האם עבירה שגרתית אחת בליגה האיטלקית מנעה מאלחנדרו גומס השתתפות במונדיאל? באמצע מאי, כאשר אטאלנטה פגשה את מילאן לקרב טעון בברגאמו, קפץ הקיצוני הארגנטיני הצנום לכדור גובה ופגע בברכו על הדרך בלוקאס ביגליה. קשר הרוסונרי, הידוע כאחד השחקנים המקורבים ביותר לליאו מסי בנבחרת ארגנטינה, נפצע בגבו ונאלץ לרדת מהמגרש. החשש הוסר במהרה, והתברר כי ביגליה לא יחמיץ את המסע לרוסיה, אבל גורלו של גומס היה שונה. הוא לא נכלל בסגל של המאמן חורחה סמפאולי, והתסכול היה עצום.
הציפיות היו גבוהות. אחרי שכבר ויתר לחלוטין לפני שנים על החלום לשחק במדי תכלת-לבן, קיבל לפני שנה גומס זימון מפתיע למסע למזרח הרחוק. הוא כבר היה בן 29, וזה לא דבר של מה בכך. לא פשוט להתחיל קריירה בינלאומית בגיל כזה, קל וחומר כאשר אתה מככב בקבוצה צנועה כמו אטאלנטה. שער בבכורה מול סינגפור עודד אותו מאוד, וגומס היה מאושר במיוחד לקבל צ'אנס באוקטובר גם במשחק מוקדמות רשמי וחשוב מול פרו. אחרי שנטל חלק גם במשחקי הידידות בנובמבר, הוא ידע שיש לו סיכוי גבוה מאוד לטוס לגביע העולם. אלא שהוא למד בדרך הקשה כי עדיף להיות פסימי. כאשר הצהיר בזמנו שאין לו יותר מחשבות על הנבחרת, הוא הרגיש נינוח. מבחינתו, היה עדיף לא לפתח תקוות, כי המכה היתה אכזרית.
"זו תחושה נוראה, כי הייתי קרוב מאוד. הייתי כל כך נרגש. ידעתי שאני שחקן חשוב בסגל. הייתי אמור להיות ברשימת השחקנים של סמפאולי, וזה לא קרה. הוא לא זימן אותי אפילו לסגל המורחב של 35 שחקנים. אין לי מושג מדוע", התלונן הכוכב במאי ונשאל באופן טבעי על המפגש עם ביגליה. "זה רעיון מטופש", הוא השיב, אבל בארגנטינה רבים סברו כי זו האמת. אם אתה פוגע בחבר של מסי, אפילו ללא כוונה, מצבך לא יכול להשתפר.
גומס במדי נבחרת ארגנטינה. כבר לא חשב שילבש אותם (Gettyimages)
יהיה מגוחך לטעון כי חסרונו של גומס הוא שגרם לפיאסקו של אלביסלסטה בקיץ. סמפאולי הותיר מחוץ לסגל כוכבים גדולים הרבה יותר, כמו קפטן אינטר מאורו איקרדי. הוא ייבש את פאולו דיבאלה על הספסל, העלה הרכבים משונים למדי והסתכסך עם הכוכבים הגדולים כבר אחרי המשחק הראשון מול איסלנד. עם זאת, גומס בוודאי לא היה מזיק, כי היצירתיות שלו יכולה להצית את הניצוץ ולהביך את היריבה בכל רגע נתון, בעוד השפעתו בחדר ההלבשה תמיד חיובית. שמחת החיים שלו פשוט לא יודעת גבול, וריקודים מלווים אותו לכל מקום. מי יודע, אולי איתו היו מצליחים הארגנטינים לקחת את החיים קצת יותר בקלות כאשר הרוחות התלהטו.
הפספוס של ארגנטינה הוא הרווח של אטאלנטה. לו היה מגיע לשלבים הגבוהים במונדיאל, ייתכן שגומס היה חוזר רק עכשיו בהדרגה לאימונים, אך בנסיבות הקיימות, הסתיימה חופשתו מזמן. הוא מחוייב כמו תמיד למועדון אליו הצטרף ב-2014 וגאה לייצג אותו בליגה האירופית. בעונה שעברה חזרה אטאלנטה לזירה הבינלאומית לראשונה מאז 1992, והחגיגה היתה גדולה. הפעם היא שואפת לשחזר את המסע, וההתחלה היתה מצוינת, עם 0:8 על סראייבו במשחק הגומלין בסיבוב הקודם. גומס הבקיע צמד מול הבוסנים, וכעת הפועל חיפה עומדת בדרכו.
האוהדים בכרמל רשאים להתאכזב מכך שהשחקן הדומיננטי ביותר של היריבה יופיע נגדם, אבל כדאי להסתכל על המפגש מזווית אחרת לגמרי. נבחרת ארגנטינה ויתרה בתחילת יוני על משחק ידידות בישראל, אחרי שהמשחק הועבר מהאצטדיון העירוני בחיפה לירושלים. כעת מגיע לחיפה בכל זאת שחקן שהיה אמור להיות בסגל, והוא צפוי להעניק שואו לקהל. ככה זה גם פאפו גומס: הוא מהנה במיוחד לצפיה כאשר המוזה נחה עליו. הוא אשף הכדרורים המיוחדים, ואיתו תמיד אפשר לחכות למשהו בלתי צפוי.
דייגו סימאונה. רצה להביא את גומס לאתלטיקו (Gettyimages)
כי גומס אולי "מתנשא" רק לגובה של 165 סנטימטרים, אבל את הכותרות הגדולות הראשונות בקריירה עשה כאשר הבקיע בנגיחה לרשת בוקה ג'וניורס, לזכות קבוצת נעוריו ארסנל סראנדי. הוא אולי תחבולן שמשחק עם חיוך על הפנים, אבל עושה גם המון עבודה שחורה – ולא לחינם היה חביבו של דייגו סימאונה, אשר אימן אותו בסן לורנסו ובקטאניה ואף רצה להביאו לאתלטיקו מדריד. העסקה הזו נפלה, והקבוצה האירופית היחידה של גומס מחוץ לארץ המגף היתה דווקא מטאליסט חרקוב האוקראינית, אבל הוא לא מצטער על כך. מאז נחת בברגאמו הוא מרגיש בבית, רוקד ללא הפסקה, ממציא ביחד עם אישתו רעיונות מיוחדים לציורים על סרט הקפטן ובעיקר מנהיג את חבריו – על המגרש ובחדר ההלבשה.
העונה הגדולה ביותר של פאפו היתה ב-2016/17, אז תרם 16 שערים ו-10 בישולים בדרך להעפלה היסטורית לליגה האירופית, אבל גם אשתקד הוא סיפק את הסחורה למרות מאזן סטטיסטי מרשים קצת פחות. גם בחלון ההעברות הנוכחי היו שהתעניינו באפשרות להחתימו, אבל גומס נאמן לחולצה בשחור-כחול. "למה לעבור לקבוצה גדולה כאשר אפשר להפוך את אטאלנטה לגדולה?" הוא תוהה. אם תצליח בעקביות בליגה האירופית, אטאלנטה באמת תהיה גדולה יותר מתדמיתה הנוכחית, וזה מגיע בזכות למועדון המצוין שמטפח צעירים באקדמיה ומנהל את התקציב באופן מעורר כבוד. במובנים רבים, גומס הוא הפנים של אטאלנטה, והוא גם היריב המסוכן ביותר של הפועל חיפה הערב.
מה דעתך על הכתבה?