לו הכל היה מתנהל כשורה במנצ'סטר יונייטד, זה היה צריך לקרות כבר לפני שנה. מרכוס ראשפורד קיבל הקיץ את החולצה מספר 10 באיחור של 12 חודשים, כי ב-2017 היא הלכה לשחקן אשר דחק אותו והאט את התפתחותו. כאשר עזב וויין רוני את אולד טראפורד ושב למועדון נעוריו אברטון, נותר המספר האגדי פנוי. ראשפורד, שגדל במועדון והעריץ את מלך שערי הקבוצה בכל הזמנים מאז שהוא זוכר את עצמו, האמין שהוא ראוי להיות היורש הטבעי. במקום זאת, העדיף המאמן ז'וזה מוריניו להעניק אותו דווקא לזלאטן איברהימוביץ'.
העלילה שהובילה לכך מעט תמוהה. זלאטן, שצורף לשדים האדומים בהעברה חופשית לפני שנתיים ביוזמתו של מוריניו, הפך לבאנקר בהרכב ודחק את רגליו של ראשפורד, שיחק בעונתו הראשונה בפרמיירליג עם המספר 9 על גבו. השבדי הוותיק נפצע בברכו ברבע גמר הליגה האירופית, גמר את העונה, והיה אף חשש שייאלץ לסיים את הקריירה. לפיכך, לא האריך המועדון את החוזה המקורי שנחתם לשנה בלבד, אולם לקראת סוף אוגוסט יצאה לפתע ההודעה על צירופו של איברהימוביץ' מחדש.
מאחר ומספר 9 כבר היה תפוס על ידי רומלו לוקאקו אשר הגיע מאברטון בהשקעה של 75 מיליון ליש"ט, הוחלט במועדון לתת לזלאטן את מספר 10, ואף להפוך את הנושא לקמפיין פרסומי. "מעולם לא עזבתי. רק השתדרגתי", הצהיר הכוכב בדרכו המיוחדת. "אנחנו צריכים להיות סבלניים עם תהליך השיקום של זלאטן. הוא ראוי לאמון שלנו לאור תרומתו בעונה שעברה. מרגש ששחקן כה שאפתן ומנוסה חזר אלינו", הכריז אז מוריניו.
מובן שאין פסול במתן הזדמנות נוספת לזלאטן, אבל מדוע היה צריך לשמור עבורו את המספר של רוני? מדוע אי אפשר היה לטפח את דור העתיד? אמנם מדובר בפרט סמלי, והמשמעות הספורטיבית הטהורה שלו לא משמעותית על הנייר, אבל לסמלים יש חשיבות עצומה בעולם הכדורגל. ראשפורד – ולא זלאטן או שחקן רכש אחר – אמור להיות הפנים של מנצ'סטר יונייטד בעשור הקרוב. הוא יליד העיר. הוא נמצא במועדון מגיל 7. כל ילד בסביבה משתוקק להזדהות איתו. שחקני רכש מפורסמים זה נחמד ונחוץ, אבל רק כוכבים שצמחו בבית מסוגלים ליצור רגש טהור ומיוחד. בלעדיהם, אין למועדונים השורשיים עתיד אמיתי.
דור העתיד של מנצ'סטר יונייטד. ראשפורד (GettyImages)
לואיס ואן חאל מבין זאת מצוין, ולכן טיפח תמיד את הכישרונות המקומיים. הוא זה שהעניק לאנדרס אינייסטה את הופעת הבכורה בברצלונה. הוא זה שגילה עבור באיירן מינכן את תומאס מולר. הוא זה שלא חשש לשלוח למערכה את ראשפורד באולד טראפורד. אחרי שהפציץ פעמיים במשחקו הראשון במדים האדומים, מול מידטיילנד הדנית בפברואר 2016, השאיר אותו המאמן ההולנדי בהרכב עד לסיום העונה. ראשפורד גמל עם צמד מול ארסנל, פתח ב-11 משחקים, הבקיע 5 שערים, ונכלל בסגל אנגליה לאליפות אירופה. הנסיקה הזו היתה אמורה להפוך אותו לסופר-סטאר, אבל עם מוריניו העסק היה אחר.
