סיפורי המונדיאל: למה ליאונידס לא שיחק בחצי הגמר ב-1938

ליאונידס
ליאונידס | Gettyimages

דני דבורין נזכר ב"פלה" של שנות ה-30, שלפי האגדה קיבל מנוחה בחצי הגמר מול איטליה, שמצידה ניצלה את העניין כדי להמשיך עד הסוף כדי להניף גביע שני ברציפות

(גודל טקסט)

ב-1938 אירחה צרפת את משחקי גביע העולם בכדורגל, אליהם הגיעה איטליה כאלופת משחקי 1934. האיטלקים נהנו מהרכב כוכבים יוצא דופן לטובה, ובראשם שחקני ההתקפה ביאוואטי, מיאצה, פיולה, פרארי וקולואסי. הן בהיותה אלופת העולם היוצאת, ובעיקר בזכות שני חלוציה, מיאצה ופיולה, נחשבה הנבחרת למועמדת משמעותית לזכייה שנייה ברציפות בגביע העולם. פיולה היה באותה עת בעיני רבים החלוץ המרכזי הטוב ביותר באירופה, ואמנם את טורניר הגמר שנערך בצרפת הוא סיים עם חמישה שערים. חברו להתקפה, מיאצה, היה שם דבר בארץ המגף ועל שמו נקרא האיצטדיון במילאנו שבו משחקות מילאן ואינטר. נוהגים להדגיש שזהו איצטדיון סאן-סירו, אבל זהו רובע בעיר היפה הצפונית, והשם המלא של האיצטדיון הוא מיאצה, סאן-סירו.

ואולם איטליה לא היתה הנבחרת האירופית היחידה שהגיעה לטורניר הגמר כבעלת סיכויים טובים לזכות בו. כמוה גם נבחרת הונגריה, לה היו שלושה חלוצים מעולים, שאש, ז'נגלר ושארושי. ז'נגלר סיים את הטורניר כשבמאזנו שבעה שערים, ושארושי ארבעה. ולא שכחנו את נבחרת ברזיל. אם פלה הוא גיבור משחקיה ב- 1958, ב- 1962 (שבה אמנם מיעט לשחק בגלל פציעה) וב- 1970, הרי ליאונידס היה ה"אס" של 1938. מי שראה אותו משחק, טען שהוא ללא ספק הכדורגלן הטוב בעולם, ואולי הטוב בהיסטוריה, עד לפרישתו. ליאונידס "דיבר" אל הכדור, שלט בו באומנות, השכיב הגנות, ואת הטורניר הזה הוא סיים כמובן כמלך השערים – עם 8 כיבושים.

על ליאונידס שמעתי סיפורים רבים בהיותי ילד, ותמיד הצטערתי על כך שלא זכינו לראותו בפעולה בשידורי הטלויזיה. בטורניר זה "הקרב" שבינו לבין החלוץ הפולני וילימובסקי, נכנס לדפי ההיסטוריה של גביע העולם, שכן ברזיל ניצחה בו 5:6, ואולם כל אחד מהשניים הבקיע במשחק ארבעה שערים! המעניין הוא שברזיל פתחה והובילה בתוצאה 0:3, כשליאונידס הבקיע את כל שלושה השערים. וילימובסקי צימצם בכדור עונשין מ- 11 מטרים, אבל פראצו העלה את ברזיל ליתרון 1:4. צמד של וילימובסקי ועוד אחד של הפולני פיונטק, הישווה ל- 4:4. ליאונידס ורומאו החזירו את נבחרתם ליתרון 4:6, ו-וילימובסקי הבקיע את החמישי לזכות פולין – שער שלא מנע ממנה הפסד 6:5.


נבחרת איטליה ניצלה את ההיעדרות של ליאוניס עד תום (Gettyimages)

ברבע הגמר פגשה איטליה בנבחרת המארחת, צרפת. את איטליה קשה היה לבלום. קולואסי ופיולה (בשני שערים) הבטיחו לאיטלקים ניצחון 1:3, ואת העלייה למשחק חצי הגמר. ברזיל לעומתה התקשתה במשחק עם צ'כוסלובקיה. 1:1 היתה התוצאה ביניהן (ליאונידס הבקיע לזכות ברזיל), ולפיכך נקבע משחק חוזר, שבו ניצחה ברזיל 1:2 משערים של ליאונידס ורוברטו. זה מביא אותנו כמובן למשחק חצי הגמר שבין ברזיל לאיטליה. האגדה מספרת שבנבחרת ברזיל החליטו לשמור על רגליו של ליאונידס למשחק הגמר ולפיכך הוא לא שיחק בחצי הגמר מול איטליה. עבור האיטלקים זו היתה הזדמנות פז, ואכן הם ניצלוה עד תום. איטליה ניצחה 1:2 משערים של קולואסי ומיאצה (בכדור עונשין מ- 11 מ'), לעומת שער אחד של הברזילאי רומאו.

ליאונידס שב להרכב במשחק על המקום השלישי מול נבחרת שוודיה, שהפסידה בחצי הגמר 5:1 להונגריה. שני שערים של היהלום הברזילאי סייע לנבחרתו לנצח 2:4, וקבעו שנבחרתה של ברזיל תדורג רק שלישית. הגמר עצמו הפגיש שני חלוצים מרכזיים עוצמתיים דוגמת פיולה (איטליה) ושארושי (הונגריה). היתה זו איטליה שניצחה בו 2:4, ובכך זכתה זו הפעם השנייה ברציפות בגביע העולם. המבקיעים לזכותה היו קולואסי (צמד) ופיולה (צמד). לזכות הונגריה כבשו שארושי וטיטקוש. עד היום לי לא ידוע האם באמת רצתה נבחרת ברזיל לשמור על רגליו של הכדורגלן הטוב בתבל, ליאונידס, ולוותר עליו דווקא מול איטליה החזקה, בחצי הגמר? האם עד כדי כך היא בטחה ביכולתה להגיע גם בלעדיו למשחק הגמר? כאמור האגדה טוענת שכן, ולא שמעתי הסבר אחר לחסרונו באותו משחק גורלי.


מיאצה מקבל את הגביע העולמי (Gettyimages)

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי