לו מישהו היה אומר לג'פרסון פרפאן לפני כעשור ששיא הקריירה שלו יהיה ברוסיה ב-2018, הוא לא היה מאמין. הפרואני קרע אז רשתות במדי איינדהובן, זכה בארבע אליפויות ונחשב לכישרון עולה. לא לחינם החתימה אותו שאלקה תמורת 10 מיליון יורו. לו מישהו היה אומר לפרפאן לפני שנתיים ששיא הקריירה עוד לפניו, הוא היה צוחק. הרי פציעות הרסו את שלהי הקדנציה המעולה שלו בגלזנקירשן, והוא נסע לעשות כסף קל לפני הפרישה באל-ג'זירה מאיחוד האמירויות. מבחינת אוהדיו באירופה, פרפאן היה סוג של שחקן עבר. הוא לא היה רלוונטי עוד. הוא נשכח.
והנה לכם התפנית המטורפת בעלילה. בגיל 33, חוזר הקיצוני לשעבר לבמה הגדולה בתפקיד חדש, לוהט בכל החזיתות, והחודשיים הקרובים עשויים לגרום לו אושר גדול. פרפאן קרוב להצעיד את לוקומוטיב מוסקבה לאליפות סנסציונית, ואז יתפנה לאירוע הגדול בחייו כאשר יוביל את פרו למונדיאל הראשון שלה מאז 1982. גם התסריטאי היצירתי ביותר לא היה מצליח להמציא תרחיש כה הזוי.
כאשר החתימה לוקומוטיב את פרפאן בינואר 2017, האוהדים והפרשנים גיחכו. נכון, הוא הגיע ללא תמורה אחרי החוויה החמימה באמירויות, אבל מדוע בחר המועדון הרוסי לקחת שחקן גמור? בעצם, ללוקומוטיב זה התאים לכאורה. היא נתפסה כלוזרית של הכדורגל הרוסי, עם רצף עונות גרועות במיוחד למרות השקעה כספית לא מבוטלת. ראו בה מועדון רקוב, שלא יודע למצות אפילו עשירית מהפוטנציאל, וכבר רגיל לקחת כוכבים מזדקנים. קחו, למשל, את רומן פאבליוצ'נקו שחזר מטוטנהאם ב-2012 והיווה אכזבה מתמשכת. המקרה של פרפאן היה אמור להיות ביזארי הרבה יותר. כשירותו הוטלה בספק גדול, ובחודשים הראשונים בקבוצה הוא באמת בקושי שותף. אפילו בגמר הגביע, בו זכתה לוקומוטיב אשתקד, הוא שולב רק ב-5 הדקות האחרונות.
בקיצור, שום דבר לא הכין את האוהדים למופע פרפאן העונה. אף אחד גם לא ספר ברצינות את הקבוצה שסיימה את העונה שעברה, כמעט כהרגלה, במקום השמיני. כולם ניבאו כי תמשיך לדשדש במרכז הטבלה במקרה הטוב, והצטערו כי הזכיה בגביע העניקה לה כרטיס לשלב הבתים בליגה האירופית. מי צריך בושות כאלה? כאשר ארי הברזילאי, החלוץ הראוי היחיד בסגל, נפצע בתחילת העונה, המצב רק החמיר. ואולם, דווקא ביום בו קרע ארי רצועות בברכו, בדרבי מול צסק"א מוסקבה, נתן את האות לנסיקה המדהימה של פרפאן. תאמינו או לא, הוא הבקיע בנגיחה מכדור קרן שגרתי מול העורף הגבוה והמנוסה של היריבה.
פרפאן. שום דבר לא הכין את האוהדים למופע שלו (Gettyimages)
וזה היה רמז לבאות. על אף שגובהו רק 178 סנטימטרים, תפס העונה פרפאן את משבצת החלוץ המרכזי של לוקומוטיב. ואפילו היה בזה הגיון. פעם הוא שרף שטחים באגף בזכות המהירות המסחררת, אך בגילו הזריזות כבר נעלמה, והיה צורך להמציא את עצמו מחדש כדי להאריך את הקריירה. יורי סיומין, המאמן בן ה-70, שועל קרבות ותיק שהחל את הקדנציה הראשונה במועדון כאשר פרפאן היה בן שנה, ידע זאת. הוא לא היה סקפטי לגבי כישוריו של הפרואני וחזה את הפריחה. "ג'פרסון הוא מקצוען. צריך לראות איך הוא מתאמן", העיד הבוס. בזכות האימונים האלה, נעלם עודף המשקל מהתקופה במפרץ הפרסי, והמערך הטקטי החדש התאים לפרואני כמו כפפה ליד.
