לא מעט גבות הורמו עם החתמתו של עומרי בן הרוש במכבי חיפה, אך כמו בכל תהליך בנייה, גם כאן לא חזו האוהדים את תוכניתו של גיא לוזון לחרוג מתבנית ה-2-4-4 האופיינית לו, להחזיר את בן הרוש לתפקידו המקורי כבלם וליצור מערך של שלושה במרכז ההגנה. אליסון דוס סנטוס ודקל קינן ישלימו את מצבת הבלמים, ארנסט מאבוקה ישמש כמגן תוקף בימין סאן מנחם כמגן תוקף בשמאל, ומכבי חיפה תיישר קו אחורי מאוזן, מהיר, אך לטעמי כלל לא איכותי.
גם מאבוקה וגם סאן מנחם (או בן הרוש) יכולים וצריכים לשחק כמגנים במערך שני בלמים; אין ודאות שקינן יסתדר עם תפקיד ה"לאונרדו בונוצ'י" הישראלי, שמחייב ארגון מאחור ושליחת כדורים ארוכים; שימוש בחמישה שחקנים מאחור, מוכשרים ככל שיהיו, עדיין ישאיר לחיפה רק חמש עמדות פנויות מלפנים במקום שש – כלומר, שחקן אחד פחות שיכול לסכן שער.
כתוצאה מכך, ובהנחה שמקומו של גל אלברמן כקשר ציר אחורי מובטח, לחיפה נותרו ארבעה מקומות בלבד לשחקנים התקפיים. ההנחה שבשיטה הזו המגנים משתחררים להתקפה, אינה מחזיקה מים לא רק משום שמאבוקה הקמרוני הבקיע מעמדה זו ארבעה שערים בלבד בכל שבע שנותיו בסלובקיה, אלא בעיקר בשל האפשרות שתעמוד בפני היריבה לחזק את האגפים, לבטל את היתרון המספרי של מכבי חיפה ולהשאיר אותה חשופה בכנפיים.
אלא שכאן גיא לוזון הבריק לכאורה. למרות החמישייה מאחור, לוזון יפתח עם שניים בלבד בקישור, לרוב אלברמן וגיורגי קוסטדינוב, ועם שלישייה קדמית שבה שניים מתופקדים בצדדים (מאור בוזגלו או אופיר מזרחי בימין, ניקיטה רוקאביצה או קאיו בשמאל), ולפתע האגפים סגורים. לא עוד מערך חשוף של 2-3-5, אלא 1-4-5 הגנתי, שהופך ל-3-2-5 התקפי – שיטה שעד היום נותרה מנת חלקו של לואיס פליפה סקולארי עם נבחרת ברזיל של מונדיאל 2002, אבל גם של מאמן נוסף, מפתיע, מוכשר ומקורי, שנקט בשיטה זו בפתיחת העונה.
יוסי אבוקסיס. מצליח לנעול את האגפים במערך שמתאים לקבוצות צנועות (עדי אבישי)
יוסי אבוקסיס הציב את מאוויס צ'יבוטה או דניאל אביטל משמאל, את אלמוג בוזגלו או מתן חוזז בימין, את נריוס ואלסקיס או דובב גבאי במרכז, ואת אלון תורג'מן כגיבוי. והנה, לזהובים שבעה שחקנים בחלק הקדמי. אבוקסיס בחר נכון. במרכז השדה מתופקדים סתיו פיניש ורועי גורדנה, וגם אבוקסיס מצליח לנעול את הקווים בשיטה שמתאימה לקבוצות צנועות, אך לא למכבי חיפה, שתהיה חייבת העונה לתת סוף סוף תשובה הולמת להפועל באר שבע ומכבי תל אביב.
מה דעתך על הכתבה?