1. היו מונדיאלים אדירים שנגמרו במשחק טקטי מפואר. על המונדיאל הזה היה רשום "וואו" ממשחק הפתיחה הלא שגרתי, מכמות ההפתעות וההדחות המפתיעות, ממספר המשחקים האיכותיים והמהפכים המדהימים, כך שהגמר היה בעצם תשקיף של כל מה שקדם לו. זה היה "וואו " אחד מהרגע הראשון ועד האחרון, גם בגלל שהוא לא היה מפואר באיכותו אלא יותר ספקטקולרי במהלכו.
לא ברור מה היה קורה אלמלא הבקיע מריו מנדז'וקיץ' את שערו שלו עוד בטרם בעטה צרפת אפילו פעם אחת לשער. כל המשחק קיבל תפנית. צרפת, שהופתעה מהלחץ הקרואטי בפתיחה, חזרה לאזור הנוחות שלה בזכות השער הזה: היא חיכתה ויצאה כשהתאפשר לה למרחבים האדירים שהותירה לה קרואטיה.
2. המדהים הוא שגמר המונדיאל היה המשחק הכי חלש של שלושה מגיבורי הגביע הצרפתי: אנגולו קאנטה, שפשוט הלך לאיבוד מול הקישור המאוד איכותי של קרואטיה; רפאל וראן, שעשה טעויות של טירון; והוגו לוריס, שהיה הססן ולחוץ וחיכה רק שזה ייגמר. ההתנשפות שלו, כשהוא ממתין אחרון, תחת גשם זלעפות, למופע הנשיקות והחפירות של עמנואל מקרון, הסגירה את מה שהתחולל אצלו.
באדיבות כאן 11 – המשדר הרשמי של מונדיאל 2018. שידורים חיים, תקצירים, סטטיסטיקות ועוד מחכים לכם ממש כאן>
למזלם, צרפת היא העמוקה ביותר בנבחרות תבל. רק מהשחקנים שנשארו בחוץ אפשר להרכיב נבחרת שתעלה לרבע הגמר. גם פוגבה עשה מונדיאל אדיר וגריזמן היה מעורב כמעט בכל מהלך של הנבחרת הזו ועוד לא אמרנו מילה על אמבפה. שלושתם הכריעו את קרואטיה באותה דרך שבה הכריעו את ארגנטינה: חזק, מהיר ואלגנטי.
נדמה שהיו עוד צרפתים שהיו יכולים להיות ביום הכי חלש שלהם, ועדיין צרפת הייתה מנצחת, כי עמד לרשותה השחקן הכי עוצמתי שיש לכדורגל העולמי להציג היום. כן, יותר מרונאלדו ומסי וניימאר. בכל רגע שאמבפה רוצה, הוא פשוט עושה דבר עצום. המהירות שלו, החוצפה החיובית שלו, העוצמות המטורפות שלו, זה לא משהו שגם המכונות האנושיות – החייזר, הדוגמן והרקדן – מסוגלים לעשות, אפילו במעמדים כאלה. עובדה, הם לא עשו.
השחקן הכי עוצמתי שיש לכדורגל העולמי להציע. קיליאן אמבפה (Gettyimages)
3. קרואטיה עשתה מונדיאל נהדר מבחינתה, אבל היה ברור שמי שתנצח את הסקציה הקשה – עם פורטוגל, אורוגוואי, ברזיל ובלגיה – היא זו שתיקח את המונדיאל. מעבר לכך, צרפת לא רק שסילקה מהדרך את אורוגוואי ובלגיה המאומנות, היא סילקה מהדרך את התעוזה, הנחישות, האמונה והלב הקרואטי, אפילו את זה.
צרפת הייתה צריכה לזכות ביורו 2016, אבל לא הגיעה ברגע האמת לגמר שאותו אירחה, והיא פיצתה את עצמה בזכייה ברורה ועוצמתית במונדיאל הזה והיא המועמדת הטבעית והברורה לזכות ביורו 2020 ואפילו במונדיאל 2022. שימו לב: פבאר בן 22, וראן בן 25, אומטיטי 24, הרננדס 22, פוגבה 25, קאנטה 27, גריזמן 27, מבאפה 19, דמבלה 21, פקיר 24, טוליסו 23 ובנז'מן מנדי 23. נבחרת כל כך צעירה, ועם זאת כל כך מחוברת.
4. הנבחרת הקודמת של צרפת שזכתה ב-1998 הייתה נבחרת שסועה שהציגה שני מחנות: מחנה הצרפתים, ומחנה המהגרים. המהגרים נמנעו מלשיר את ההמנון, ניהלו מלחמות מנהיגות עם המחנה השני ובעיקר עיכבו שנים את התמורה האמיתית של הקולוניאליזם הצרפתי: הכדורגל.
חיבר את צרפת יותר מכל נשיא צרפתי בעבר. דשאן (Gettyimages)
למזלם, דידיה דשאן היה בנבחרת ההיא ועשה רושם בכל פריים שהבמאים אפשרו לו שהוא חיסל את המחנאות ההיא. שחקני נבחרת צרפת הם היום יותר מחויבים, נאמנים, מחוברים למדינה ולחבריהם יותר מכל נבחרת בעבר. אם בהתאחדות הצרפתית חושבים לתת לזינדין זידאן את צו הירושה, שיחשבו שוב. דשאן חיבר את צרפת יותר מכל נשיא צרפתי בעבר.
4. היה פנדל? בטח שהיה פנדל. הכדור פגע בצורה ברורה בידו של פרישיץ'. האם בלי VAR היה נפסק פנדל? רוב הסיכויים שלא. קשה לראות את נגיעת היד הזו במבט ראשון, מה גם שזו הייתה נגיעת יד אקראית. לנצח נישאר עם השאלה מה היה קורה למשחק הזה אם לא היה VAR.
5. מאז 1958 לא הובקעו כל כך הרבה שערים ב-90 הדקות הראשונות של גמר המונדיאל. מונדיאל 1958 היה האחרון עד למונדיאל הזה שבו לא שיחקה איטליה. האמת? כמו אז, לא הרגשנו בחסרונה.
עמיקם סבור שהיה פנדל (Gettyimages)
מה דעתך על הכתבה?