בואו נדבר על נבחרת בלגיה. ביום טוב היא תנצח את ברזיל. ביום רע היא תחטוף פעמיים מיפן. ביום של חצי גמר היא רוצה לעשות היסטוריה, והיא בעצם הנבחרת הכי מרשימה שנשארה ברוסיה.
שאלת האופי תמיד עמדה זקופה כשמדובר בדור הבלגי שהצמיח כל כך הרבה כישרונות וכעת ממש נוגע בבאר, עדיין לא שותה ממנה. אופי זה עניין של משחקים גדולים. לדור הברזילאי הנוכחי אין את זה. 7:1 לפני ארבע שנים לא היה עניין של אופי, כמו ה-2:1 מול הבלגים לפני ארבעה ימים. כי ברזיל של בלו הוריזנטה 2014 לא הייתה באמת יריבה לגרמניה, אבל ברזיל של קאזאן 2018 הייתה יריבה. במחצית השנייה היא הייתה תוקפנית וססגונית, אבל יצאה בכל זאת עם כרטיס טיסה הביתה במקום כרטיס טיסה לחצי הגמר.
וכאן בדיוק נמצא השינוי הבלגי. בשני הטורנירים הקודמים הם נעצרו ברבע הגמר. אם במונדיאל זה היה מול ארגנטינה, וזה מותר, ביורו הדיחה אותם נבחרת עם יותר אופי – וויילס. אז בלגיה עשתה לברזיל את מה שוויילס עשתה לה. ברזיל כביכול הייתה הפייבוריטית ערב הטורניר, אבל אם מסתכלים על נתוני הטורניר הזה עד כה, הבלגים ראויים לחצי הגמר, וגם הפעם מגיעים לשם עם כל הביטחון. סימני השאלה הוסרו, ועכשיו, כשהם היחידים שניצחו את כל המשחקים שלהם במונדיאל – וגם כבשו הכי הרבה – הם פוגשים את השכנה. האחות. זו שלפני הטורניר נחשבה לבעלת סיכויים גבוהים יותר ללכת עד הסוף.
סימני השאלה הוסרו, נותר להכניע את הטוענת לכתר בדרך לגמר (Gettyimages)
כל ארבע הנבחרות שהגיעו עד חצי הגמר יכולות לקחת את הגביע. לבלגיה אין באמת יתרון על צרפת. כמו לבלגיה, גם לצרפת יש שלושה כוכבי-על (אנטואן גריזמן, פול פוגבה, קיליאן אמבפה). כמו לבלגים, גם לצרפת יש כוח מסייע שיכול בכל יום נתון לספק את הסחורה (רפאל וראן ובנג'מין פבאר בצד אחד, מרואן פלאיני ויאן ורטונחן מנגד). ובכל זאת, דומה שבלגיה באה במומנטום אמיתי לשלב הזה. היא עברה נבחרת טובה יותר ברבע, ויש אומרים גם בשמינית. גם אם תתעקשו שיפן לא מגיעה לקרסוליה של ארגנטינה, המהפך הנדיר מול היפנים הוא המחשת ההתבגרות הבלגית במלוא עוצמתה.
בלגיה מול צרפת, מעבר לפיקנטריה השכונתית, הוא קרב בין שתי הנבחרות האירופיות הבכירות כיום. גרמניה וספרד הוכיחו שחילופי דורות לא תמיד עובדים, צרפת דווקא כן. בלגיה הוכיחה שדור גדול כזה בכל זאת יודע להגיע יחד אל היעד.
צמד קטלני. קווין דה בריינה ואדן הזאר (Gettyimages)
מעבר לכל, זה המבחן עבור שני הכוכבים הגדולים של הכדורגל הבלגי – קווין דה בריינה ואדן הזאר. ההופעה שלהם מול ברזיל השאירה טעם של עוד. והעוד יגיע, כך מקווה רוברטו מרטינס, הערב מול הוגו לוריס – שוער שמכיר אותם היטב מהפרמיירליג. עם כל הכבוד לאיבן ראקיטיץ' ולוקה מודריץ', לקוטיניו ולניימאר – ובעצם לאיזה צמד אחר שתציינו, כשדה בריינה והזאר באים מוכנים ודרוכים, קשה מאד לעצור את הנבחרת שלהם. בשורה התחתונה, כך הוכיח הטורניר הזה, הכל תלוי בבלגיה. אם שתי הנבחרות יהיו בשיאן, לבלגים יש יותר סיכוי. כמו מול ברזיל, כך גם הערב. משחק של דור שלם שגדל במטרה לנצח את חצי הגמר בסנט פטרסבורג.
מה דעתך על הכתבה?