עכשיו, כאשר ברזיל נחשב לפייבוריטית לזכייה במונדיאל הקיץ, מסקרן לחזור למחזור הפתיחה במוקדמות בדרום אמריקה. ב-9 באוקטובר 2015 הפסידה סלסאו 2:0 בסנטיאגו לצ'ילה ונראתה במשבר עמוק אחרי הפיאסקו בגביע העולם הביתי. דונגה היה המאמן, אליאס, אוסקר ולואיז גוסטבו שיחקו בקישור, הולק כיכב בחוד בהיעדרות של ניימאר, והדובדבן שבקצפת – בין הקורות עמד ג'פרסון.
שוער בוטאפוגו, שהיה בהרכב גם בקופה אמריקה ב-2015, נתפס כברירת המחדל בעמדה בעייתית למדי. אם מישהו היה אומר אז לברזילאים כי ברגע האמת יעמדו לרשותם שני שוערי צמרת ברמה העולמית הגבוהה, ומאמן אהוד במיוחד ייאלץ לבחור ביניהם, הם היו צוחקים. אלא שזו המציאות, והפתרון כלל לא טריוויאלי. מי צריך לזכות במירוץ – אליסון או אדרסון?
אז, בשלהי 2015, אליסון עדיין רק התחיל את צעדיו הראשונים באינטרנסיונל. זימונו לא התקבל בהתלהבות יתרה, והבכורה מול ונצואלה הייתה פושרת למדי. לעומתו, אדרסון ישב על ספסל בנפיקה, ובמולדתו כלל לא היו מודעים לקיומו. תוך תקופה קצרה נסקו השניים למעמד של כוכבים אמיתיים וכעת נדרש טיטה לקבל את ההחלטה החשובה. האם הוא שומר אמונים לאליסון בן ה-25, שהתבסס כשוער הראשון במהלך טורניר המוקדמות, או מהמר דווקא על אדרסון בן ה-24 שהפך בקיץ האחרון לשוער היקר ביותר בהיסטוריה פרט לג'אנלואיג'י בופון?
לטובתו של אליסון משחק ניסיון עשיר יותר. ההגנה רגילה לסגנון שלו, התיאום בינו לבין הבלמים המובילים – מירנדה, מרקיניוס וטיאגו סילבה – מצוין. הוא הצטיין לאורך טורניר המוקדמות, השתדרג יחד עם הנבחרת ולא איכזב מעולם את טיטה שקיבל את המושכות באמצע הקמפיין. למעשה, הוא היה הבחירה הטבעית של טיטה, ולא איבד את מקומו גם כאשר ישב על ספסל רומא במשך עונה שלמה.
אליסון זוכה לחיבוקים ברומא (AFP)
כאשר המעבר לליגה האיטלקית התרחש בקיץ 2016, סברו אוהדים רבים כי אליסון עשה טעות. הוא לא שותף אפילו במשחק ליגה אחד בעונתו הראשונה באיטליה, חזה בביצועיו של וויצ'ך שצ'סני הפולני ושותף רק במשחקים בגביע ובליגה האירופית. ביציעי אולימפיקו סברו כי המועדון זקוק לחיזוק בעמדת השוער כאשר הפולני עזב לטובת יובנטוס בקיץ האחרון, בשאיפה להפוך ליורשו של בופון. אולם, המאמן החדש אוזביו די פרנצ'סקו והמנהל הספורטיבי החדש מונצ'י שהיה בעצמו שוער עבר, הבהירו כי הברזילאי הוא האיש הנכון למשימה. הבחירה הזו השתלמה בגדול.
