אחד הסיפורים הלא שגרתיים במשחקי גביע העולם בכדורגל התרחש ב-1994 כאשר ארצות-הברית אירחה את טורניר הגמר. נבחרת ברזיל נחשבה מועמדת מעולה לזכייה בגביע העולם כשהיא מונהגת תחילה בידי הקפטן, ראי, שחקן מרכז השדה, כדורגלן פריז סאן-ז'רמן. ראי נהנה אף מ"ייחוס" משפחתי: הוא אחיו הצעיר יותר של סוקרטס, מי שהיה 12 שנים קודם לכן כוכבה של הנבחרת בעת משחקי גביע העולם שנערכו ב-1982 בספרד. בסך הכל, עד פרישתו מהנבחרת לבש ראי את מדיה ב-49 משחקים בין ארציים, בהם כבש גם 17 שערים.
ב-1994, למונדיאל שנערך כאמור בארצות-הברית, הגיעה נבחרת ברזיל עם כוכבים לא מעטים בהם השוער טאפארל, וכן שחקני השדה, ברנקו, בבטו, רומאריו, אלדאיר, קאפו, לאונרדו, מאזיניו, פאולו סרג'יו, ורונאלדו, אז בן פחות מ-18. המאמן שבחר בשחקנים היה קרלוס פריירה. ראי כאמור היה קפטן הנבחרת.
ברזיל פתחה את הטורניר בניצחון 0:2 על נבחרת רוסיה משערים של רומריו וראי (בבעיטת עונשין מ- 11 מטר). במשחקה השני גברה ברזיל בתוצאה 0:3 על קמרון, משעריהם של רומאריו, סנטוס ובבטו. ראי הוחלף בדקה ה-81 על ידי מולר.
לא בכל יום מועבר סרט קפטן במהלך מונדיאל (Gettyimages)
המפגש השלישי היה מול נבחרת שבדיה והוא הסתיים בתיקו 1:1. רומאריו הבקיע את השער לזכות ברזיל. ראי, שהיה קפטן הנבחרת במשחקים אלה, שוב הוחלף (בדקה ה-83), ומחליפו היה פאולו סרג'יו.
רצה הגורל וב-4 ביולי, יום העצמאות של ארצות-הברית, נערך משחק שמינית הגמר בו פגשה הנבחרת המארחת בנבחרת ברזיל, באיצטדיון סטנפורד, לעיני 84,147 צופים. דונגה הוא זה שעלה הפעם לכר הדשא עם סרט הקפטן על זרועו. ראי כלל לא היה בהרכב. בבטו הבקיע את שער הניצחון לזכות ברזיל, בדקה ה- 72.
ראי לא פתח גם ברבע הגמר, במשחק מול נבחרת הולנד, שבו ניצחה ברזיל 2:3, משערים של בבטו (צמד) ורומאריו. ברקאמפ ו-וינטר כבשו לזכות המפסידה. הפעם נכנס ראי כמחליף רק בדקה ה-81, במקומו של מאזיניו.
בחצי הגמר, ב-13 ביולי, שוב התמודדו שבדיה וברזיל זו מול זו, ורומאריו הבקיע בדקה ה-80 את השער היחיד במשחק. ראי שוב נכנס כמחליף, הפעם בדקה ה-46.
במשחק הגמר בין איטליה לברזיל לא הובקעו שערים, ושתי הנבחרות התייצבו לבעיטות הכרעה מ- 11 מטרים. ברזיל ניצחה בהן 2:3 מהבקעות של רומאריו, ברנקו ודונגה. לאיטליה הבקיעו רק אלברטיני ואוואני. ראי כלל לא שותף במשחק, הגם שברזיל ביצעה שני חילופים: קאפו במקומו של ז'ורז'יניו ו-ויולה במקומו של זיניו.
דונגה, הקפטן החדש, הוא זה שקיבל לידיו את גביע העולם והניפו לתשואות הקהל באיצטדיון רוז-בול. לא בכל יום מועבר סרט הקפטן משחקן לשחקן במהלך טורניר – ובטח לא באירוע יוצא דופן כגביע העולם. לא כל יום מאבד קפטן את מקומו בהרכב הפותח. לכן מי שייזכר לעד כמי שקיבל לידיו את הפרס היקר ביותר בעולם הכדורגל הוא דונגה, ולא ראי, שהגיע לארצות-הברית בתקווה לעשות זאת. ואם ישנה אכזבה אישית אמיתית בכדורגל, מובן שהיא הייתה מנת חלקו של ראי. אכזבה מהולה בשמחת הזכייה שפקדה את אלופת העולם הטרייה.
מה דעתך על הכתבה?