בסימן שאלה: אנשי המפתח של העונה החדשה

1. ג'ורדי קרויף
אין בכלל עוררין על היותו של ג'ורדי קרויף הדמות המשמעותית ביותר של השנים האחרונות בכדורגל הישראלי. הוא האיש ששלט פה במשך שלוש עונות, ולא משנה שהיה לו על הדשא שחקן שובר שוויון. החל מ-2012, ההולנדי הוא מכבי תל אביב. הוא הוכיח שניהול נכון מביא תוצאות, ובשנתיים האחרונות גם הוכיח שעל טעויות בניהול משלמים.

"התשלום" הגיע בצורת מקום שני, פעמיים, אבל את האקסטרות שילם ג'ורדי מיד לאחר העונה האחרונה. ביוזמתו או שלא ביוזמתו, הוא יהיה השנה האיש על הקווים. השינוי מגיע גם כי בעונה שעברה, בתקופת ההמתנה למאמן, קרויף לקח את המושכות ועשה מספרים מעולים. למיץ' גולדהאר לא היה כאן שיקול כלכלי (למרות שהחיסכון בכך שאין דמות אחרת על הקווים הוא משמעותי מאוד), אלא מקצועי נטו: לקחת דמות שהוכיחה הצלחות בתפקיד על הקווים ולהתחיל איתה את העונה. אין ספק, גולדהאר קיבל מה שרצה, אם בכפייה ואם בהסכמה משותפת עם ההולנדי.

• קיארטנסון העניק ניצחון חוץ חשוב למכבי ת"א

עבור ג'ורדי, השיקול להיות מאמן קשור גם למקום אליו הגיעו קודמיו. כל מאמן שקרויף הביא למכבי תל אביב מצא עצמו אחר כך מתקדם לזירה גדולה יותר. אז אולי באמת הוא חושב אחרי כל שנות הנוחות בארץ הקודש גם על הכיוון הזה – להצליח כמאמן ולהתקדם למועדון גדול יותר. כמנג'ר הוא לא הצליח לייצר לעצמו שם עולמי, אולי כמאמן זה יעבוד.

2. מאור בוזגלו
מתי בפעם האחרונה היה כאן שחקן שנחשב כל כך משמעותי לקבוצה, למרות שהוא בכלל אמור לחזור ולשחק כדורגל רק לקראת סיום הסיבוב הראשון? מקרה מאור בוזגלו מוכיח שבאמת חסרים לנו כוכבים בכדורגל הישראלי. הוא גם מוכיח לנו שיש קבוצות שמוכנות לשלם על התקווה, על הפוטנציאל לקבל שחקן, גם אחרי פציעה מורכבת, עם אותן היכולות שהיו לו קודם.

מאור בוזגלו. הקהל הירוק מחכה רק לו (ערן לוף)

זה יכול להתרחש, יכול גם שלא. מאור בוזגלו יחתום במכבי חיפה. הוא יסגור מעגל של עשור איפשהו בחודש נובמבר וילבש את המדים שפנטז להיות בהם כנער. כשבוזגלו היה ירוק בפעם הקודמת, היו לפניו כל כך הרבה אופציות בהרכב, והיו מאחוריו כל כך הרבה כעסים במשפחה. היום, אפילו האבא התבגר מעט, ובטח שמאור בוגר ושקול יותר. בכל זאת, יו"ר ארגון השחקנים.

זו יכולה להיות סגירת מעגל מופלאה. מסע מרגש של הילד שמגיע להציל את המולדת, להשיב לה את הכתר שאבד לה, להחזיר עטרה ליושנה. בכרמל מצפים לו, ובוזגלו מצפה לחיבור הזה. השאלה הגדולה היא איך יחזור אחרי פציעה עם עומס הציפיות הזה, כדי להוביל עוד העונה את הירוקים למשהו אחר מהעונות האחרונות. בכל מקרה, רפואה שלמה.

3. אלי טביב.
ראינו את בית"ר ירושלים לפני כחודשיים מול ושאש, כאן באצטדיון המושבה. הפוטנציאל במשחקיה הסתמן כמרתק. ההתקפה ססגונית, ההגנה מתירנית – מרכיב מעורר תאבון בכל ארוחה . שרון מימר כבר לא יקבל טעימה מאף ארוחה. מופתעים? לא ממש. מהעיתוי? דווקא כן.