רומא אמנם נשרה במהרה ממאבק האליפות, אבל אליסון הוא מועמד מוביל לתואר שחקן העונה של הקבוצה. האינסטינקטים המעולים וקור הרוח הפכו אותו ליקיר האוהדים, ובאופן טבעי המצב החדש תורם לו מאוד בנבחרת. אם הוא היה האופציה הראשונה של טיטה כאשר בקושי ראה דשא במועדונו, כיצד אפשר לוותר עליו כאשר השתדרג לכוכב על באיטליה? תיאורטית, הדבר אפשרי כי המתחרה על האפודה הראשונה נותן עונה גדולה לא פחות.
באופן מעט אירוני, קיבל אדרסון הזדמנות להוכיח את עצמו בעקבות הפציעה של ז'וליו סזאר בתחילת 2016. השוער הוותיק, שכיכב במדי ברזיל בשני המונדיאלים הקודמים, היה המנטור של השוער הצעיר בליסבון. כאשר פינה את הבמה, לקח אדרסון את הצ'אנס בשתי הידיים, גילה יכולת פנומנלית אשתקד ומנצ'סטר סיטי החליטה לרכוש אותו תמורת 40 מיליון יורו על מנת לפתור את המצוקה אליה נקלע קלאודיו בראבו. כעת, בעוד הקבוצה של פפ גווארדיולה דוהרת לאליפות קלילה, כבר אפשר להצהיר כי מדובר בהצלחה מסחררת, והמאמן הקטלאני עצמו לא מהסס להצהיר: "אדרסון הוא אחד השוערים הטובים בתבל".
אדרסון נועל את השער בדרבי של מנצ'סטר (AFP)
אחת התכונות החשובות ביותר עבור גווארדיולה היא משחק הרגל, ואדרסון אכן מספק את הסחורה. הוא אוהב להשתתף בבניית המשחק, שולח מסירות ארוכות מדויקות, וגם לא מהסס לצאת מהרחבה בסגנון מנואל נוייר. איכויות אלה נדרשים קצת פחות בנבחרת, אך בוודאי לא יכולות להזיק. העניין הוא כי גם אליסון ניחן בהן, גם אם הוא מעט יותר שמרן בגישתו. גם לשוער רומא שליטה טובה בכדור ברגלו, והוא אפילו שיחק כחלוץ בנעוריו. למעשה, יש להם לא מעט נקודות דמיון. שניהם אמיצים מאוד, שניהם מצטיינים על קו השער, שניהם מעולים בהדיפות כפולות, שניהם שולטים נהדר ברחבה, שניהם התגברו על קשיים לא מבוטלים בדרך לפסגה. שניהם יודעים הכל על תחרות בריאה, ולכן הם לא חוששים ממנה. אליסון מקבל את היריב החדש בברכה, ואדרסון שערך עד כה הופעה אחת בלבד במוקדמות המונדיאל כאשר ההעפלה כבר הובטחה מעריך מאוד את עמיתו.
"אליסון הוא שוער נפלא, ואני גאה להיות בסגל לצידו", אומר שוער מנצ'סטר סיטי. "התחרות בינינו טובה לנבחרת. אני עוד קשה יותר בזכותו. לא משנה מי יעמוד בין הקורות, הנבחרת תהיה בידיים טובות בשנים הקרובות", מבטיח שוער רומא, ומתקבל הרושם שהוא צודק. בעבר, חוותה ברזיל בעיות רבות בעמדת השוער, וזכורה במיוחד הנבחרת המדהימה ב-1982 שנפגעה לדעת פרשנים רבים מחולשתו של ואלדיר פרס בין הקורות. טפארל האגדי היה נהדר בדרך לזכיה ב-1994, מרקוס הפתיע רבים ב-2002, דידה נהנה מגיבוי לא מבוטל, וז'וליו סזאר היה בזמנו בטופ העולמי, אך ניתן לומר כי איש מהם לא היווה נקודת חוזק בולטת בסגל ברזיל. הפעם, עשויים אליסון ואדרסון להגיע לרוסיה בכושר שיא וכל אחד מהם מסוגל להיות השוער הטוב בטורניר. מה תהיה הבחירה של טיטה?
מה דעתך על הכתבה?