עוד הברקה של הגאון: סיכום משחק עונה לא טיפוסי

"משהו חסר", ודאי חשב לעצמו ברק בכר בשבועיים וחצי שהיו לו להתכונן למשחק עונה חדש. שנתיים ושני שליש שהוא רב עם כל מה שמכבי תל אביב זורקת לעברו. יוקאנוביץ' ואז בוס, אחד בדרך לפרמיירליג עם פולהאם והשני עשה סיבוב עד בורוסיה דורטמונד. ארבלדזה המרובע, וידיגאל המקובע, באמצע ג'ורדי ושוב ג'ורדי. כל משחק עונה היה שונה בנסיבות, אבל עמד במרכזו קרב מוחות מסקרן שהוציא מבכר את המקסימום ודחף אותו להפתיע. היו כאלה שניצח בנוקאאוט אסטרטגי שנתן לו בדיוק מה שהוא רוצה, היו מאמנים, כמו קרויף עצמו, שנכנסו לו לראש, אבל בגדול, כל משחקי העונה בין באר שבע למכבי ת"א הסתכמו בחפירות טקטיות. קצב, אווירה, עצבים, אבל לא כדורגל גדול.

שלא תתבלבלו. בכר מת על זה. על הפן הפסיכולוגי של הכדורגל, על הכנה טקטית וניתוחים של היריבה. לכן, משהו היה חסר לו. הבילד אפ. היריב. בב"כ נגד בב"ז זה פחות סקסי מכל מאמן זר שהיה פה בעידן קרויף. זה אפילו לא כוחות. ואין כאן כוונה לזלזל בבן זקן. סביר להניח שלבכר ולו היו אותם מורים ולא מן הנמנע שבן זקן גם שאב מהאיש איתו שיחק ולצדו עבד בקריית שמונה. אבל גם אם בן זקן הוא גאון טקטי מדופלם, זה נעלם במבול של מסרונים.

על הנייר, כל הנתונים ערב משחק עונה לא שגרתי שיחקו לטובת בכר. לקבוצה שלו היה יותר זמן לנוח. החגים, מעמד חצי גמר גביע המדינה וגם הקריסה של מכבי ת"א בתחילת הפלייאוף העליון הוציאו את העוקץ ממשחק עונה לא שגרתי. צריך זמן כדי לפתח יריבות, להתרגל למועמדת "חדשה" בקרב על התואר.

בן זקן. מול בכר זה אפילו לא כוחות (דני מרון)

במאבק האליפות של 2018, באר שבע היא השליטה הזקנה והשבעה ובית"ר הבחורה החדשה, הצעירה והמרעננת. ובתוך הבילד אפ הזה, בכר והקבוצה נדחקו לפינה וזה היה מצוין מבחינתם. הבעיה היא שלמשחק הזה, עוד לפני שהתחיל, היה חסר אדג'. מתח. זה אמור להיות משחק שאתה מחכה לו. גם לבכר היה חסר יריב. הוא בא, לראשונה מאז הגיע לבאר שבע, למשחק עונה בו הוא הפייבוריט הברור בדו קרב בין האנשים על הקווים.

הוא הפסיד בדו קרב הזה. וניצח בגדול בתוצאה. זה היה משחק העונה הכי מוזר ולא טיפוסי. פתוח, משוחרר, קליל, כיף, מומנטומים משתנים. אווירה סוף הדרך, כדורגל סוף עונה.

והוא סבל מזה. כשהוא נשאל האם נהנה מכדורגל שיצא משליטה וממשחק מעברים הוא מניד את ראשו לשלילה. "זה לא הסגנון שלנו. לפעמים אתה נגרר למשחק שהקבוצה היריבה כופה עלייך. הצלחנו חלקית ללמוד את הלקחים מהמשחק הקודם נגדם. ברגעים שהצלחנו להניע בשקט, הגענו בקלות למצבים ויכולנו להבקיע עוד שניים-שלושה שערים. למחצית, יצאתי בהרגשה שצריך לעצור ולשלוט כי אנחנו מובילים. בניגוד למשחק הקודם בו בית"ר חזרו והשוו, הצלחנו לעשות את זה עם השער השלישי ופתיחה טובה למחצית השנייה".