כולם חשבו – סליחה, חלק חשבו שהגעתו של אלי אוחנה תכניס באלי טביב מין רוח שפויה כזו של סבלנות ואורך רוח. אז לא ממש. טביב שבר את השיא של עצמו בפיטורי מאמנים. עוד לפני פתיחת העונה הוא מפנה את השטח על הקווים, ומנקה אותו ממי שהעז להתווכח אפילו לרגע. השמועות סביב חדר ההלבשה הבית"רי בתקופת מימר גרסו כי אין לו ממש יכולת קבלת החלטות, ועל הקווים במהלך משחק החלטותיו ניזונות גם ממי שיושב מאחור ומקבל הוראות מגבוה. מימר שילם את המחיר, גם אם לא ממש שלט במצב.

ומה עכשיו? טביב מול המראה. עכשיו הוא צריך לחשוב טוב מי יהיה האיש שאיתו הוא ירוץ עד שיימאס לו. זה יכול להיות מישהו שכבר עבר בבית"ר וצריך פרנסה, זה יכול להיות מישהו חדש שטביב יחליט שיכול להביא לו נחת. האבסורד הוא ששני המאמנים הקודמים הביאו את אלי טביב הכי גבוה שרק אפשר עם הסגל הקיים שהיה לו, מול שתי הגדולות של הכדורגל שלנו. מה שקורה לבית"ר של טביב עשוי להוביל את בית"ר לעונת כאוס. וחבל, כי הפוטנציאל המקצועי הוא גדול. נכון, חיזוק הגנתי הוא חובה, אבל פתאום מה שנחוץ הוא חיזוק ניהולי. חידה גדולה, ונקווה לתשובה שתפתיע לטובה.

אוחנה וטביב. משבר כבר לפני פתיחת העונה (דני מרון)

4. טוני וואקמה
לפני חמש שנים הגיע מהראן ראדי למכבי ת"א. שחקן ליגה טוב שנדד בקריירה הארוכה לא מעט בליגות הנמוכות. הוא היה בן 30, אחרי עונה טובה בסכנין. הימור של קרויף שפגע בול. אבל בין פגיעה בול לבין היסטוריה, יש מרחק אדיר. והאיש הזה יוכל להפוך בעוד תשעה חודשים לראשון בתולדות הכדורגל הישראלי שזוכה בשש אליפויות רצופות, שבכל אחת מהן הוא היה משמעותי. העונה של הפועל ב"ש תהיה תלויה העונה בראדי ובחבריו, שנרים פשוט טובים מדי עבור ליגת העל שלנו. אבל מעל כולם, היא תלויה בטוני וואקמה.

ליגת האלופות או הליגה האירופית – הפועל ב"ש תמשיך עם וואקמה לפחות עד ינואר. דומה שיותר מאשר בכל עונה אחרת, יתוודעו העונה סוכנים, סקאוטים ומאמנים אירופיים לפנומן הניגרי בן ה-28. עבור וואקמה, זה בדיוק השלב שבו הוא מסוגל וצריך לבצע את הקפיצה למועדון אירופי בכיר יותר. אבל אלונה לא תיתן לזה לקרות כל כך בקלות.

מהראו ראדי. בדרך לזכות בשש אליפויות ברציפות (אודי ציטיאט)

הפועל ב"ש היא לא וואקמה, אבל הפועל ב"ש – ואנחנו רואים זאת כמעט מדי שבוע במוקדמות ליגת האלופות -תלויה בו מאוד. כל עוד תצליח לשמור עליו, ב"ש היא מועמדת אבסולוטית לתואר המקומי. בכושרו הנוכחי, וואקמה מדגדג – ויש אומרים כבר נצמד – אל ימי הדומיננטיות הלא ארוכים של איגביני יעקובו ברחבות היריב. הזר הכי טוב בליגת העל פותח עוד עונה, שאמורה להיות הטובה בקריירה שלו (ואולי תהיה גם הטובה ביותר של קבוצתו). הרעב הוא האלמנט שיעמוד למבחן העונה בבאר שבע, ואיתו יגיעו, או לא, הנקודות. וואקמה לא נראה שבע. ראדי בטח לא.

יאללה, שיתחיל כבר.