הרוסים הפנימו זאת ב-29 באוקטובר, כאשר לוקומוטיב התארחה אצל זניט של רוברטו מנצ'יני, הפייבוריטית הברורה לזכיה באליפות. הקבוצה העשירה ברוסיה החתימה בקיץ לא פחות מ-5 ארגנטינאים, אבל פרואני מתבגר אחד עשה להם בית ספר. בתצוגת תכלית מרשימה, כבש פרפאן צמד, בישל את השלישי לאלכסיי מיראנצ'וק, וכל זאת תוך 20 דקות במחצית השניה. לוקומוטיב פירקה את היריבה 0:3, התייצבה במקומה בפסגה, ומאז אי אפשר היה לעצור את פרפאן. "הוא שחקן מעולם אחר", אמר קפטן לוקומוטיב איגור דניסוב. אפילו המסע הארוך ביותר בהיסטוריה לא האט אותו.
וזה באמת היה חסר תקדים. אחרי שסיימה פרו במקום החמישי במוקדמות המונדיאל בדרום אמריקה, היא נדרשה לשחק בפלייאוף הכפול מול ניו זילנד. אז בתחילת נובמבר טס פרפאן למחנה האימונים בלימה, ומשם למשחק הראשון בוולינגטון אשר הסתיים ללא שערים. מיד לאחר כן, חזרה הנבחרת ללימה למשחק הגומלין, ניצחה 0:2 כולל שער של פרפאן, והעפילה לרוסיה. פרפאן טס מיד חזרה למוסקבה, כבש בנצחון לוקומוטיב על קופנהאגן בליגה האירופית, ואז טסה קבוצתו לחבארובסק, במרחק של יותר מ-8,000 קילומטרים מבירת רוסיה, למשחק ליגה שגרתי. הפרואני הבקיע גם שם, וחזר עם לוקומוטיב למוסקבה. בסך הכל, הוא עשה באוויר ב-64 אלף קילומטרים תוך שבועיים, ולא הפסיק להרשית.
פרפאן בנבחרת פרו. 64 אלף קילומטרים בשבועיים (Gettyimages)
וגם בדצמבר הוא הפציץ, הן בליגה הרוסית והן בליגה האירופית. בסך הכל, מאז תחילת השנה יש לסקורר 15 שערים בכל המסגרות. פרו מאוהבת מחדש, ולוקומוטיב פשוט מתמוגגת. ללא פרפאן, העונה שלה היתה נראית אחרת לגמרי. איתו, היא בדרך לאליפות ראשונה מאז 2004. עבור ג'פרסון עצמו, תהיה זו אליפות ראשונה מאז 2008, כי עם שאלקה הרי אי אפשר לסיים במקום הראשון בבונדסליגה.
בשבת (16:30, שידור ישיר בספורט3) מקווה לוקומוטיב להשלים את העבודה – ניצחון על זניט במחזור הלפני האחרון יבטיח לה את הכתר. עם זאת, המשימה לא פשוטה, והכושר של הקבוצה ושל פרפאן לא מזהיר בשבועות האחרונים. המוסקבאים לא מצאו את הרשת ב-3 המשחקים האחרונים, סיימו בתיקו 0:0 מול גרוזני ואופה, והפסידו 2:0 בקרסנודר. מנגד, זניט הפצועה לא רק תרצה לנקום על ההשפלה מאוקטובר, אלא גם תילחם על המקום בליגת האלופות, אותו פיספסה בשתי העונות הקודמות. הקרב יהיה חם, ופרפאן יעשה הכל כדי להכריע אותו ולהשלים מעגל.
מה דעתך על הכתבה?