ההימור של מוריניו על זלאטן נכשל. הדומיננטיות של השבדי בעונתו הראשונה באולד טראפורד לא הניבה את התוצאות (GettyImages)
הפורטוגלי לא זרק את הנער מהסגל ולא השפיל אותו – הוא פשוט הגביל אותו. ראשפורד כמעט ולא קיבל הזדמנות לפתוח במרכז ההתקפה, בעמדתו האהובה. הוא שולב באגף, שם באה לידי ביטוי המהירות המסחררת ויכולת הכדרור שלו, וזה אולי הפתרון האידיאלי בכל מקרה, אבל גם שם לא זכה להמשכיות. 16 משחקים בלבד בהרכב הפותח בעונת 2016/17, 17 משחקים אשתקד. בסך הכל, השלים הכוכב הצעיר 90 דקות 18 פעמים בלבד בפרמייר-ליג במשך שנתיים. אצל ואן חאל, סביר להניח שהמספר הזה היה כפול. זה ההבדל, וההאטה הורגשה גם בנבחרת. במקום להיות שחקן הרכב במונדיאל, נדחק ראשפורד לספסל בסגל של גארת סאותגייט.
בסופו של דבר, ההימור של מוריניו על זלאטן נכשל. הדומיננטיות של השבדי בעונתו הראשונה באולד טראפורד לא הניבה את התוצאות המיוחלות בליגה. בקדנציה השניה, הוא לא הצליח להתאושש ושוחרר לפני תום העונה. החולצה מספר 10 הלכה לאיבוד. כעת היא חוזרת למרכז הבמה, כי המנג'ר זקוק לראשפורד.
עכשיו מוריניו זקוק לו (GettyImages)
הפעילות של יונייטד בשוק ההעברות היתה בעייתית, והפורטוגלי לא הפסיק להתלונן. הוא יצר אווירה של פסימיות והנמיך את הציפיות ככל הניתן. הוא תקף את ההנהלה בכל הזדמנות, והפך את ההתבכיינות למדיניות. הקרע הגלוי הזה הופך את הפורטוגלי למועמד טבעי לפיטורים כבר בעתיד הקרוב, והוא זקוק לתוצאות מעולות בשבועות הפתיחה של העונה שיוצאת לדרך הערב.
בהקשר זה, מוריניו לא יכול לסמוך על פול פוגבה – הוא מסוכסך עם הצרפתי, ואף גרם לאלוף העולם הטרי לרצות לעזוב. הוא לא יכול לסמוך על אלכסיס סאנצ'ס, כי השתלבותו של הצ'יליאני מאז המעבר המתוקשר מארסנל בינואר היתה בעייתית, ושפת הגוף שלו בעייתית עוד יותר. אם הוא זקוק לווינר אמיתי אשר יעשה הכל למען המועדון, ללא קשר לזהות המאמן, הרי שזהו ראשפורד. כעת, כאשר מוריניו משבח אותו ובונה עליו, הוא עשוי לפרוח. בגיל 20, הוא מסוגל להפוך למנהיג האמיתי של מנצ'סטר יונייטד. זו יכולה להיות העונה שלו. במשחק הפתיחה מול לסטר, נקבל אינדיקציה ראשונה אם זה אכן עשוי לקרות.
ווינר אמיתי: מוריניו צריך את ראשפורד עכשיו בשביל מנצ'סטר יונייטד
ההימור על זלאטן נכשל, קשה לסמוך על פוגבה, גם ההשתלבות של אלכסיס לא ממש הניבה תוצאות. עכשיו הפורטוגלי מתחיל להבין שהוא צריך לתת את המושכות למי שמסוגל בגיל 20 להפוך למנהיג האמיתי של השדים האדומים
(גודל טקסט)
מה דעתך על הכתבה?