-ליג כדי להראות שהוא שייך לרמות הגבוהות. מיקל מרינו הגיע מדורטמונד והקישור של רפא בניטס אמור ליהנות ממנו.
איש המפתח: ג'ונג'ו שלבי. רק בן 25, אבל מנהיג אמיתי. ניוקאסל לא מספיק איכותית כדי להגיע לטופ 10, שלבי אמור להוביל אותה לעוד עונה בליגה הבכירה. אין מטרות אחרות כרגע.
18. ברייטון
תומר חמד ובירם כיאל עלו ליגה ונשארו חזק בסגל, ובעניינים. אבל כריס יוטון לא באמת בנה קבוצת פרמייר-ליג, ומסתמך על אלה שהביאוהו עד הלום. מוטיבציה ותשוקה לא יספיקו כאן.
איש המפתח: פסקל גרוס. פה בדיוק הבעיה: הפליימייקר שירד ליגה עם אינגולשטאט מגיע כדי לעשות אותו דבר עם ברייטון. נקווה שאנחנו טועים.
חמד. ישרוד בליגה? (ברייטון, רשמי)
19. ברנלי
קבוצת החוץ הכי גרועה של העונה שעברה (רק שש נקודות חוץ) תנסה קודם כל להשתפר מהבחינה הזו. ג'ונתן וולטרס ופיל בארדסלי הגיעו מסטוק כדי להוסיף ניסיון, אבל לשון דייץ' יש סגל בינוני, ועזיבתו של מייקל קין הבלם תשפיע מאד.
איש המפתח: סם ווקס. נתן את עונת חייו בעונה החולפת. השערים של אנדי גריי המוכשר ממנו יגיעו בוודאי, אבל האקס פקטור הם השערים של ווקס. אם יבקיע כמו בעונה שעברה (10), יש תקווה לברנלי.
20. האדרספילד
קבוצת הצ'מפיונשיפ של ואגנר מגיעה לחוויה חד פעמית בפרמייר-ליג. קשה לראות את ההרפתקה הרומנטית הזו ממשיכה. כמו במקרה ברייטון, קשה לבנות רק על המוטיבציה והשיטה של תלמידו של קלופ, דויד ואגנר.
איש המפתח: אליאס קצ'ונגה. הקונגלוזי עשוי להיות המוציא לפועל העיקרי של האדרספילד. עם ניסיון בבונדסליגה, קצ'ונגה יכול להגיע למספר דו ספרתי של שערים. קשה להאמין שזה יספיק.
מה דעתך על הכתבה?