אווירה סוף הדרך, כדורגל סוף עונה (דני מרון)

בית"ר קבוצה מופרעת שחיה על אנרגיות. היא מהנה לצפייה, אבל לפעמים נראה שחסר לה את האיזון והרוגע שעושים קבוצה לאלופה. קשה להסביר אותה מקצועית. היא תמיד פגיעה, אבל פתאום נדלקת וכל העוצמות שלה שורפות את היריבה. היא ספגה 20 שערים במחצית הראשונה (מתוך 33) מתוכם תשעה ברבע השעה הראשונה, אבל היא יודעת להגיב לכל סיטואציה. שום דבר בה, אבל ממש שום דבר בה, לא משדר טקטיקה. היא כל כך לא צפויה ולכן לא קל להתכונן אליה.

בכר הכין לבן זקן הרכב דינמי עם שחקנים שכל הזמן מחליפים מקומות. הוא ויתר על שחקנים שדבוקים לעמדות כמו וואקמה ופקהארט מתוך מחשבה נכונה שבית"ר תגרור אותו למשחק על מעברים שייצא משליטה. לפיכך, שלף את ניב זריהן. אולי גם בקטע נוסטלגי.

מאז הגיע מאשדוד, זריהן שיחק 788 דקות ליגה במדים האדומים, פתח 10 פעמים, עלה תשע פעמים כמחליף והבקיע שני שערים. נכון, שניהם נגד בית"ר ירושלים ב-1:2 במרץ 2017 – משחק מפתח בדרך לאליפות של העונה שעברה. אתמול, בהופעה ה-20, הוא דפק עוד צמד על הראש של הטביבים.

זריהן. בית"ר שכחה מה הוא עולל לה לפני שנה (מאיר אבן חיים)

את השער המהיר בנה זריהן במבצע אישי אחרי שהשתלט על כדור תועה. אחר כך הוא כבש פעמיים ברגל בשמאל. הראשון אחרי החמצה גדולה של בית"ר, השני בטיימינג אדיר בפתיחת המחצית השנייה. הוא ביטל את טל כחילה ושון גולדברג בחלק הקדמי, עזר בסגירה ההגנתית על חן חזרא, נע בלי הפסקה והיה בכל מקום, מעורב בכל התקפה, ניצל היטב את השטחים והבריק. בית"ר התעלמה ממנו – כאילו שכחה מה שעשה לה לפני שנה – ושילמה מחיר כבד.

המהלך הלא צפוי ייזכר כסיפור של המשחק. יגידו שחזר בכר הגאון שמנצח את המשחקים על ידי פעולות בלתי צפויות. בשנה הקשה שעברה על באר שבע בכל החזיתות, הקוסם היה פחות מורגש. היה לו גם פחות עם מה לעבוד. ואז בא זריהן וסידר לו זיכרון של עונה.

את מה שהיה בין לבין ישכחו. אחרי שספגה, בית"ר נדלקה. יקוב סילבסטר, הגיבור הלאומי של השבוע האחרון, החמיץ מצבים יותר קשים ממה שהבקיע בגביע. מחצית ראשונה שכונתית ומהנה של מעברים מצד לצד הייתה יכולה להסתיים ב-2:2 או 3:3, אבל זריהן עקץ אותה עם גול של אליפות. ואז עוד אחד. ואז בית"ר צימקה מיד ושכבה על טרנר בחוסר יעילות.

בכר. ניצח את בית"ר במשחק שלה (דני מרון)

בדקה ה-90, כששהר החמיץ הזדמנות לעשות מה שעשה דיא סבע למכבי ת"א, בכר כבר לא התעצבן, אלא סימן לשחקנים שלו לרדת אחורה. הוא לא התחרפן גם כשאוגו מסר בעקב במתפרצת על ארבעה על שניים. הוא עשה מה שצריך כדי לנצח משחק עונה מוזר ולא שגרתי ככל שיהיה. גם אם זה אומר לוותר על עצמו. גם אם זה אומר לסבול. הוא ניצח את בית"ר במשחק שלה ופתח ממנה פער של ארבע נקודות.

הוא ניצח 100 משחקים מ-159. וגם בדרך המוזרה וההפוכה בה המשחק התפתח, ולמרות כמה שהוא סבל מזה, הוא הצליח להביא את הגאונות שלו.