בנוסף ליכולת הרעה שהציגה, המשימה של הפועל באר שבע מול דינמו זאגרב הערב במשחק הגומלין בטרנר, באמת נראית בלתי אפשרית. כבר היו מקרים מפורסמים של קאמבקים מפיגור של ארבעה שערים, כולל אחד ריאל מדריד של שנות ה-80' והדרמה האדירה של ברצלונה מול פריז סן ז'רמן בשמינית גמר ליגת האלופות ב2016/17, אבל זה כבר לא רלוונטי, ולמען האמת, להקביל את אלופת ישראל לברצלונה תהייה השוואה די מגוחכת.
עם זאת, לו אוהדי באר שבע רוצים להתנחם מעט ולהיאחז בקאמבקים היסטוריים מהעבר, קיים תקדים מעודד קיים למרות הכל. ישנה קבוצה שהייתה זקוקה להבקיע חמישה שערים כדי להעפיל לשלב הבא והיא אכן עשתה זאת. בניגוד לבאר שבע, היא לא נדרשה לעשות זאת מראש אחרי המשחק הראשון, אלא תוך כדי גומלין. במקום 90 דקות, עמדו לראשותה 45 דקות בלבד.
גם שם הקבוצה לא ממש מאיים ואומר רבות. רבים מהדור הצעיר כלל לא שמעו על אורדינגן הגרמנית. העונה, אחרי תקופה ארוכה בגלות בליגות החובבים אחרי קריסות כלכליות, היא חזרה לליגה הגרמנית השלישית, וזה כבר משמח, כי בשנות ה-80' זו הייתה קבוצה מכובדת ומרתקת בבונדסליגה אשר אחראית לתוצאה מדהימה בגביע המחזיקות. זה קרה ב-19 במרץ 1986, והקרב היה טעון במיוחד. כך תמיד היה עם משחקי דרבי גרמנים לפני נפילת חומת ברלין – מערב הדמוקרטי מול מזרח הקומוניסטי. הפעם, היתרון היה על הנייר בצד המזרחי.
אורדינגן מול דרזדן. קרב טעון במיוחד (Gettyimages)
דינמו דרזדן היתה אז כוח משמעותי מאוד בתמיכת המשרד לבטחון הפנים. אולף קירסטן הצעיר, כבר קרע רשתות והותיר רושם נפלא בגיל 20 בלבד. מתיאס זאמר היה רק בן 19 כשיכב בקישור הקבוצה. אביו, קלאוס זאמר, היה המאמן. הם היו אמורים לנצח את אורדינגן ברבע הגמר, והמשחק הביתי אכן הסתיים ב-0:2 משכנע בדרדזן.
הגומלין התחיל באופן מושלם מבחינת הצהובים-שחורים כאשר ראלף מינגה הבקיע כבר בדקה הראשונה. וולפגנג פונקל הישווה, וזאמר נפצע והוחלף, אבל עד לשריקה להפסקה חדרו שני כדורים נוספים לרשת של אורדינגן. האחרון – שער עצמי קצת מוזר של הקשר הלוחמני רודי בומר – היה אמור לנעוץ את המסמר האחרון. 1:3 לדרזדן במחצית, 1:5 בסיכום. לפיכך, המארחת היתה זקוקה ל-5 שערים כדי לעבור. לא היה די ב-4 כיבושים בגלל חוק שערי החוץ. זה היה מדע בדיוני, ואיש מבין 22 אלף הצופים ביציעים לא האמין שהקאמבק אפשרי. היו כאלה שמיהרו הביתה מתוסכלים, אבל המאמן התמקד דווקא באלה שצפו בטלוויזיה.
זאמר. היה בצד המפסיד של אותו קאמבק הירואי (Gettyimages)
כי היה זה אירוע היסטורי – לראשונה אי פעם הועבר משחק מאיצטדיונה של אורדינגן בשידור ישיר. על פי ההערכות, 18 מיליון תושבים ממערב גרמניה הדליקו את הטלוויזיות. "תחשבו על כל מי צופה בנו היום, זה קהל עצום. בואו לא נבייש את עצמנו וננסה להפוך את התוצאה למכובדת", אמר קרל-היינץ פלדקאמפ במחצית. כאשר חזרו לכר הדשא, גילו שחקני אורדינגן כי ברנד יאקובובסקי, שוערה המצטיין של דרזדן, הוחלף בגלל פציעה. יינס ראמה חסר הניסיון נכנס אל בין הקורות להופעת בכורה, והביטחון העצמי שלו היה נמוך במיוחד. כצפוי, כל חבריו נדבקו ממנו. "איבדנו לגמרי את קור הרוח", שיחזר בדיעבד המאמן קלאוס זאמר.
מצב הרוח במחנה של אורדינגן היה תבוסתני למדי, אבל הגישה השתנתה כאשר פונקל כבש בפנדל בדקה ה-58. בחלוף 5 דקות נוספות, הישווה לארוס גודמונדסון האיסלנדי ל-3:3, והתקווה חזרה. המארחת הכתה בברזל כל עוד הוא חם – וולפגנג שפר קבע 3:4 בדקה ה-65, והלחץ רק הלך וגבר. כאשר דיטמר קלינגר הבקיע את השער החמישי בדקה ה-78, כבר היה ברור כשמש שגם השישי יגיע. ואכן, שניות ספורות מאוחר יותר שרק השופט לפנדל נוסף בגלל נגיעת יד, ופונקל השלים שלושער. 3:6 – המהפך הנדיר הושלם. שפר הבטיח את החגיגה עם 3:7 בדקה ה-86, והתקשורת במערב גרמניה הכתירה את המופע כנס. "פעם במאה שנה רואים משחק כזה", אמר שוער אורדינגן, ורנר פולאק.
פונקל. שלושער בדרך למהפך ענק (Gettyimages)
בצד המזרחי, הכעס היה עצום. השלטונות זעמו על ההתפרקות, והשערוריה התעצמה שבעתיים כאשר התברר כי החלוץ פרנק ליפמן ערק מהמחנה ונשאר במערב גרמניה אחרי ההתמודדות. מה הייתה רמת המחויבות שלו על הדשא? על כך הוא עצמו לא דיבר מעולם, אבל מבחינת דרזדן היתה זו בושה גדולה. מעטים יכלו לחזות אז כי זאמר וקירסטן יהפכו לכוכבי גרמניה המאוחדת בחלוף שנים מעטות, והכוכב הג'ינג'י אף יהיה השחקן המצטיין בזכיה ביורו 96. ואולם, גם בימיו הגדולים ביותר, הוא זכר כיצד צפה פצוע מהספסל באחד הקאמבקים המדהימים ביותר שידע הכדורגל אי פעם.
אז כן, המשימה של באר שבע מול זאגרב אבודה, אבל אם יגידו לכם שהדבר לא נעשה מעולם – זה פשוט לא נכון. ניתן לחזור מפיגור של חמישה שערים. אם זה קרה פעם אחת, זה יכול לקרות שוב. אולי לא הערב, אולי לא בטרנר, אבל יום יבוא – ומישהו ישחזר גם את הנס של אורדינגן. 
מה דעתך על הכתבה?