בעוד ריאל מדריד מתכוננת למפגש מול יובנטוס ברבע גמר ליגת האלופות, מעניין לתהות כיצד זוכר גארת בייל את הגמר מול הגברת הזקנה בעונה שעברה. מצד אחד, הוא הניף את הגביע באיצטדיון המפואר בעיר הולדתו קארדיף – תסריט מדהים עליו לא העז אפילו לחלום כנער. מצד שני, הוא נכנס לכר הדשא רק בדקה ה-77, כאשר הקרב כבר כמעט הוכרע, והשפעתו על האירועים היתה זניחה. וזה מסכם לא רע את מצבו של בייל בעונתו החמישית בסנטיאגו ברנבאו. מבחינה קבוצתית קצת קשה להתלונן על 3 זכיות בליגת האלופות. מבחינה אישית, הוא ציפה להרבה יותר. בגיל 28, מרגיש הוולשי שהוא לא מיצה את הפוטנציאל, והתסכול נותן את אותותיו.
כאשר נרכש מטוטנהאם תמורת שיא עולמי של 100 מיליון יורו, הוא הוצב תדמיתית לצד כריסטיאנו רונאלדו. לא לחינם היה הסכום ששולם גבוה מזה שקיבלה מנצ'סטר יונייטד תמורת הפורטוגלי. ריאל מדריד יודעת לעשות עסקים הפוך על הפוך – בעוד רוב הקבוצות שואפות לצמצם את ההוצאות, מנסה הנשיא פלורנטינו פרס דווקא להאמירן. כך מקבלים תהודה תקשורתית וממצבים את המועדון בראש הפירדמידה. ב-2013 זה היה נחוץ במיוחד, כי האגו של פרס נפגע מהכשלון להביא לספרד את ניימאר. הברזילאי עשה את דרכו לברצלונה, והלבנים היו צריכים פיצוי. בייל היה הפיצוי, וקרלו אנצ'לוטי היה אמור לשבור את הראש כיצד לשלב אותו לצד כוכב העל הקיים.
כעת, כאשר מתבוננים בתהליך שעבר הבריטי בריאל לאורך זמן, מבינים שדווקא המצב המקורי התאים לו יותר. לכאורה, המשבצת הטבעית של בייל היתה באגף השמאלי, בדיוק כמו זו של רונאלדו. מעשית, הוא הסתדר לא רע גם מימין. זו הייתה ברירת המחדל, והמערך 3-3-4 עבד לא רע לפרקים. יתרה מזו, בייל קיבל הזדמנויות גם משמאל בהיעדרו של רונאלדו, וכך הבקיע את השער המפורסם ביותר שלו במדים הלבנים, כאשר הביא את הניצחון בקלאסיקו מול ברצלונה בגמר גביע המלך באפריל 2014. הדרך בה השאיר מאחור את מארק ברטרה האומלל בדהירה חסרת המעצורים לעבר השער הותירה את הצופים עם פה פעור.
בייל עם פרס. הוצב תדמיתית לצד כריסטיאנו רונאלדו (Gettyimages)
באופן אירוני, דווקא ההתבגרות של רונאלדו הזיקה לבייל. כאשר הפורטוגלי התמקם באופן סופי ומוחלט במרכז, בדרך כלל לצד קארים בנזמה, מעדיפה ריאל של זידאן לשחק במערך 2-1-3-4. בטקטיקה זו, אין שחקני אגף מובהקים, והתפקיד של בייל נעלם. מנגד, דרוש פליימייקר – וכאן איסקו יעיל הרבה יותר, וגם הפריצה של מרקו אסנסיו בעונה שעברה הייתה קריטית. שני הגיבורים הספרדים הצעירים הציתו את הדמיון, ואילו בייל נותר מאחור. בשלבים לא מעטים, הוא הרגיש בקושי רלוונטי, בין היתר בגלל מצבו הבריאותי, וזו הסיבה המרכזית לכך שלא הצליח להטביע את חותמו עד כה.
הפציעות פגעו מאוד בוולשי שנעדר מהמגרשים כשליש מהקדנציה במדריד. לו היתה זו מנת חלקו של רונאלדו, למשל, יש ספק גדול לגבי מעמדו של הפורטוגלי עצמו. נקודת חוזק בולטת של כריסטיאנו היא כשירותו וכושרו הפיזי העילאי. אצל בייל, המצב שונה ב-180 מעלות – הוא שברירי, נוטה להיפצע שוב ושוב, והצוות הרפואי היה לעתים אובד עצות. הועלו אפילו השערות מוזרות לפיהן נגרמת המצוקה הפיזית בשל סוגיות פסיכולוגיות. היא נשללה על ידי המקצוענים, וגם זידאן התבטא כי מדובר בשטויות, אך עצם העובדה כי הנושא עלה על הפרק מדגיש את עוצמת המצוקה.
איסקו ואסנסיו. השאירו את בייל מאחור (Gettyimages)
כוכב כמו לוקה מודריץ', הנווט במרכז המגרש עם ראיית משחק ונגיעות עדוינות בכדור, הוכיח שהוא מסוגל להתאושש מפציעותיו הרבות ולחזור מיד לרמתו הגבוהה. אצל בייל המצב מורכב יותר. הוא זקוק להמשכיות על מנת לפרוח, וההמשכיות הזו נשללה ממנו מסיבות רפואיות ומקצועיות במקביל. בעונה שעברה, למשל, הוא החמיץ כמחצית מהמשחקים, ותרומתו לצמד התארים לא הוערכה כלל.
למעשה, הפך בייל לשעיר לעזאזל בעיני האוהדים כאשר הדברים לא מסתדרים. שריקות בוז מרגיזות נשמעות לעברו כבר תקופה ארוכה, וזה לא תורם למצב הרוח. אז בייל, שהתאפיין באופי נוח, החל לגלות סימנים של היעדר שליטה עצמית לפרקים. ההרחקה חסרת האחריות מול לאס פלמאס לפני שנה, במרץ 2017, נבעה מהתקף זעם טהור. בייל חש מחנק, והקבוצה לא איפשרה לו לנשום בנחת. לכן נשקלה בקיץ האחרון לראשונה גם האפשרות למכור אותו למנצ'סטר יונייטד.
בייל בתמונה מוכרת. הפציעות מנעו ממנו לפרוח (Gettyimages)
ואולי שני הצדדים מצטערים כעת שזה לא יצא לפועל, כי החודשים הראשונים של העונה שוב נהרסו בגלל פציעות. מאז שב לכשירות מגלה הוולשי יכולת לא רעה בכלל. מתוך 11 שערי הליגה שלו העונה ב-15 משחקים בלבד, 9 הובקעו בשנת 2018. בשבת, הוא היה המצטיין במגרש כאשר ריאל הביסה 0:3 את לאס פלמאס, וסחט מחמאות גם מהמאמן. ואולם, כאשר נשאל אם הדבר מבטיח לו מקום בהרכב נגד יובה, הצרפתי לא היה מוכן לענות. כי ככה זה אצל בייל – מעמדו תמיד מוטל בספק.
"אני מרוצה מההופעה של של גארת', וזה הכל. תצטרכו לחכות ליום שלישי כדי לראות אם הוא יהיה בהרכב מול יובנטוס", הצהיר זיזו. אז אנחנו מחכים. ולמען האמת, יש אופציות הגיוניות בהרכב גם ללא הרכש היקר. בסגל עמוס הכוכבים, קשה מאוד לרצות את כולם, ובייל בפירוש לא מרוצה. עם זאת, אם יקבל את ההזדמנות, הוא ישתדל לקחת אותה בשתי הידיים.
מה דעתך על הכתבה?